חשש לעתידו של בית החולים הדסה
עובדי הדסה מודאגים מכך שהם כבר הקריבו לא מעט כאשר ספגו קיצוצים בשכרם כדי לשרוד. כעת הם מאשימים את המנכ"ל אביגדור קפלן
אבל לא רק העיכוב במשכורות, מהלך שמשמעותו משבר כלכלי פנים-משפחתי לכל אחד מעובדי המרכז הרפואי בחודשי הקיץ, מטריד אותם. גם לא הפיטורים הצפויים של כ-200 עובדי מנהלה ומשק, הקיצוץ שנדרש כעת בשכרם של כלל העובדים, הוויתור על דמי ההבראה ועצירת הקידום בדרגות המקצוע שמבקשת ההנהלה להחיל עליהם במסגרת תוכנית ההבראה המתגבשת. מה שמטריד אותם לא פחות הוא שהם, העובדים, כבר נתנו. והם נתנו לא מעט.
בשנת 2009 היה זה אותו ברוכיאן שחתם בשם העובדים, אמנם בלב כבד ובלית ברירה, על הלוואה שהעבירו לבית החולים שנקלע גם אז לקשיים, בדמות הורדת שני אחוזים משכרם למשך שנתיים. על פי אותו מתווה התייעלות, ההנהלה התחייבה להחזיר לעובדים את שכרם רק לאחר שבע שנים בתוספת הצמדה, אך ללא ריבית.
"לא הייתה ברירה, היינו חייבים לתת מעצמנו", סיפר אתמול ברוכיאן, "אבל עכשיו שעוד לא קיבלו את הכסף חזרה ומבקשים מאיתנו שוב פעם להסכים לקיצוצים ולפיטורים ולמה לא, העובדים לא מבינים למה שוב הכל נופל עליהם".
כיו"ר ועד העובדים ברוכיאן לא מתכחש למציאות הקשה שאליה נקלעו שני בתי החולים של המרכז הרפואי, הדסה עין כרם והדסה הר הצופים. ההפך הוא הנכון. בתחילת ינואר האחרון, כבר לפני כחצי שנה, היה זה הוא ששלח מכתב דחוף לנשיאת הדסה מרסי נתן שבו התריע מפני מצב שבו אלפי העובדים במרכז הרפואי לא יקבלו את משכורותיהם והזהיר מקריסת בית החולים כולו.
"הוצאת בית החולים מהמשבר תתאפשר רק לאחר שיבוצע פה שדרוג מערכות מקיף ואמיץ שישנה סדרי עולם פסולים המונהגים פה שנים", כתב אז.
בסביבת ועד העובדים מפנים את האחריות למצב הנוכחי להנהלת המרכז הרפואי, בין היתר גם למנכ"ל אביגדור קפלן, שנכנס לתפקידו לפני כחודשיים. "אומרים לנו שצריך לפטר 200 איש, קיצוצים, עצירת קידום, ביטול דמי הבראה, אבל אותו מנכ"ל שהגיע להציל את המצב, אך הביא אחריו 7-6 סמנכ"לים ברמות שכר של שש ספרות שרוב העובדים פה בחיים לא יגיעו אליהן. זה נשמע למישהו הגיוני?" אומרים בוועד העובדים.
בימים הקרובים יקיימו העובדים אסיפות הסברה וינסו לחזק זה את זה לקראת עוד מהלך כואב וככל הנראה בלתי נמנע בתקווה לחזור ולהתמקד במה שהם יודעים לעשות הכי טוב - לקחת חלק יומיומי וסיזיפי במערך הרפואי של הדסה.
בין השורות מדברים שם על הסיוע הממשלתי שיגיע לבסוף, אבל עד שזה יקרה, אם וכאשר, כרגע מה שמטריד את אלפי העובדים המסורים בהדסה זה איך הם מתחילים את החודש הבא בלי משכורת ואם זה הזמן לבטל את הקייטנה של הילד, ולא מי יהיה השר או הוועדה שיבואו בסוף לגזור עליהם את הקופון הפוליטי התקופתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם