בית חולים עתיק התגלה בעיר העתיקה בירושלים
המבנה, ששימש את מסדר ההוספיטלרים הנוצרי, התמוטט במאה ה-15 ושימש מאז כאורווה. בעוד שנה תיפתח מסעדה במקום

עוד בנושא:
- ארמון המלך דוד נחשף בשפלת יהודה
- השריפה בכרמל חשפה אתר עתיקות חדש
- שודדי עתיקות נלכדו "על חם" בנחל קדרון
עד לתחילת שנת 2000 שימש המבנה כשוק ירקות ופירות הומה וצפוף, אך מאז הוא עמד בשיממונו. חברת "גראנד באזר" התכוונה להכשיר את המבנה למסעדה, ולכן ביצעה רשות העתיקות במקום בדיקות ארכיאולוגיות.
המבנה, שרק חלק קטן ממנו נחשף כעת, משתרע על שטח של 15 דונם. יש בו קשתות אדירות וקמרונות מצולעים, וגובהו למעלה משישה מטרים. המראה המתקבל הוא של אולם ענק, הזרוע בחדרים ובאולמות.
לדברי רנה פורסטיני ועמית ראם, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, על בית החולים הגדול שפעל
במקום ניתן ללמוד מתעודות היסטוריות בנות התקופה, הכתובות ברובן בלטינית. אלו מלמדות על בית חולים משוכלל, שאינו נופל בארגונו ובממדיו מבית חולים מודרני.
לדברי מנסור שוויקי, מנהל הפרויקט, המבנה המרהיב ישולב במסעדה שתיבנה בקרוב ובאיה יוכלו להתרשם מהאווירה הקסומה השוררת במקום. המקום ייפתח לקהל עוד השנה.
בית החולים הוקם ונבנה על ידי חברי המסדר הצבאי הנוצרי "ההוספיטלרים", מלשון המילה בית החולים – או בשמם המלא "מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים". לוחמים אלה קיבלו על עצמם לטפל בעולי הרגל, ובשעת הצורך הצטרפו למערך הלוחם כיחידת עילית.
בבית החולים של ההוספיטלרים היו אגפים שונים ומחלקות בהתאם לאופי המחלה ולמצבו של החולה, בדומה למוסד רפואי מודרני. במצב חירום יכול היה בית החולים לקלוט עד אלפיים חולים. חברי המסדר
טיפלו בחולים בני דתות שונות, גברים ונשים. יש ידיעות על כך שהצלבנים אף הקפידו להגיש אוכל כשר לחולים היהודים.
בנוסף למחלקות הרפואיות, תפקד בית החולים גם כבית יתומים, שאליו נאספו תינוקות שננטשו לאחר
לידתם. אמהות שלא חפצו בפרי בטנן הגיעו למקום כשראשן מכוסה והן מסרו לנזירים את הרך הנולד. בחלק גדול מן המקרים של לידת תיאומים, אחד מהם נמסר לבית החולים. היתומים טופלו במסירות רבה ובבגרותם הם שירתו במסדר הצבאי.
על ממדיו של בית החולים ניתן ללמוד מתעודות בנות התקופה. אחת מהן מספרת כי איש צוות שלא מילא את תפקידו נאמנה בבית החולים צעד דקות ארוכות לאורך המבנה, ומאחוריו הלכו בתור שאר אנשי הצוות, כשמגלבים בידיהם, והם הצליפו בו. למחזה זה היו עדים כל החולים.
ידיעותיהם של בני המסדר בכל הנוגע לרפואה ותברואה ככל הנראה לא היו רחבות במיוחד: על פי עדות ראייה מאותה התקופה רופא צלבני גדע את רגלו של לוחם רק מפני שהיה לו פצע מוגלתי קטן. למותר לציין כי החולה נפטר מפצעו.
בהקמת בית החולים ובלימוד מקצוע הרפואה נעזרו הצלבנים באוכלוסייה הערבית המוסלמית. מקצוע הרפואה תפס מקום של כבוד בתרבות הערבית, ושמם של הרופאים הערבים יצא למרחוק.
לאחר נפילת הצלבנים, השליט האיובי צלאח א-דין התגורר בסמוך, ואף שיפץ ותחזק את בית החולים. הוא התיר לעשרה נזירים צלבנים להמשיך להתגורר במבנה ולשרת את אוכלוסיית ירושלים.
ברעידת האדמה של שנת 1457 התמוטט המבנה ונקבר תחת הריסותיו, וכך עמדו שרידי המבנה עד לתקופה העות'מנית. חלקים ממנו שימשו בימי הביניים כאורווה, ובחפירות נמצאו עצמות של סוסים וגמלים לצד כמות עצומה של גושי מתכת שבהם השתמשו במלאכת פרזול הבהמות.