המיליציה שהפכה את מרכז אפריקה לגיהנום
הם טובחים בתושבים, אונסים ילדים וזורעים הרס. אנשי מיליציית סלקה משתלטים על הרפובליקה המרכז אפריקאית בהדרגה – והעולם שותק
לעומת חברתה, מוסה יכולה להחשיב את עצמה כבת מזל. אנשי המיליציה לא פגעו בה אלא רק גררו אותה לתחנת המשטרה המקומית ואיימו לאנוס אותה אם אביה לא ישלם להם כופר בסך 6,000 פרנקים מרכז אפריקאים.
התקיפה הקשה אירעה ליד קגה בנדורו, עיירה השוכנת במעבי הג' ונגל של הרפובליקה המרכז אפריקאית - אזור שהידרדר לאנרכיה לאחר שמורדי סלקה ביצעו הפיכה ותפסו את השלטון לפני ארבעה חודשים. האו"ם קבע שכל 4.6 מיליון התושבים הם קורבנות והגדיר את המדינה כאחד המקומות הכי מסוכנים בעולם.
סוכנות הפליטים של האו"ם אף קבעה שאין עוד משבר בעולם שכל כך מתעלמים ממנו, ואילו ארגון רופאים ללא גבולות הזהיר שהמדינה "ננטשה לגמרי".
אף שהביזה וההרג תועדו בבירה בנגי, יש רק מעט מאוד דיווחים המפרטים את הזוועות שהתרחשו ועדיין מתרחשות ברחבי המדינה ובעיקר בצפון, שם החל המרד של סלקה.
כיום אי אפשר לנוע בדרכים גם בגלל השודדים וגם משום שזו העונה הגשומה. אל קגה בנדורו, הממוקמת 300 קילומטר מהבירה, ניתן להגיע רק באמצעות מסלול נחיתה בוצי, היישר אל מעוז המורדים, שם מערכת החוק קרסה מזמן.
ההשלכות של הבידוד הזה קשות. לדברי המקומיים, מורדי סלקה עושים במקום כבשלהם. לפי הדיווחים נשים שמסרבות לשכב עם המורדים או למסור להם אוכל - נרצחות לא פעם. גורלם של הגברים לא טוב יותר - הם מוצאים להורג, עוברים עינויים או פשוט נעלמים. המורדים מגייסים לשורותיהם ילדים, ולפי עדי ראיה אותם ילדים מהווים חלק ניכר מהכנופיות החמושות. נדמה שמורדי סלקה הומתרבים, ונעשים אלימים יותר.
את מה שקורה בקגה בנדורו לא רק שניתן היה לנבא, אלא גם ניתן היה למנוע. ואולם, הקהילה הבינלאומית העדיפה להתעלם מהאזהרות על ההידרדרות הביטחונית או להשיב לבקשות להגדיל את הסיוע ההומניטרי.
בינתיים חברות הנשק האירופאיות, ובראשן חברות בריטיות, ממשיכות להציף את המדינה בכלי נשק, כאשר בכל העולם יש רק מדינה אחת שתוחלת החיים הממוצעת של תושביה נמוכה יותר מזו שברפובליקה המרכז אפריקאית (סיירה לאונה).
גם מי שכבר התמזל מזלו ואושפז בבית החולים בקגה בנדורו, לא יכול להרגיש בטוח. מורדי סלקה פשטו באמצע אפריל על המקום, ולדברי העובדת הנרייטה קירינגונזה אנסו את החולות. העובדים נמלטו והמורדים הרסו את שלושת האמבולנסים ובזזו הכל - מנורות, מקררים, תרופות ואפילו מיטות.
את המחיר שילמו התושבים. כך למשל, האיכר פיליפ בנזון, בן 63, נאלץ לקחת ברגל את בתו שהייתה בהיריון מתקדם, לבית החולים שנמצא במרחק עשרה קילומטרים. "לא היה שום אמבולנס", סיפר. "לקחנו אותה ברגל והתינוק שלה מת בדרך. וכשהגענו לבית החולים רק הוציאו את התינוק המת מהבטן שלה".
אלברט ונבול, הבישופ של האזור, אומר ש-26 אלף תושבי קגה בנדורו מפוחדים וחסרי אונים. לדבריו, הם ננטשו על ידי הקהילה הבינלאומית, שמאפשרת למורדי סלקה לבצע פשעי מלחמה נגד אזרחים ללא הפרעה. "אף אחד לא מסייע לאוכלוסייה", הוא אומר. "אין שלטון, אין צבא. אם אתה מתנגד, הם הורגים אותך".
קשה לקבוע כמה בני אדם נרצחו עד עתה. תושב העיירה תיבו אפרם, 25, אומר שהוא יודע על כ-100 הרוגים . הוא מצביע על תחנת דלק שנבזזה. המורדים הוציאו את הבעלים מהמקום וירו בו למוות. עדי ראיה נוספים מספרים כיצד עינו גברים בעיירה וירו בהם מטווח קצר. אבל אף אחד לא יודע כמה גופות מוטלות בג'ונגל. קשה גם לדעת כמה אנשים נעלמו, או נכון יותר לומר נלקחו לתוך הג'ונגל ולא חזרו.
"אנחנו לא רואים אותם יותר, הם פשוט לוקחים אותם", אומר הבישופ. הוא מעריך שכ-60 אלף מתוך 130 אלף תושבי האזור מסתתרים כיום בג'ונגל. לא ידוע כמה בני אדם מתו ממחלות ומרעב, לאחר שנאלצו לאכול בעיקר שורשים.
נראה שאין הרבה מקומות בטוחים במדינה, ובוודאי שבאזור הזה. אפילו מתחם האו"ם, שממוקם שלושה קילומטרים מהעיירה, נבזז. "הם ממשיכים לשדוד מאנשים כבשים ומזון", מספרת אחת התושבות. "אם אתה מנסה להגיד משהו, הם מכוונים אליך רובה. הם פורצים לבית שלך, גונבים דברים, ואם אתה מוציא הגה הם מכים אותך וקושרים אותך".
כל מי שתפקידו לעקוב אחר האירועים ברפובליקה המרכז אפריקאית יודע על הזוועות המתרחשות שם. מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה כבר בדצמבר דיווח ראשון על מתקפה של קואליציית המורדים סלקה, שפועלת מתוך מצפון לקגה-בנדורו. במשך ששת החודשים הבאים קיבלה מועצת הביטחון עוד שבע סקירות על האיום ההולך וגובר של סלקה. אך הם לא הצליחו להגיע שם להסכמה על פעולה.
בינתיים במטה האו"ם בבנגי פקידים רשמיים מביעים ספקות באשר ליעילות של התוכנית לשלם ללוחמים שיסכימו להתפרק מנשקם. ולא שלא ניסו. בדיוק שנה לפני שמועצת הביטחון קיבלה סקירה ראשונה על סלקה - ב-14 בדצמבר 2011, עוד לפני שסלקה הוקמה - הזהירו פקידים בבנגי את מועצת הביטחון של האו"ם כי אם לא יקבלו מימון לתהליך פירוק הנשק של ארגוני המורדים השונים, תידחף המדינה לעבר אסון.
בתגובה כינס מטה האו"ם כנס תורמים באפריל 2012, אך רק שתי מדינות התחייבו להעביר בו תרומות: לוקסמבורג ואוסטרליה. ושתיהן הציעו להעביר יחד 310 אלף דולר, סכום נמוך בהרבה מהסכום שנדרש להשלמת המהלך - יותר מ-21 מיליון דולר. התוצאה: כ-5,000 לוחמים לשעבר פורקו מנשקם במסגרת התוכנית, אך רבים, בעיקר מצפון מזרח המדינה, נותרו מאחור.
הלוחמים הללו מאוכזבים מכך שלא נהנו מפירות ההסכמים שמהם נהנו האחרים, המתח והתסכול גברו, וכתוצאה מכך בסוף השנה שעברה התאחדו חברי חמש קבוצות מורדים והקימו את סלקה.
ועדיין, הקהילה הבינלאומית לא עושה כמעט דבר. אין משהו שיכול לבטא טוב יותר את האדישות לגבי הנעשה ברפובליקה המרכז אפריקאית מאשר העובדה שלמטה האו"ם בבנגי יש רק 14 עוקבים בטוויטר.
כאילו לא די בצרות הקיימות, הולך וצומח במזרח המדינה איום חדש - המיליציה של ג'וזף קוני. יעילותם של הניסיונות ללכוד את מנהיג "צבא ההתנגדות של האל" )LRA(, שבעבר התנהל אחריו מצוד חובק עולם, לא ברורה.
מורדי סלקה סירבו עד כה לשתף פעולה ובכך הפריעו למאמצים של מאה חיילים מיחידות אמריקאיות מיוחדות ו-3,000 חיילים אחרים, ברובם אוגנדים, ללכוד את קוני, המואשם בחטיפת עשרות אלפי ילדים ובחיתוך אבריהם של אזרחים - רגליים, ידיים, שפתיים ואפים.
"האיום נע צפונה", אומר פסקל הונייה מהמחלקה ההומניטרית בנציבות האירופאית. "במשך השבועות האחרונים אנו עדים להגברת המתקפות. אם יש לנו מדינה במשבר שלא יכולה להתגונן מפני ה-LRA אז אנחנו יכולים לצפות למתקפות נוספות".
בסלקה מחקים את השיטות של קוני, לפחות בכל הקשור לגיוס ילדים-חיילים. עדי ראייה מספרים על ילדים המעורבים בביצוע ההרג, והחשש הוא שבמדינה שבה אין בתי ספר מתפקדים, וסיכויי התעסוקה קלושים, יצמח דור של צעירים שיצטרף לשורות המורדים. "יותר ויותר ילדים מצטרפים וקשה יותר להשיב אותם", אומר הונייה בדאגה.
ילדים רבים חולצו כבר מידיהם של המורדים וכעת הם מטופלים במרכז שיקום סמוך לבנגי. פאפי קבאווה מהמרכז אישר שלכל מנהיג בסלקה הוקצה כוח של ילדים שבהם הוא השתמש בביצוע מסעות ההרג האחרונים.
לפי כל הסימנים הופכת סלקה לכוח משמעותי במדינה. עד לא מזמן הם מנו 5,000 איש בלבד, אך היום מדברים כבר על סביבות 20 אלף. מנגד, התשתית של המדינה כבר הרוסה לגמרי וארגונים לזכויות אדם אומרים שמערכת המשפט התפרקה, כמו גם הצבא ובתי הכלא נהרסו.
למעשה בכל המדינה נותרו 200 שוטרים בלבד. בבנגי האווירה עודנה מתוחה. חרף הבטחות שהמיליציות החמושות הורחקו מהרחובות, עדיין אפשר לראות שיירות של כנופיות שחולפות דוהרות בשכונות, בוזזות ויורות ללא הבחנה. אך מחוץ לבירה המצב קשה יותר. שיעור התת תזונה זינק מאז השתלטות סלקה ומספר מקרי המלריה עלה ב-30 אחוז . ההערכות האחרונות מדברות על 484 אלף אנשים בסכנת חוסר ביטחון תזונתי ועל 206 אלף בני אדם שנאלצו לעזוב את ביתם.
התושבים מזהירים מפני "מפלצת בעלת כמה ראשים" של קבוצות חמושות שעושות ככל העולה על רוחן במדינה בגודל של צרפת. למוסה ולחברותיה אין הרבה מה לעשות חוץ מלהמתין לשובם של המורדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם