רה"מ מנסה לזרז הפיכת חוק משאל עם לחוק יסוד
נתניהו מנסה לשנות את החוק כך שיחול גם על שטחים שלא בריבונות ישראל, אך זוכה להתנגדות. ליברמן: בריחה של מקבלי החלטות מאחריות
- ליברמן: לא למשאל עם כתנאי לאישור הסדר מדיני
- חוק משאל העם: הקרב על הקרדיט
יו"ר התנועה ושרת המשפטים, ציפי לבני, כבר הודיעה שסיעתה תתנגד להצעה, למרות שהיא מופיעה בהסכמים הקואליציוניים. בהמשך, התגלעו חילוקי דעות פומביים בין אביגדור ליברמן לבין נתניהו.
בישיבת סיעת הליכוד שהתקיימה בחודש אפריל האחרון אמר ליברמן כי הוא מתנגד להצעת החוק. לדבריו, "משאלי עם הם בריחה של מקבלי החלטות מאחריות. זה נותן למי שאמור להחליט את האפשרות לברוח מהכרעה. או שאתה מקבל החלטה שכל דבר, כולל לימודי ליבה, טעון אישור העם כמו בשווייץ, או שאתה לא הולך למהלך כזה. זה ניסיון להחזיק את המקל בשני קצותיו". ליברמן הבהיר כי כאשר תגיע הצעת החוק לדיון בוועדת השרים לחקיקה, יצביעו שרי ישראל ביתנו נגדה.
אחרי דברי ליברמן התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לנושא ואמר כי "הסדר מדיני אינו כל דבר, הסדר מדיני לא יכול להיות מוכרע ברוב מזדמן משום שזה דבר שמשפיע על כל העם. הגישה שלנו היא לתמוך בזה".
יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', אמרה כי "אין בדל של דמוקרטיה מאחורי הרעיון של כינון משאל עם סלקטיבי - רק ניסיון טרפוד מראש".
יו״ר מרצ, זהבה גלאון אומרת כי ״משאל עם הוא מפלטו של הפחדן, זה שמשא האחריות המנהיגותית גדול עליו. בבחירות בחר העם את נציגיו על מנת שיכריעו בדיוק בשאלות של מלחמה ושלום ולכן מרצ תתנגד למשאל עם בנושאים אלו. ממשלה שיש לה סמכות להחליט לצאת למלחמה בוודאי שיכולה לאשר הסכם ולעשות שלום״. גלאון הוסיפה, כי ״להליך של משאל עם יש הגיון כאשר הוא עוסק בשאלות פנימיות וחוקתיות הנוגעות לעם הנשאל, אבל לא אם ההכרעה היא בנוגע לחירותו ולזכויות האדם של עם אחר״.
יש לציין כי כבר בשנת 1999 אישרה הכנסת הצעת חוק הקובעת את העיקרון כי ייערך משאל עם ביחס למסירת שטח ריבוני של מדינת ישראל. עם זאת, קבעה הכנסת כי הוראה זו לא תיכנס לתוקף עד שיחוקק חוק אשר יסדיר את אופן עריכת משאל העם.
מאז, ובמשך למעלה מעשר שנים, נעשו ניסיונות רבים להביא לאישור חוק אשר יקבע את אופן עריכת משאל העם. בסוף 2010 אושר במליאת הכנסת סופית החוק אשר מסדיר את אופן עריכת משאל עם, וקבע כי משאל יערך בכל מקרה שבו יוחלט על ויתור שטחים שבריבונות המדינה.
בתחילת החודש הודיעה הכנסת לבית המשפט העליון, באמצעות פרקליטות המדינה, כי אין צורך בהפיכת חוק משאל העם לחוק יסוד. היה זה בתגובה לעתירה שהגיש בשנת 2010 עו"ד-ד"ר מוחמד ותד נגד חוק משאל העם, ואמרה כי אין צורך לעגן אותו בחוק יסוד. בית המשפט העליון דן בעתירה בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בראשות המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם