צה"ל 2025, כך זה ייראה
קרבות בחלל, מטוסי ענק לא מאוישים ולוחמת לוויינים: אלו חלק מהתוכניות שחשף צה"ל השבוע. הנגמ"שים והטנקים הישנים יצטרפו לסוסי הקרב?
"יש פה אירוע, זו לא סתם תוכנית", אמר בסדנה בגלילות סגן הרמטכ"ל, אלוף גדי אייזנקוט. גנץ אמר: "לא מדובר בתר"ש (תוכנית רב-שנתית לחמש שנים, על פי המקובל בצה"ל, ע"ר), אלא במהלך שישפיע לאורך שנים רבות. את מלוא תוצאותיו ניתן יהיה לראות רק בשנת 2025". בהתאם לכך גנץ הוביל במטה הכללי סדרת דיונים גם סביב השאלה כיצד צה"ל צריך להיראות באמצע העשור הבא.
לפי תפיסתו של גנץ, ישראל היא מעצמה עולמית בשלושה תחומים מרכזיים: תחום הכלים הבלתי מאוישים (בעיקר באוויר), תחום האש המדויקת ותחום השליטה והבקרה. באופן טבעי השאלה המרכזית היא אם לשים את הדגש מכאן ואילך על תחומים שנחשבים לחולשה יחסית של צה"ל, כמו יכולות התמרון של צבא היבשה, או לחזק עוד יותר את התחומים שבהם צה"ל מצטיין ממילא. הרמטכ"ל הכריע בעד האפשרות השנייה.
למרות המשמעת הצה"לית, השינויים הצפויים אינם מתקבלים בהסכמה מוחלטת. הביקורת פשוט אינה נשמעת בפורומים הצה"ליים הרחבים. קצינים מעזים להביע ביקורת על חלקים מהתוכנית בעיקר בשיחות לא פורמליות, או שהם משאירים את הביקורת לקצינים בכירים לשעבר.
השבוע, למשל, התפרסם במוסף "הארץ" ראיון עם תת-אלוף (מיל') משה (צ' יקו) תמיר, שמביע חשש כבד מהכיוון שאליו צועד צבא היבשה. עוד קודם לראיון אמר תמיר בהרצאה מול חניכי קורס מפקדי האוגדות של צה"ל, לפני מספר חודשים, כי צבא היבשה של צה"ל הוא כמו צבא הפרשים הפולני ערב מלחמת העולם השנייה. תמיר אולי הגזים, אבל המסר שלו היה חד- משמעי: לטענתו, צבא היבשה של צה"ל הוא בלתי רלוונטי בעליל למשימות שצפויות לו בשנים הבאות. מפקד הקורס, האלוף גרשון הכהן, עודד אותו להשמיע את דבריו הקשים. הוא בעד ויכוחים, ונגד צייתנות שקטה.
הוויכוח הסוער ביותר מתקיים כיום בצה"ל דווקא על עתידה של מיפקדת פיקוד העומק, שהוקמה בימי אהוד ברק כשר הביטחון. ראש אמ"ן, מפקד חיל האוויר ומפקד פיקוד הצפון, שאמורים להיות הראשונים שייהנו מפירותיה של המיפקדה הזאת, בראשות האלוף שי אביטל, משתוקקים לסגור אותה לאלתר. זה לא יקרה. לצערם, הרמטכ"ל וסגנו, כמו גם שר הביטחון יעלון, תומכים בהמשך קיומה.
ועוד משהו שחשוב להבין: רבים מהרעיונות שעומדים כעת על הפרק לא נולדו בשנה האחרונה. חלק ניכר מהם היה כלול כבר בתוכנית רב-שנתית בשם "קלע", שגנץ ואייזנקוט היו מהמובילים העיקריים שלה באמצע העשור שעבר, יחד עם הרמטכ"ל שקדם לחלוץ, משה בוגי יעלון, כיום שר הביטחון, שמעורב מאוד בגיבוש התוכניות העתידיות של צה"ל.
תוכנית "קלע" הייתה אמורה להיות מאושרת ולצאת לדרך באמצע יולי 2006, אלא שבדיוק אז פרצה
מלחמת לבנון השנייה. בעקבות המלחמה נגנזה התוכנית, ובתקופת גבי אשכנזי כרמטכ"ל, צה"ל עשה כל דבר בדיוק ההפך ממנה. עכשיו חוזרים לרעיונות המרכזיים של "קלע", ובהם צמצום דרמטי במצבת הטנקים של צה"ל: עוצבות שריון שלמות ייסגרו, הטנקים המיושנים יימכרו למדינות עולם שלישי או שיותכו כדי להכניס כמה דולרים בשוק המתכות החם.
צה"ל אמנם נושא את פניו לשנת 2025, אבל יוצא לדרך עם התוכנית לחומש הקרוב המכונה "תעוזה". המטכ "ל רואה בתוכנית את המינימום הדרוש לקיום הביטחון הלאומי, אבל גם המינימום הזה יקר ביותר מ-15 מיליארד שקלים מהתקציב שהממשלה אמורה להזרים לצה"ל על פי מתווה תקציב המדינה הנוכחי לחמש שנים הבאות (צמרת צה"ל בטוחה, ובצדק, שהפער התקציבי יושלם בדרך זו או אחרת, לא משנה על איזה חוק תקציב הכנסת תצביע בקרוב).
כחלק מהקרב על תקציב הביטחון, צה"ל יצר באחרונה את הרושם שהקיצוץ מגיע עד לבשר החי ומביא לביטול כל מיזמי ההתעצמות. זה לא בדיוק המצב. בתעשיות הביטחוניות הישראליות ובצה"ל יש כיום בצנרת לא פחות מ-100 פרויקטים שונים של פיתוח, רובם סודיים, חלקם על גבול הדמיון הטכנולוגי, שיהפוך בבוא היום למציאות.
במקביל תקציבי התעצמות מרכזיים של צה"ל מיועדים לפרויקטים כמו רכש צוללות - לצה"ל יהיו עד סוף העשור לא פחות משש צוללות "דולפין", עלות כל צוללת נושקת למיליארד דולר - וכן לרכש שתי טייסות של מטוס הקרב העתידי F-35, רכש שיבוצע כולו על חשבון משלם המסים האמריקאי. טייסת אחת, כלומר 24 מטוסים, כבר הוזמנה, והמטוסים יתחילו להגיע בסוף שנת 2016. הטייסת השנייה תוזמן במהלך השנים הבאות.
צה"ל השקיע בעשור האחרון הון עתק ברכש מטוסים ללא טייס (ארצות הברית וישראל מובילות את התחום הזה בעולם), והוא ימשיך בכך: בשנים הבאות ייקלטו מטוסים ללא טייס מדגם טקטי חדש, שמכונה "רוכב שמים 10", ומטוסים גדולים יותר מתוצרת אלביט מערכות, המכונים "הרמס 900". התעשייה האווירית תספק עוד מטו סי-על לא מאוישים, כמו מטוס בגודל של מטוס הנוסעים "בואינג 737", המכונה "איתן", וגם שפע רחפנים זעירים.
יש להניח כי עד שנת 2025 המטוסים הבלתי מאוישים יבצעו בצה"ל את כל סוגי המשימות - מאיסוף מודיעין שיטתי שיכול לגלות כל תנועה חשודה, קטנה ככל שתהיה, ביבשה או בלב ים, ועד משימות תקיפה. כבר כיום טווח המל"טים של צה"ל מכסה בקלות אפילו יעדים כמו איראן, ולטובת העניין פותחו עבור צה"ל מערכות שליטה מבוססות לוויין, שמתגברות על מגבלת קשר הרדיו הדרוש להפעלת הכלים במרחקים.
לפי החלטות שכבר התקבלו, קיצוצי תקציב הביטחון יביאו לביטולה של שכבת מל"טים אחת בלבד שהייתה בשלבי פיתוח, והייתה אמורה להיקרא "שכבה נמוכה יבשתית" (שנ"י). הפרויקט הזה נגנז.
צה"ל ימשיך להתפתח בעשור הבא גם בתחום הלוויינים, אם כי בקצב פחות גבוה מכפי שמשרד הביטחון היה רוצה. ישנם כמה פרויקטים בתחום הלוויינות שנמצאים בסכנה ממשית עקב הקיצוצים, כמו פרוקט לפיתוח "מיני-לוויינים". הפרויקטים המרכזיים בתחום יימשכו, וצה"ל ימשיך להשתמש בלוויינים ככלי מרכזי לאיסוף מידע ולתקשורת.
יתרה מכך, בעתיד הנראה לעין צפוי החלל להפוך לזירת לחימה של ממש. מדינות נערכות ליירט אלה את הלוויינים של אלה באמצעות טילים ארוכי טווח. אחת האופצות שעלו על הפרק הייתה לשגר ממטוסי קרב, בזמן מלחמה, לוויינים זעירים שייכנסו במהירות למסלול הקפה של כדור הארץ, כך שהאויב לא יספיק ללמוד את מסלול ההקפה שלהם וליירט אותם עד שתסתיים הלחימה.
בשבוע שעבר פורסמו פרטים מינימליים על ניסוי סודי של מערכת הנעה רקטית לטילים ארוכי טווח. על פי פרסומים בעולם, מדובר בחלק מפרויקט מרכזי של פיתוח טיל קרקע-קרקע מתקדם מדגם "יריחו 4" לטווחים של אלפי קילומטרים.
בטווחים קצרים יותר, צה"ל נחשב כבר כיום כצבא המתקדם ביותר בעולם בתחום האש המדויקת באמצעות טילים מהאוויר, מהקרקע, מהים וגם מצוללות. התקשורת העולמית, למשל, טוענת כי טילים מדויקים מכלל הסוגים אחראים למתקפות שהיו בחודשים האחרונים על מחסני נשק אטסטרגיים בסוריה, למשל. אבל זו אינה כל התמונה: על מנת לפגוע במטרה שמגיחה רק לכמה שניות, יש צורך ברשת איסוף מודיעינית מתקדמת, ולחיבור קבוע של אמצעי האיסוף לגורמי האש מכל הסוגים.
על מנת לעמוד באתגר, בצה"ל יש כבר תחומים חדשים שקיבלו שמות מפוצצים כמו לומ"ר - לוחמה מבוססת רשת, באחריות אגף התקשוב ובשיתוף מלא של חטיבת התקשוב בזרוע היבשה; ולוחמ"מ - לוחמה מבוססת מודיעין, בהובלת אגף המודיעין של צה"ל. בזכות מערכות לומ"ר ולוחמ"מ ספיקת האש של צה"ל כבר גדלה במאות אחוזים לעומת מלחמת לבנון השנייה. בעניין הזה צה"ל רק באמצע הדרך: עד שנת 2025 יכולת הפעלת האש תהיה דומה למשחק מחשב יותר מאשר לשדות הלחימה של פעם.
על פי החלטות המטכ"ל, יאושרו מעתה והלאה רק פרויקטים מרכזיים בהובלת המטה הכללי, ולא פרויקטים "זרועיים". התנאי לכל פרויקט הוא שיתרום לכלל יכולת הלחימה של צה"ל, ולא רק לזרוע מסוימת כמו האוויר, הים או היבשה. ככלל, אגף המודיעין וחיל האוויר ייהנו מעדיפות מוחלטת בצה"ל עד אמצע העשור הבא, אגף המודיעין אפילו יותר מחיל האוויר. בזמן שבכל הזרועות והאגפים ייסגרו יחידות, כולל בחיל האוויר, תקציב המודיעין לא יפחת אפילו בשקל. את הקיצוץ הגדול ביותר יספוג מערך היבשה. בין השנים 2002 ו-2006 קוצץ תקציב היבשה בלא פחות מ-25 אחוז . המגמה הזאת נעצרה לאחר מלחמת לבנון השנייה ותתחדש בקרוב.
האם צבא היבשה ינוון עקב עצירה מוחלטת של אימונים? בצה"ל מאמינים שלא, אבל הוא לבטח יקטן. את מקום העוצבות המשורינות שייסגרו יחליפו עוצבות זולות יותר, עם כלי רכב קלים וזריזים על גלגלים במקום זחלים, ועוצבות מרחביות שיתמודדו עם אירועי הטרור שהולכים ומתרבים לאורך הגבולות.
צה"ל צפוי להודיע בקרוב על צמצום משמעותי של ייצור טנקי המרכבה החדישים (שנעשה בקצב נמוך ממילא) ועל עצירה של ייצור נגמ"ש מרכבה (נמ"רים). ההחלטה הזו תלווה בתשלום פיצויים בסך 15 מיליון דולר לפחות לחברת ג'נרל דינמיקס, שפתחה בארצות הברית פס ייצור עבור הנגמ"ש תוך התחייבות לייצור בכמות מינימלית שצה"ל לא יעמוד בה.
צה"ל מתמקד גם בפיתוח מערכות למניעת אבדות אזרחיות. עד שנת 2025 תהיה השקעה ניכרת במערכי יירוט נגד טילים ומטוסים, כולל המערכות החדשות "חץ 3" ו "שרביט קסמים", שלא ניתן להקפיא אותן משום שמדובר בפרויקטים משותפים עם ארצות הברית. הון עתק יושקע גם במערכות מכ"מ לגילוי מקורות ירי על כוחותינו ובמערכות הגנה אקטיבית על רכבים, שיודעות לזהות טיל תוקף ולהשמיד אותו בדרך. התעשייה האווירית תשלים בשנים הקרובות גם פרויקט ענקי המכונה "ברק 8", להגנה מתקדמת נגד טילי אויב בזירה הימית.
וזו עוד מהפכה: אם עד כה העדיפות המוחלטת בכוח האדם האיכותי ניתנה לקורס הטיס של חיל האוויר, הרי שכעת בקצה הגבוה של סדר העדיפויות נמצאים מערכי הסייבר. על הנייר, התוכניות של צה"ל ל-2025 נראות מצוינות. הבעיה הגדולה היא שישראל אינה שחקן יחיד בזירה. התוכניות לוקחות בחשבון סיכונים מחושבים לכאורה, שלפיהם נקבעו "תרחישי ייחוס" לזירת המלחמה העתידית.
אלא שהאויב הוכיח כבר בעבר חשיבה יצירתית ו"חוסר התאמה" לתוכניות של צה"ל. תרחישים כמו קריסת המשטר ההאשמי בירדן, מות הסכם השלום עם מצרים, אינתיפאדה שלישית או איום גרעיני מוחשי מאיראן - אינם בגדר דמיון בלתי סביר. התפתחויות כאלה או אחרות יהפכו את תוכניות צה"ל ל-2025 לבלתי רלוונטיות, ממש כשם שאירע לתוכנית "קלע" בשעתה, שמתה עוד בטרם נולדה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם