סדרת ספרי 'לונלי פלנט' בסכנת סגירה
האינטרנט, שהגיע כמעט לכל פינה בגלובוס, דחק הצדה את הספרים, גם האופי שנעלם לצד שערוריות של כותבים, תרמו לירידה בפופולריות שלו
- טיול עששיות בבית גוברין: כל אחד הוא אור קטן
- כמה טבע, כמה יופי: טיול לנחל אמציהו
"סיירתי באגן האמזונס באקוודור עם קולונל בצבא, ומצאתי שמורות מתפוררות ששבטים מקומיים השתלטו עליהן", צייץ אחד מהם."' כשתגיעו לסונגפן, חפשו את האיש עם העין האחת', נאמר בספר, ואכן שם הוא היה - טרק רכיבה על סוסים, סין 1999", נזכר אחר.
ב-1972 חיבר טוני וילר את המדריך הראשון שלו, "לחצות את אסיה בזול". הוא ואשתו מורין טיילו מלונדון לאוסטרליה והספר הסביר כיצד לעשות זאת. וילר שידך את המדריך שלו ביד, מכר 1,500 עותקים , שהפכו ל-120 מיליון ספרי תיור על כל מקום בעולם.
ב-2007 רכשה BBC Worlwide את "לונלי פלנט" ב-130 מיליון ליש"ט, ומכרה אותו כעבור שנה בהפסד של 80 מיליון. "לונלי פלאנט" שייך היום לבראד קלי, מיליארדר וטייקון סיגריות מקנטקי. "ה-BBC לא העריכו נכון את עוצמת המותג הבין-לאומי. אני מקווה שהבעלים החדשים ינהגו אחרת", אמר וילר.
כמו רבים בעולם ההוצאה לאור, "לונלי פלנט" נאבק במודל עסקי שהפך לכושל. בין השנים 2005 ל-2012 מכירות המדריכים צנחו ב-46 אחוז בבריטניה. באמריקה הם צנחו בכמעט 40 אחוז בין 2007 ל-2012. סטיבן בליץ', כתב התיירות הראשי ב"סאנדיי טיימס", אומר שבראשית שנות ה-90 "מדריך 'לונלי פלנט' החדש היה כמעט מטבע עובר לסוחר מבחינת מטיילים, ועותקים מיד שנייה נמכרו ביותר ממחיר של ספר חדש בלאוס או בתאילנד. היום אותם אנשים שהשתמשו ב'לונלי פלנט', צעירים הרפתקנים, זנחו אותו לחלוטין".
יש כמה סיבות לכמעט התמוטטות זו, שרובן קשורות לאינטרנט. כמעט בכל מקום במדינות מפותחות יש אינטרנט אלחוטי, מה שאומר שסקירות של מלונות, מפות, עובדות לגבי אתרים חשובים וסיוע לוגיסטי בטיולים הם נגישים ובחינם. אם "לונלי פלנט" היה המדריך האנלוגי המוביל, טוויטר, TripAdvisor ומספר אתרים ואפליקציות אחרים הם המובילים בעולם הדיגיטלי.
מטיילים מסרבים יותר ויותר לרכוש מדריכים, וכאשר הם עושים זאת, הם לא תמיד סומכים עליהם. תומס קונסטם היה אחד מכותבי "לונלי פלנט" בין השנים .2006-1998 בקובץ זיכרונותיו, לו קרא "האם כותבי מדריכי טיולים הולכים לעזאזל"? הוא טוען שסחר בסמים כדי להשלים הכנסה, שכב עם מלצרית בתמורה לכתיבת ביקורת טובה על מסעדה, וכתב על קולומביה בלי לבקר בה.
"קיבלתי את המידע מבחורה שיצאתי איתה שהייתה מתמחה בקונסוליה הקולומביאנית," הוא טען בראיון. מנכ"לית "לונלי פלנט" באותה תקופה, ג'ודי סלייטר, אמרה שקונסטם "חוטא לאמת." לדבריה, הוא קיבל הנחיה לכתוב על ההיסטוריה של קולומביה, ולא לנסוע לשם. היא הוסיפה שקונסטם "נהג בניגוד למדיניות שלנו וקיבל הטבות בחינם, מה שפגע באמינות ההמלצות שלו." קונסטם הדגיש שהספר שלו עסק ב"חוויות האישיות שלי, ולא נועד להיות כתבת תחקיר של 'לונלי פלנט."'
ההמלצות של "לונלי פלנט" בתחילת הדרך היו נועזות, ובין היתר סיפרו לקוראים איך להתגנב לאתרי נופש יוקרתיים. לפי הפרופיל שחיבר ה"ניו יורקר" על הזוג וילר, הספר הראשון על יפן "עסק באריכות בחילופי זוגות עם יפנים, מופעי סקס חיים ומוסדות שבהם אפשר לקבל טיפול עד להרפיה." היום "לונלי פלנט" הוא מותג מיינסטרימי שנועד למטיילים אחראים, ואולי כאלה שיש להם יותר כסף מאשר זמן.
קונסטם אומר שהעמידה בדרישות של החברה נעשתה יותר ויותר קשה עם הזמן. "בהתחלה נהגנו לכתוב קטעים יותר אישיים וקלילים, כמו: 'ברחוב שליד החוף יש כמה ברים טובים, וכדאי לכם לנסות אותם." בראשית שנות ה90- הם כבר דרשו שהכותב יבקר בכל הברים האלה, יאכל בכל המסעדות ויכתוב על כך לפרטי פרטים: האם יש מיזוג, מה שעות הפתיחה, מה המחירים של המתאבנים, האם יש חניה... עם הזמן נעשה לכותבים קשה יותר ויותר לעמוד בדרישות של העידן הדיגיטלי."
בחלקים של העולם שבהם אין חיבור יציב לאינטרנט, ספר הדרכה יכול עדיין להיות בגדר ברכה, אבל מקומות כאלה הולכים ומתמעטים בשעה שמספר המבקרים גואה. כמיליארד בני אדם נסעו בעולם בשנה שעברה. משמעות המספר היא שיותר בני אדם משתמשים באינטרנט כדי לחלוק פרטים על הטיולים שלהם.
TripAdvisor הוא אמנם אתר כאוטי, אבל הוא עדיין אמצעי פופולרי ויעיל לעתים כדי למצוא מלונות ומסעדות. Gogobot מתפקד לעתים כמו "פייסבוק למטיילים." אנשים משתמשים בו כדי לתכנן את הטיול ולהשיא עצות.
אחת מאפליקציות הטיולים החדשות הטובות ביותר היא ,Triposo המכילה כמות גדולה של מידע על יעדים. אחת מתכונותיה החשובות היא היכולת לערוך בה חיפושים לא מקוונים, מה שאומר שמטיילים חוסכים בעלויות חיבור לאינטרנט. SkyScanner הוא אתר מצוין למציאת טיסות זולות. ,Skift שהושק בשנה שעברה, היא "חברת מודיעין לטיולים," המציעה חדשות לגבי התעשייה למטיילים רציניים.
כל אלה נשמעים מלהיבים ועכשוויים יותר מהעצות הפשוטות של מדריך כתוב, שלא לדבר על כך שהם בחינם. "הרעיון לפיו אדם לבן מבריטניה, אמריקה או אוסטרליה יקפוץ למדינה כלשהי לשלושה עד שבעה שבועות, ויכתוב דוח ממצה על כיצד אחרים צריכים לחוות את אותו מקום, הוא מוטעה במקרה הטוב ונאו-קולוניאליסטי במקרה הגרוע," אומר קונסטם.
למעשה "לונלי פלנט" היה מחלוצי אינטרנט. הוא הקים את אחד הפורומים המקוונים הראשונים שעסקו בטיולים, .Thorn Tree הוא נסגר זמנית בשנה שעברה, בעיצומה של שערוריית פדופיליה, כאשר התברר שכמה מטיילים בעלי כוונות מפוקפקות דנו בגיל ההסכמה במקסיקו. יש הטוענים ש"לונלי פלנט" יצטרך למצב את עצמו מחדש כעסק של מדיה חברתית אם ברצונו לשרוד.
"האפליקציות שעתידות להצליח אינן אפליקציות טיול. הן אפליקציות חברתיות שאנשים ישתמשו בהן כדי לשוחח זה עם זה," אומר גרג מארש, ממייסדי ,onefinestay.com חברה המספקת שירותי השכרה של דירות פרטיות לטווח קצר למטיילים.
חלק גדול מהמידע החיוני למטיילים (זמני רכבות, מספרי טלפון, מפות) יהפוך כולו בקרוב לאלקטרוני. אבל שלא בדומה לאייפון, ספר הדרכה שייפול לנהר אפשר לייבש. דפיו המוכתמים עשויים אפילו להזכיר לכם את התאונה, כעבור שנים, כאשר תשלפו אותו מהמדף בנוסטלגיה. הציוצים בטוויטר מעידים שחלק מהעניין בטיול הוא יצירת זיכרונות. אלא שהזיכרונות הללו לא מספיקים כדי לקיים עסק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם