הבחירות המקומיות 2013: יותר נשים רצות
40 נשים יתמודדו השנה על ראשות העיריות והרשויות. מדובר במספר חסר תקדים, הגבוה פי ארבעה ממערכת הבחירות הקודמת
לדברי יפעת זמיר, מנכ"לית עמותת כ"ן ("כוח נשים"), המקדמת מנהיגות נשים בישראל, "מדובר במספר הגבוה ביותר של נשים שהתמודדו עד היום לראשות ערים בבחירות מקומיות, פי ארבעה מהבחירות שהתקיימו לפני כ-5 שנים . זו אינה מקריות אלא תחילתה של תופעה. נשים מבינות שהן חייבות לקחת חלק בשולחן מקבלי ההחלטות".
זמיר מוסיפה: "עד היום התקיים מצב אבסורדי בו במועצות ערים רבות יושבים סביב השולחן גברים בלבד המשפיעים על חייהם של התושבים, שמחצית מהם הן נשים שלמעשה אינן מקבלות שום ייצוג. קביעת מדיניות וחלוקת תקציבים בנושאים כמו: חינוך, רווחה, גני שעשועים, אזורי תעסוקה, שטחים ירוקים, תשתיות ותחבורה נעשו ללא ייצוג של נשים. כך יוצא שהון אנושי אדיר שיכול לתרום תרומה אזרחית מכרעת, אינו בא לידי ביטוי".
כיום מכהנות בתפקיד ראשי ערים או ראשי מועצות מקומיות רק פלורה שושן במצפה רמון, טלי פלוסקוב בערד, מטי צרפתי-הרכבי במועצת יואב, סיגל מורן בבני שמעון ומרים פיירברג, ראש עיריית נתניה.
במערכת הבחירות הנוכחית, כאמור, צפויות עשרות נשים נוספות להצטרף למרוץ, כשהבולטת בהן היא חברת הכנסת לשעבר ליה שמטוב המתמודדת על תפקיד ראש עיריית נצרת עילית. על תפקיד ראש עיריית הרצליה מתמודדות שלוש נשים: מיכאלה זיטנר, עו"ד יפה יגר ואורית רישפי, המקוות לתפוס את מקומה של ראש עירית הרצליה לשעבר, יעל גרמן, שעברה לזירה הארצית ומכהנת כיום בתפקיד שרת הבריאות.
סימה פרי מתמודדת על ראשות עירית רעננה. בראשון לציון לוטשת עיניים לתפקיד ליאל אבן זוהר. בראשות עיריית חיפה מקווה לעמוד הד"ר עינת קליש-רותם. באשקלון מתמודדות שתי נשים על התפקיד הנכסף - ד"ר ריקי שי ולאה מלול, ואילו בגבעתיים מתמודדת לתפקיד איריס אברהם. חנה גולן מתמודדת באריאל ושושי כחלון-כידור בכפר יונה.
גם על ראשות מועצת קריית ארבע מתמודדת אישה - כנרת ארנון. נשים נוספות מתמודדות על התפקיד הבכיר גם באשדוד, ראש העין, רחובות, רמת השרון, חדרה, שדרות, יבנה, גבעת זאב ועוד. אגב בין המועמדות אין אף אישה ערביה.
"אישה שמצליחה להיבחר לתפקיד כשהיא מתגברת על מועמדים גברים - היא אחת שיש לה יותר אומץ, כוח, יכולות, וכישרון מאשר סתם מועמד שניצח", אמרה לאחרונה מאיה גבריאלי גולדשטיין, אחותה של ח"כ לשעבר ענבל גבריאלי, המתמודדת על ראשות מועצת קרית עקרון.
נורית אבנר, המתמודדת על ראשות עיריית רמת השרון אמרה אמש: "אני מאוד מאושרת לשמוע שיותר נשים מתמודדות ורוצות להגיע לתפקידים כאלה. הגיע הזמן שיהיו יותר נשים בעמדות פוליטיות. זה רק מוכיח שנשים כיום פחות מפחדות, ומרגישות שהן יכולות לעשות את התפקיד טוב כמו גברים ואולי אף טוב יותר מהם. אנו באות לתפקיד בידיים נקיות כדי לשרת באמונה את העיר שלנו ותושביה".
מחר יגיעו עשרות מהמתמודדות לכנסת לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, במטרה לחתום על אמנה בה הן מתחייבות לפעול בכל דרך להגברת שוויון הזדמנויות לנשים בפוליטיקה המקומית. "אותן נשים, המהוות בעצם רוב באוכלוסיה, החליטו לקחת את האחריות בידיים בצורה שקולה ואחראית", מסכמת זמיר.
"אותן נשים עברו קורסי הכשרה ולמדו את רזי הזירה כדי להיות אלה שיציגו הנהגה אמינה וזמינה לתושבים. אני צופה כי אותן אקטיביסטיות שמתמודדות היום במרבית הערים והמועצות בישראל, הן אלה שיביאו את המהפכה ובדיוק בעוד שלושה חודשים, ב-22 באוקטובר , אנחנו נצפה פה במפץ נשי".
"בניגוד לסברה שהייתה קיימת במשך שנים, שנשים לא מצביעות עבור נשים ולא תומכות בנשים, הניסיון האישי שלי בפוליטיקה מוכיח בדיוק ההיפך. ברגע שהחלטתי לצאת לדרך, ביולי 98', לפני 15 שנים בדיוק, ולהודיע על מועמדותי לראשות עיריית הרצליה, לא נראה היה שיש לי סיכוי כלשהו. ובכל זאת, הראשונות שהתייצבו לצדי היו נשים.
הן התנדבו, הן רצו ברחובות, הן העמידו דוכנים, הן תלו שלטים, הן טיפסו על גדרות ועשו כל מה שניתן היה לעשות במסגרת הקמפיין. הגברים באו בעקבותיהן. כל אחד מהגברים הציג את עצמו: "אני הבעל של רבקה", " אני הבעל של עפרה" וכן הלאה. אין לי ספק שאני חבה את הניצחון הראשון שלי בפוליטיקה לנשים.
מאז למדתי שצריך להעז, גם אם המשמעות היא ללכת נגד כל הסיכויים. אם את מאמינה בדרכך, אם את חושבת שאת יכולה ומסוגלת, אם יש לך חזון, אם יש לך סדר יום ציבורי, אם את רוצה לשנות - לכי על זה.
מחקר שקראתי לפני שנים והזדהתי איתו עסק בכך ש-70 אחוז מהנשים באות לפוליטיקה מתוך כוונה לשנות דברים לטובת הכלל, ורק 30% מגיעות ממניעים אחרים - סקטוריאליים או אישיים. עוד דבר שלמדתי עם השנים הוא שלנשים יש פחות מה להפסיד מגברים, כי, לרוב, האגו שלהן פחות רגיש - כך שאם נשים מפסידות, הן לא רואות בזה אסון גדול ולא מתנפצות לרסיסים, כפי שלא פעם קורה אצל גברים. עוד נקודה מרכזית בנשים המגיעות לפוליטיקה היא העובדה שרובן לא מקושרות לבעלי הון - וזו סיבה נוספת לבחור בהן.
במהלך השנים גיליתי שבין התכונות הבולטות אצל נשים מנהיגות קיימים הרצון לגשר, היכולת להכיל, האמפטיה והסבלנות. משום כך, בדרך כלל בישיבות טעונות, נשים תדענה להרגיע, ופעמים רבות להגיע לפשרות אופרטיביות ולהחלטות.
ועם כל זאת, יש כמובן הבדלים בין אשה לאשה - בסגנון, בהשקפות העולם ובהשקפות הפוליטיות. זו גם הסיבה לכך שקשה להקים מפלגת נשים-בשל הבדלי האג'נדה. אבל, מעבר לכל חילוקי הדעות הפוליטיים יש מכנה משותף בין הנשים, לטובת קידום נשים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם