בג"צ דרש לדעת: כמה "חולי קרינה" בביה"ס

למרות ההמלצה להימנע מהתקנת מערכות WI-FI במוסדות החינוך, ביה"ס רבים ממשיכים להתקין את הרשתות. העליון: לאתר תלמידים שסובלים מקרינה

אביב לביא | 24/7/2013 8:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
האם רגישות גבוהה לקרינה תהיה ה-מגפה של המאה ה-21? וכמה ילדים בארץ לוקים כבר היום ברגישות כזו? השאלות המטרידות הללו קיבלו השבוע, לראשונה, ביטוי רשמי בישראל, כששופטי בית המשפט העליון דרשו ממשרד החינוך לדעת כמה ילדים חולי קרינה לומדים בבתי הספר בישראל, ומה נעשה כדי לסייע להם.

למצולמים אין קשר לידיעה
למצולמים אין קשר לידיעה צילום: ראובן קסטרו ואלבטרוס
הדרישה של הרכב השופטים, בראשות הנשיא אשר גרוניס, הוצגה בתום דיון בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד התקנת מערכות WI-FI בבתי הספר. התקנת WI-FI בכיתות הלימוד התחילה לפני מספר שנים, כשראשי ערים יזמו פרויקטים בנוסח "טאבלט לכל תלמיד". במשרד החינוך תמכו, במשרדי הבריאות והגנת הסביבה לא התלהבו: רשתות WI-FI, להבדיל ממחשבים שפועלים באמצעות תקשורת קווית, פולטות קרינה. המתנגדים טענו כי ילדים רגישים לקרינה הרבה יותר ממבוגרים והם שוהים בכיתות שעות ארוכות. הם הדגישו כי אינם מתנגדים ללימוד באמצעות מחשבים, אך על אלה להיות מחוברים ברשת קווית.

כדי לבחון את הסוגייה הוקמה ועדה בין-משרדית, וזו אכן המליצה להימנע מהתקנת מערכות WI-FI במוסדות החינוך מחשש לבריאות התלמידים, למעט מקרים חריגים. אלא שהמלצות לחוד ומציאות לחוד. בשטח, בתי ספר רבים המשיכו לרשת את עצמם. לפיכך הוגשה באוגוסט אשתקד עתירה לבג"ץ בדרישה שיורה למשרד החינוך להגן על בריאות התלמידים. לעתירה, שהגיש עו"ד מיכאל בך, חברו מספר גורמים, ובהם הנהגת ההורים הארצית והפורום לסלולריות שפויה, והיא מציפה לראשונה את מחלת ה-EHS ("רגישות מיוחדת לקרינה אלקטרומגנטית") כגורם משמעותי.

עו"ד דפנה טחובר, 40, אחת העותרות, לקתה ב-EHS לפני כארבע שנים. עד שחלתה ניהלה קריירה משפטית ענפה, עבדה בפרקליטות ושימשה כיועצת משפטית של חברת השקעות גדולה. כיום היא מתגוררת בבקתה מבודדת בהרי הקטסקיל שבצפון מדינת ניו יורק, הרחק מרשתות אלחוטיות כלשהן, ומשם היא מנהלת מאבק להעלאת המודעות לסכנות הקרינה.

טחובר שיגרה לבית המשפט מאות מסמכים ומחקרים כדי לבסס את טענותיה. היא גם צירפה תצהירים של ישראלים שחלו ב-EHS, ובהם של הורים שילדיהם לקו ברגישות לקרינה וסובלים מכאבי ראש חזקים בבית הספר. אחת האמהות: "אם יותקנו ראוטרים אלחוטיים בבית הספר, אשקול להוציא את בנותיי ממערכת החינוך מחוסר בררה". נראה ששופטי העליון התרשמו מהדברים, שכן בסיום הדיון הם פסקו שמשרד החינוך ימציא בתוך ארבעה חודשים "נתונים על מספר הילדים שיש להם רגישות מיוחדת לקרינה, ומה נעשה, אם נעשה, לשם איתורם של ילדים אלה".

מתחזקת הדרישה להוציא אותו מבתי הספר. מודם אלחוטי (ראוטר)
מתחזקת הדרישה להוציא אותו מבתי הספר. מודם אלחוטי (ראוטר) צילום: ראובן קסטרו

בשיחת טלפון (קווי) מהחוף המזרחי אמרה אתמול טחובר: "אני מודה לבית המשפט העליון על שהשכיל לראות את ההפקרות שבה נוהג משרד החינוך בנושא ה-WI-FI. אני מקווה שההחלטה של בית המשפט תעורר את ההורים, ושאלה יבינו שנזקי הקרינה קיימים וחמורים. אני מבקשת מהם שיהיו ערניים לגבי הסימפטומים של ילדיהם, ובהם כאבי ראש כרוניים, בעיות ריכוז, בחילות, בעיות בלב, כאבים מהסלולרי וקושי לעבוד עם המחשב, ויבדקו אם הם נובעים מחשיפה כרונית לקרינה".

ממשרד החינוך נמסר: "הנושא תלוי ועומד בבג"ץ, לפיכך המשרד ישיב לשאלות השופטים כמקובל. ההנחיות להתקנת רשתות אלחוטיות במוסדות חינוך הן תוצאה של עבודת צוות ביןמשרדית שמטרתה מחד לשמור על בריאותם ובטיחותם של תלמידים, ומאידך לאפשר קדמה טכנולוגית בשירות הפדגוגיה. זאת מתוך כוונה שבוגר מערכת החינוך יוכל להשתלב בעתיד בהצלחה בעולם האקדמיה והתעסוקה ".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

באיזו מידה תורם תוכן הכתבה לדמוקרטיה?

לא תורם כלל
1 2 3 4 5
תורם רבות

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...