השיטה של הרב אלון: ליטופים וברכת כהנים
בהכרעת הדין מצאה השופטת דמיון בין העדויות נגד הרב, וקבעה כי פעל בשיטה, למרות הסיכון הרב: "כבר אמרו חז"ל שאין אפוטרופוס לעריות"
בהכרעתה כתבה השופטת כי היא מקבלת את שורת העדויות, חמש במספר, שנמסרו בפני בית המשפט, ותמכו בדבריו של המתלונן נגד הרב אלון.
על אף הפרסום החלקי של הכרעת הדין, שהותרו כאמור לפרסום על ידי השופטת, קיים איסור פרסום על שמות העדים והמתלונן במשפט.
עוד קבעה השופטת מאק קלמנוביץ' כי מקרים נוספים שגובו בראיות, מעידים על מעשים דומים ועל שיטת פעולה, ועל כן התקבלו כראיות, למרות שלא היו מתלוננים. גם על עדותם של העדים הנוספים מלבד המתלונן ציינה השופטת: "אני סבורה שהאפשרות לפיה שלושה אנשים קשרו ביניהם קשר פלילי להעליל עלילות שווא על הנאשם, אינה מתקבלת על הדעת כלל ועיקר".
לדברי השופטת, כלל העדויות מחזקות זו את זו ועל כן שוכנעה מעבר לספק סביר באשמתו של הרב אלון במעשים המיוחסים לו בכתב האישום. "הנאשם הוצג כאדם טוב ומיטיב לזולתו, ולא ניתן להעלות על הדעת מניע שיביא לכך שמספר אנשים שונים כל כך, שאין כל קשר או חוט מקשר ביניהם, ירצו ברעתו".
מראשית הכרעת הדין עולה כי ראיות התביעה מבוססות על עדותו של המתלונן העיקרי בתיק, ועדויות נוספות של אנשים ששמעו מהמתלונן על האירועים לפני שהתפוצצה הפרשה. בנוסף הציגה התביעה בפני בית המשפט ראיות למעשים דומים שביצע הרב אלון כלפי נערים אחרים, ואינם כלולים בכתב האישום, אלה הובאו בכדי לחזק ולתמוך את גרסתו של המתלונן.
בין העדויות שהוצגו בפני בית המשפט, עולה כי בחלק מפגישותיו נהג הרב אלון לנעול את דלת לשכתו ולהסתגר עם בני שיחו. באחת העדויות העיד ש' על אקט של נעילת הדלת. "אין ספק שהנאשם העמיד עצמו בסיכון רב כאשר פעל כפי שפעל, והסיכון אכן התממש והביא להגשת כתב האישום ולעדויות שנשמעו. אולם השיקולים בעניין זה אינם תמיד רציואנליים, וכבר אמרו חז"ל אין אפוטרופוס לעריות" סיכמה השופטת.
היא הוסיפה וציינה את דברי אחד העדים שטען, כי לעיתים נכנס לחדרו של הרב אלון וראה תלמיד היושב בקרבתו, ותיאר מצב בו ראשו של התלמיד על כתפו, במהלך שיחה קרובה ביניהם.
כזכור, מתבסס כתב האישום על טענתו של מתלונן יחיד, ועדויות נוספות של חמישה עדי תביעה.
בראשיתו, הופיעו בו שני כתבי אישום, עם עבירות דומות, אך מתלונן נוסף, שאמור היה להעיד בכתב אישום אחר נגד הרב אלון, סירב להעיד בפני בית המשפט, ועל כן נמחק חלקו השני של כתב האישום.
בהכרעת הדין מפורטים המעשים המיוחסים לרב אלון, כאשר בשניים מהם, על פי עדויות שהוצגו בפני בית המשפט, עולים לדברי השופטת קווי דמיון, שאף נתמכו ב"עדויות משנה". מעשה אחד כנגד המתלונן, ומעשה נוסף כנגד אחד העדים שנמנע מלהתלונן, אולם סיפר על התנהגות זהה של הרב אלון בזמן שהיה תלמידו בישיבת "חורב". בשתי עדויות נוספות העידו נערות כנגד הרב אלון, אחת טענה בפני בית המשפט כי הייתה עדה לאירוע בו היה הרב אלון אינטימי עם נער, והשנייה העידה על אירוע בו הועלו כנגד הרב אלון וענות על התנהגות בלתי הולמת.
בהכרעת הדין מתוארים על פי כתב האישום האירועים בהם הואשם הרב אלון. במקרה הראשון הגיע המתלונן לפגישה עם הרב אלון, וזה התקרב אליו במהלך פגישתם, ליטף אותו, ולאחר מספר ניסיונות הצליח להושיב אותו בכוח על ברכיו. בכל זמן הפגישה המשיך ללטף אותו באזורים שונים, ואף נשק על פניו, בסיום האירוע בירך הרב אלון את "ברכת כהנים".
האירוע השני בו מואשם הרב אלון, ובוצע חודשיים לאחר המעשה הראשון המיוחס לו. במקרה זה הגיע המתלונן לישיבת "הכותל" ביחד עם חברו. לדבריו, הוא לא ידע כי הרב אלון עומד בראשה, ורק בהגיעו לשיעור זיהה אותו במקום.
"לאחר תום השיעור כשהמתין לחברו, יצאו החבר והנאשם יחד מבית המדרש" כך על פי הכרעת הדין. "הנאשם התעניין בשלומו של המתלונן, חיבק אותו סביב צווארו, הוליך אותו לחדר סמוך לבית המדרש, סגר את הדלת ופעם נוספת ביצע בו מעשים מגונים בכוח וסיים את המפגש בברכת כהנים. גם כאן נטען כי הנאשם עשה את המעשים לשם גירויו המיני".
הרב אלון מצידו טען כי אינו זוכר את המפגש, בשל מפגשיו הרבים עם תלמידים והוסיף כי אילו היה מפגש כזה "לא מן הנמנע שהניח יד סביב צווארו של המתלונן, חיבק אותו ולטיף אותו בפניו, כפי שהתנהל במשך השנים כלפי דורשי עצתו". הרב אלון הכחיש במהלך הדיונים בכתב האישום שהוגש נגדו את המעשים המיוחסים לו והכחיש כוונה מינית בשני המעשים.
פרשת הרב אלון קרעה את הציבור הדתי-לאומי וגרמה למתחים עצומים, בעיקר בתוך המגזר אך גם בחברה הישראלית. nrg, בשיתוף עם Dilemmix, מזמין אתכם להציג את עמדתכם, ולברר איפה אתם ניצבים יחסית לשאר המשיבים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם