מחקר של הכנסת: הגירה חיובית ליו"ש
מסמך המחקר חושף כי באוכלוסיית יו"ש המבוססת חל גידול מהיר לעומת הגירה שלילית ליישובי הפריפריה, שלא צפויים לזכות בהטבות
הכניסה ליישוב עופרה בשומרון. שואבים תושבים חדשים צילום ארכיון: פלאש 90
המסמך, שהוגש לוועדת הכספים של הכנסת במסגרת דיוני התקציב, בהתייחסות לתקציב משרד השיכון וללא קשר למפת העדיפות, מגלה כי בעשור שבין שנת 2001 ל-2010 נרשמה הגירה שלילית של יותר מ-30 אלף תושבים באזור הצפון, ויותר מ-25 אלף תושבים באזור הדרום.
ברשימת מפת העדיפות שאישרה הממשלה השבוע ישנה נציגות דלה במיוחד ליישובים מאזורים אלה. לעומת זאת, באותן שנים נרשמה ביהודה ושומרון הגירה חיובית של קרוב ל-39 אלף תושבים, המהווים תוספת גדולה מאוד - כ-11 אחוז. יש לציין כי גם באזור תל אביב וירושלים נרשמה הגירה שלילית, אם כי למרכז (שאינו מחוז תל אביב) ההגירה היא חיובית.
גורמים בכנסת הסבירו אתמול כי נתוני ההגירה השליליים באזורי הצפון והדרום נוגעים בעיקר להתיישבות היהודית באותם אזורים, מאחר שבקרב האוכלוסייה הערבית לא נרשמת הגירה שלילית באזורים אלה.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בעבר (ללא קשר למסמך), גילו כי אוכלוסיית יו"ש חזקה יותר מבחינת הכנסה, השכלה וכדומה לעומת אוכלוסיית הפריפריה.
הטבות לתושבים
לכניסה לתוך מפת אזורי העדיפות יש משמעויות כלכליות חשובות. תושבי יישובים שנכנסים למפה זו זוכים בהטבות בדיור ובמיסוי, השקעות בתשתיות, עידוד מיזמים ועוד. בישיבת הממשלה שבה שונתה המפה, בתחילת השבוע, נתגלעו ויכוחים בין שרי הבית היהודי, שכמובן לחצו להכנסת יישובים מיו"ש למפת העדיפות, לבין שרי התנועה וחלק משרי יש עתיד.
טבריה. נאבקת לשמור על האוכלוסייה יגאל לוי
שר הרווחה מאיר כהן, שהצביע בעד ההחלטה, הבטיח לאחר ההצבעה כי ייאבק למען הכללתם ברשימה של שני יישובים בדרום - קריית גת וקריית מלאכי, שלטענתו מהווים יישובי קו עימות לכל דבר.
ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), חבר ועדת הכספים, אמר אמש בתגובה לנתונים: "המפה לא משרתת מספיק את המאבק במציאות הזו של הגירה שלילית בדרום ובצפון. היא נותנת פתח לתרגילים פוליטיים בידי המשרדים להגדיל את פערי ההגירה, כפי שמשתקף מהטבלה שמופיעה במסמך. גם אם יישובים בנגב ובגליל נמצאים במפת העדיפות הלאומית, אני משוכנע שמשרד השיכון, למשל, ינצל את ההזדמנות להפנות יותר משאבים ליישובים ברוכין ורחלים ביו"ש מאשר לדימונה ולקריית שמונה.
"התוכנית לפתרון בעיית הבדואים בנגב אמנם מנסה למזער את הנזקים, אבל אובדן הנגב הוא תוצאה של הפניית משאבים רבים מדי זו תקופה ארוכה לאזורים אחרים, על חשבון הנגב, כשהמשאבים מוגבלים. בסוף נישאר בלי הנגב ובלי רחלים".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), חולק על דעתו. "זה לא שהממשלה החליטה לכלול יישוב מסוים במפת אזורי עדיפות", הסביר. "היא קבעה קריטריונים אובייקטיביים כמו קרבה לגבול או שאלה ביטחונית.
"יישוב מסוים עונה על הקריטריונים ויישוב אחר לא. מי שנכנס להגדרות מקבל את ההטבות ומי שלא - אינו מקבל. הרי גם ביהודה ושומרון יש יישובים שלא עונים על הקריטריונים, ולכן לא נכנסו לרשימה. בלי קשר, הממשלה יכולה לקבוע טיפול נקודתי בנוגע ליישוב מסוים ולסייע לו, גם אם הוא לא נכנס להגדרות של יישוב בעדיפות לאומית".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם