כך שכנעה ישראל את האיחוד להכיר בחיזבאללה כארגון טרור
הפיגוע בבורגס היה נקודת המפנה. בירושלים זיהו את ההזדמנות, משרד החוץ פתח ב"בליץ" דיפלומטי וצוות מיוחד העביר ראיות מפלילות נגד חיזבאללה. כשחומת ההתנגדות החלה להיסדק, הגו בי-ם נוסחה שיוצרת הפרדה בין זרועות הארגון והיא התקבלה ע"י כל מדינות האיחוד
המאמץ הישראלי להכניס את חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד החל עוד בעשור הקודם. במשך שנים הייתה צרפת, המקיימת קשרים הדוקים עם לבנון, המתנגדת העיקרית למהלך, בנימוק כי הוא יפגע ביציבות הפוליטית השבירה במדינה. גם מטה האיחוד האירופי בבריסל הסתייג מהמהלך, מאחר שהיה חשש כי הוא לא יעמוד במבחן המשפטי של בית הדין האירופי מחוסר בראיות.
כותרות נוספות ב-nrg מעריב
-אושר בקריאה ראשונה: חוק הגיוס עבר במליאת הכנסת
-בריטניה חוגגת: קייט מידלטון ילדה בן במשקל 3.798 ק"ג
נקודת המפנה הייתה הפיגוע בבורגס שבבולגריה לפני כשנה. דוח של הממשלה המקומית קבע באופן חד-משמעי כי חיזבאללה הוא שעמד מאחורי הפיגוע, שבו נרצחו חמישה ישראלים ואזרח בולגרי. "כשמתקפת טרור מתרחשת על אדמת אירופה, צריכות להיות לכך השלכות", אמר שר החוץ הבריטי ויליאם הייג. בהנחיית שר החוץ דאז, אביגדור ליברמן, חידש משרד החוץ במלוא הקיטור את המערכה המדינית להכרה בחיזבאללה כארגון טרור.
אף על פי כן, חוקת האיחוד האירופי קובעת כי החלטות מהסוג הזה חייבות להתקבל פה אחד. המכשול הגדול ביותר בהקשר זה נותר התנגדותה של צרפת, שאותה היה על ישראל לפוגג. בסופו של דבר הגיע המפנה בזכות מלחמת האזרחים בסוריה. הצרפתים זעמו על היחלצותו של חיזבאללה לעזרת אסד, שבשל כך החלה המלחמה לזלוג לתוך לבנון, והם הגיעו למסקנה כי יש לבודד את חיזבאללה.
כשהבינו בישראל כי נוצרה הזדמנות, פתח משרד החוץ בבליץ דיפלומטי, שאותו הובילו האגף האסטרטגי בראשות ג'רמי יששכרוף והמחלקה למניעת טרור בראשות שי כהן. הממשלה הקימה צוות משימה ביןמשרדי שכלל בין היתר את נציגי המועצה לביטחון לאומי ואת נציגי סוכנויות המודיעין, ובראשו הועמדו אנשי משרד החוץ. הצוות הישראלי פעל מול מדינות אירופה לביסוס התשתית
הראייתית נגד חיזבאללה, שהייתה חיונית על מנת להעביר את ההחלטה שמגדירה אותו כארגון טרור.
אלא במשרד החוץ הבינו שראיות ומידע מודיעיני בלבד לא יספיקו, וכי יש לספק לאירופים נוסחה שתאפשר להם לבדל את הפעילות הפוליטית של חיזבאללה בלבנון מפעילותו הצבאית. בירושלים הבינו כי מדובר ביצירת בידול מלאכותי, אולם העדיפו זאת על פני המשך המצב שבו חיזבאללה לא סבל משום סנקציות אירופיות. המסר שהועבר לאירופים היה: "אין לנו בעיה שתדברו עם מי שאתם רוצים, אבל מי שעוסק בפעילות טרור, יש להחרים אותו ולהילחם בו".
המהלך הישראלי לווה בלחץ אמריקאי ובריטי כבד, ולבסוף החל להניב תוצאות. יותר ויותר חברות באיחוד הודיעו כי הן תומכות במהלך, וחומת ההתנגדות החלה להיסדק. בשלב מסוים הודיע גם שירות החוץ של האיחוד האירופי כי הוא תומך בהגדרת חיזבאללה כארגון טרור, והיה ברור כי ההחלטה קרובה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החל לערוך שיחות עם ראשי המדינות האחרונות שעדיין חסמו את המהלך, ובהן יוון, איטליה, סלובקיה, אוסטריה ומלטה. רגע המבחן היה אתמול כשהועלתה הצעת ההחלטה, ואף אחת מהן לא הטילה עליה וטו.
בשבועות הקרובים אמורות מדינות האיחוד להתארגן לקראת יישום בשטח של ההחלטה, ולבחון כיצד יוקפאו נכסים שיזוהו כמצויים בבעלות חיזבאללה, וכיצד ייסגרו חשבונות בנק המסונפים אליו. גם פעילות גיוס הכספים של חיזבאללה באירופה אמורה להיפסק, ופעילים שלו שיזוהו עם הזרוע הצבאית צפויים להיעצר. בנוסף, בעקבות ההחלטה יוגבר המאמץ המודיעיני נגד הארגון.
פקיד בכיר בירושלים הזכיר אתמול כיצד ב-2001 הוכנסה הזרוע הצבאית של חמאס לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד, וכעבור שנה וחצי הוכלל הארגון כולו ברשימה. בכל מקרה, בישראל מבטיחים לעקוב אחר יישום ההחלטה. "נשב לאירופים על הזנב בכל הנוגע ליישום ולאכיפה שלה", הבהיר גורם בכיר בירושלים.
בתוך כך, האשימו אמש בארגון החיזבאללה את האירופים על כך שנכנעו ללחץ שהופעל עליהם מצדן של ישראל וארה"ב. בכיר בארגון אמר אתמול: "חיזבאללה גדול מכדי שניתן יהיה לבודד אותו, חזק מכדי שניתן יהיה להשפיל אותו ומכובד מכדי שניתן יהיה לפגוע בהישגים שלו".
גורמים פוליטיים בלבנון הביעו מורת רוח מההחלטה, ובעיקר חשש מפני האופן שבו תשפיע על המערכת הפוליטית השברירית במדינה. "האירופים היו צריכים לערוך דיונים נוספים לפני קבלת החלטה כזו, כדי שלא תגרום להשלכות שליליות על לבנון," אמר שר החוץ עדנן מנצור, הנחשב לבעל ברית של החיזבאללה.
ראש הממשלה נג'יב מיקאתי הביע צער על ההחלטה אך ציין שהיחסים עם האיחוד לא ייפגעו. "נתמודד עם העניין באמצעות הצינורות הדיפלומטיים," אמר, "אם כי חבל שמדינות האיחוד לא ערכו בדיקה מדוקדקת יותר של העובדות ולא ביקשו מידע נוסף. לחברה הלבנונית על כל גווניה חשוב לפעול בהתאם לחוק הבינלאומי, וכן לשמור על יחסים מצוינים עם מדינות האיחוד האירופי".
פרשנים בלבנון הדגישו כי ההחלטה לא אמורה להשפיע על גיוס הכספים של חיזבאללה, אלא אם הגיוס נעשה לטובת הזרוע הצבאית שלו, מה שלא קורה. הם הדגישו כי עדיין מותר לתמוך בארגון באירופה ולסייע לו, אך החשש הוא שדי במעורבות מינימאלית של אנשי הארגון בפעילות צבאית כדי להכניס אותם לרשימה השחורה ולחשוף אותם למאסר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם