פיצוי על אפליית עובדת חירשת: 400 אלף שקל
בית הדין לעבודה פסק כי מועצת קרני שומרון תפצה את דבורה אפק, מנהלת החשבונות לאחר שמנהליה העמידו מחיצה ליד שולחנה והורו על הוצאתה לגמלאות. "בידוד ופגיעה לא מידתית"

לדברי אפק, משום היותה חרשת לא היה ביכולתה 'לשמוע את האנשים', כלשונה, מאחר ונהגה לקרוא את שפתיהם של מי שפנה אליה. יתרה מכך, לאחר זמן קצר הורה ראש המועצה להוציא את אפק לחדר מחוץ למתחם הגזברות בו עבדה עשרות שנים, וההוראות שניתנו לה היו לבצע את עבודתה באמצעות הטלפון ולצמצם את תכתובות הדואר האלקטרוני, הנחיה שהתקשתה לבצע הייתה עקב מוגבלותה.
כשנה לאחר שהועברה לחדר מחוץ למחלקה בה עבדה זומנה אפק לשימוע, במהלכו הודיעו לה מנהליה על הוצאתה לגמלאות, זאת למרות שהייתה באותה עת בת 62 והחוק מאפשר להעסיק כל אדם עד לגיל 67. בין היתר נטען על ידי המנהלים כי אפק מרבה לבצע טעויות בעבודתה.
אפק, שתפקדה כמפרנסת יחידה במשפחתה לאחר שבעלה הוכר כנכה צה"ל, הגישה תביעה לבית הדין לעבודה באמצעות עורך דין עפר דקל, בה טענה כי במשך שלוש שנים נקטה המועצה כלפיה בהתעמרות ממושכת, פיטורין לא חוקיים ואפליה בגין מוגבלותה.
כאמור, בשבוע שעבר הגיעה הפרשה לסיומה, כששופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מיכל לויט, קיבלה את תביעתה של אפק וקבעה כי המועצה המקומית קרני שומרון תפצה את העובדת הוותיקה בסכום בגובה 400 אלף שקל.
"עינינו הרואות כי בחודשים שקדמו להחלטה על סיום העסקתה ישבה התובעת במנותק ממחלקתה, מבודדת מבחינה חברתית ומקצועית", כתבה השופטת בהחלטתה. "מצב דברים זה עלול להקשות על כל עובד, אולם כשעסקינן בעובד חירש, מדובר בנסיבות שעלולות לגרום לו לחוסר תפקוד חמור. גם אם הייתה נסיגה בתפוד התובעת בתקופה שקדמה לסיום העסקתה, נסיגה זו נגרמה בשל פעולותיה של המועצה עצמה, אשר התמודדה עם סכסוך שנוצר בתוך המחלקה באופן לא נכון".
השופטת אף ציינה בפסק הדין כי גם פניותיהם של שר הפנים דאז, אלי ישי, מנהל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה במשרד התמ"ת, בני פפרמן והמכון לקידום החירש למועצה המקומית, בבקשה לבחון מחדש את פיטוריה של אפק לא נענו על ידי ראש המועצה.
"המועצה לא רק שלא ניסתה לסייע בידי התובעת נוכח מוגבלותה, אלא שבפעולותיה ובמחדליה הביאה להחמרה במצבה לרבות בהקמת מחיצה שמנעה ממנה אפשרות תקשורת אל העולם (במיוחד בהיותה קוראת שפתיים) ובהמשך בהעברתה אל מחוץ למחלקה ובידודה הלכה למעשה", כתבה השופטת לויט.
"נוכח כל האמור לעיל אנו קובעים כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטת המועצה להוציא את התובעת לגמלאות. שוכנענו כי ההחלטה בעניינה חורגת ממתחם הסבירות ופגעה בה באופן שאינו מידתי", וקבעה כי המועצה תשלם לאפק 180,727 שקל פיצוי בגין אובדן השתכרות, 22,368 שקל פיצוי בגין אבדן הפרשות לקרן השתלמות, 6,408 שקל פיצוי בגין הפרשות לקופת גמל, 110,128 שקל פיצוי בגין אובדן אחוזי פנסיה ו-50 אלף שקל כפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לה.
