מנהלי בתי חולים: לבטל המבחנים ללומדים בחו"ל
לטענת בוגרי הפקולטות לרפואה בחו"ל, משרד הבריאות מעביר אותם מבחן קשה יותר מהבוגרים בארץ. "אנחנו לא רופאים סוג ב'"
"ישראל לא מכירה ברישיון שלנו ומאלצת אותנו לעבור מבחן רישוי שונה מבוגר רפואה שלמד בארץ. מסתכלים עלינו כעל רופאים סוג ב'", אומר גיא עילם, שסיים לאחרונה את לימודיו באיטליה.
מכתב התמיכה, שעליו חתומים בין השאר ד"ר יצחק ברלוביץ', מנהל בית החולים וולפסון, פרופ' מאיר אורן, מנהל בית החולים הלל יפה וד"ר יהודה ברוך, מנהל המרכז לבריאות הנפש אברבנאל, הועבר לידיה של שרת הבריאות, יעל גרמן, בפגישה שקיימה לאחרונה עם שני סטודנטים שסיימו את לימודיהם במדינות האיחוד.
פרט לרופאים הבכירים, ישנם מתמחים שחתמו על המסמך, ובכך מספר התומכים במהלך מגיע לכ-200. " דרגת הקושי של הבחינות לבוגרי לימודים בחו"ל נחשבת דרקונית וחמורה מדי בהשוואה לבחינות שנדרשים אליהן בוגרי הפקולטות בישראל", אומר פרופ' אורן. "אני סבור שצריך להגדיר דרגת קושי אחידה".
בפגישתה עם הסטודנטים אמרה השרה גרמן כי תפעל להקל במעט במבחן האמריקאי באמצעות הורדת אחת הבחינות. "המטרה של בחינת הרישוי היא לבחון את הרמה וליצור סף מסוים שמתחתיו אנשים לא ייכנסו למערכת", מסביר פרופ' ארנון אפק, ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות ומי שאחראי על הנושא. "נעשה הכל כדי להקל, אבל בכל מה שקשור לידע ולרמה הבסיסית - חובתנו לשמור עליה".
במקביל מגלה יעקב (יאשה) קדמי, מי שעמד במשך שבע שנים בראש ארגון נתיב המשמש כלשכת קשר ממשלתית עם יהודי מזרח אירופה, את הידוע לו על הרקע שהוביל ליצירתה של אותה בחינת רישוי.
"בשנות ה-80 הרבה ערבים ישראלים וגם דרוזים יצאו ללימודים במזרח אירופה וחזרו לישראל להשתלב במערכת הרפואה", מספר קדמי. "פתאום נוצרה בהלה. מספר הרופאים הערבים היה גבוה ועלייה מברית המועצת לא הייתה. אז הממשלה מצאה דרך להיאבק ב'איום' הזה - היא הציבה תנאי של 20 שנות ניסיון או מבחן שהשאלות בו היו כאלה קשות, שזה היה בלתי אפשרי לעבור אותו".
"ההסתדרות הרפואית מתריעה מזה שנים על המחסור ברופאים במערכת הציבורית ואין ספק, שיש צורך וחשיבות רבה בקליטת רופאים שלמדו בחו"ל במסגרת מערכת הבריאות. אנו רואים בחיוב בדיקת אפשרות להרחבת היקף הפטור הניתן מבחינת הרישוי זאת תוך שמירה קפדנית על רמת הרפואה הגבוהה בארץ ואיכות הטיפול בחולים.
יחד עם זאת, בין מדינות ה-OECD קיימת שונות רבה ברמת ההכשרה הרפואית. שונות כזו עשויה להתקיים גם בין מוסדות אקדמיים שונים באותה מדינה. לכן, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת המליצה על גיבוש רשימה של אוניברסיטאות ראויות המובילות בתחום הרפואה, שבוגריהן יקבלו פטור מן הבחינה.
לאור השונות, הר"י מבקשת להציע מספר דרכים להרחבת מאגר הרופאים הזכאים לפטור:
1. בהמשך להחלטה להכיר בבחינה האמריקאית (usmle) יש לבטל את הצורך בלעבור בחינה מעשית בארה"ב על מנת לקבל רישיון ישראלי.
2. יש לבחון פטור מלא לבוגרי אוניברסיטאות ב- EU15 .
3. לגבי שאר המדינות, יש לערוך בדיקה של המוסדות האקדמיים במדינות השונות וכן לבחון את נתוני מעבר הבחינה של בוגריהן בעבר. המועצה המדעית של הר"י, שלה ניסיון רב בבחינת בוגרי חו"ל, מוכנה להירתם למשימה זו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם