השבוע: דיון מכריע בבג"ץ על הגז הטבעי
מי מוסמך להכריע במדיניות ייצוא הגז – הממשלה או הכנסת? נושא נפיץ זה מגיע עתה אל אולמו של נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס
במה מדובר? בסוף יוני קיבלה ממשלת ישראל החלטה בדבר אימוץ המלצות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל. עיקר העיקרים בהחלטת הממשלה: לשמר 60 אחוז מהגז כחול-לבן לתצרוכת מקומית, ולייצא את השאר.
ההחלטה עוררה רעש ציבורי רב, מצדם של אלה שמבינים משהו בנושא וגם מצדם של מי שפשוט חשו שהחלטה חשובה מעין זו התקבלה בקלות רבה מדי על ידי הרשות הלא נכונה. בעוד שהחלטת ממשלה יכולה להתקבל בהבזק, החלטה של הכנסת עוברת בכל זאת את שלבי הבדיקה והלימוד במסגרת הוועדות השונות.
וכך חברו להם אקדמאים (המרכז האקדמי למשפט ועסקים בקריית אונו), ופוליטיקאים (ראשת האופוזיציה שלי יחימוביץ', יו"ר הכנסת לשעבר ראובן ריבלין, ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ח"כ משה גפני), ובאמצעות עו"ד אפי מיכאלי ואחרים עתרו לבג"ץ, כדי שיקבע כי הכרעה דרמטית מעין זו ראויה שתתקבל על ידי הרשות המחוקקת ולא על ידי הרשות המבצעת.
ראשון להגיב היה היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות משנהו, עו"ד אבי ליכט, שקבע כי אכן ראוי יותר שהכנסת תקבל הכרעה דרמטית מעין זו, אך דחיפות לוח הזמנים מאפשרת גם לממשלת ישראל לקבל את ההכרעה.
אתמול התקבלה עמדתה של הרשות הנפגעת, כנסת ישראל, מפי היועץ המשפטי שלה, אייל ינון. בחוות דעתו קובע יינון כי הכלל הבסיסי המקובל במשפט החוקתי הישראלי לעניין חלוקת הסמכויות שבין הכנסת לבין הממשלה הוא "כלל ההסדרים הראשוניים".
"הסדר ראשוני" הוא הסדר שמשפיע על מדיניות כללית ואמות מידה עקרוניות. בג"ץ קבע בעבר כי הסדר ראשוני צריך להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת ולא בהחלטת ממשלה, שאמונה על הסדרים משניים - אלה שבפועל מביאים לידי יישום עקרונות ומדיניות של הכנסת.
השאלה הנשאלת עכשיו היא האם החלטה עקרונית כי 40 אחוז מהגז הטבעי שמופק בישראל יעבור לייצוא הוא הסדר ראשוני?
גם ינון וגם ליכט סבורים כי מדובר בהסדר ראשוני, במיוחד כשמדובר בהחלטה התקפה ל-29 השנים הבאות. אלא שהיועץ המשפטי לממשלה מתבסס על סמכות שמעניק לו חוק הנפט (משנת 1952), לפיו למרות שמדובר בהסדר ראשוני, בנסיבות מסוימות הממשלה יכולה לקבל החלטה מעין זו. ינון כותב שהפרשנות של החוק לגיטימית, אם כי לדבריו "יש ספקות ניכרים אם הסעיף אכן יכול להוות מקור הסמכה מפורש שכזה".
הוא אמנם מסכים שאין מניעה משפטית פורמלית בקבלת החלטת הממשלה, אולם "נכון שהסוגיה תוסדר במסגרת חקיקה ראשית מפורטת ומקיפה".
אם כן, באופן פורמלי גם היועץ המשפטי לממשלה וגם היועץ המשפטי לכנסת לא טוענים כי הפעולה של הממשלה נוגדת את החוק, ועם זאת שניהם, וביתר שאת ינון (שלא מקבל את הפרשנות של היועץ המשפטי לממשלה לחוק הנפט), סבורים כי דרך המלך היא שמדיניות כה משמעותית כמו יצוא הגז אל מול התצרוכת הפנימית, תיקבע על ידי הכנסת.
עכשיו חזרנו אל נשיא בית המשפט העליון, שעומד בראש ההרכב שידון בעתירה ביום חמישי. מצד אחד, האינסטינקטים השמרניים שלו יגידו לו לא להתערב. מאידך, דווקא הוא השמרן סבור שיש להקפיד על קוצו של יוד בכל הקשור להפרדת רשויות. הוא הרי זה שאומר שהרשות השופטת לא צריכה להתערב בהחלטות של הרשות המבצעת או המחוקקת.
ומה קורה כשהרשות המבצעת כובשת בדהרה שטחים מהרשות המחוקקת? הנה לפניכם ההזדמנות של שופט שמרן להיות סופראקטיביסט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם