גם בעולם: הנגידים "חבורה פרועה"
מינוי נגיד הוא כאב ראש לא רק בארץ. איך זה עובד במדינות מתוקנות, איפה היו התקלות הכי מביכות ומה חושבים בוועדת טירקל
"עשיתי טעות רצינית לפני 22 שנה", הודה דלגדו בראיון טלוויזיה לפני שנמלט למיאמי, אבל הכחיש דיווחים על פעילות פיננסית לא חוקית עם איראן ועל קנייה של בית במיאמי באמצעות הלוואה לא חוקית. "זו מכה קשה למהפכה", צייץ הנשיא קוריאה בטוויטר ומיהר לבחור נגיד חדש, הנגיד השישי מאז שקוריאה נבחר לנשיא המדינה ב-2007.
שיטות המינוי של 160 נגידי הבנקים בכל רחבי העולם שונות ומורכבות ומובילות למינויים שנויים במחלוקת. נשיאים, שרי אוצר וראשי ממשלה בכל רחבי העולם ממנים לתפקיד הנכבד את מקורביהם. לא תמיד, כמו במקרה של דלגדו, המינוי ראוי. כמה נגידים, ביניהם נגיד הבנק השווייצרי, הנגידים של הבנקים המרכזיים באיטליה, בגרמניה, בסומליה, בעיראק, באפגניסטן וסגן יו"ר הבנק המרכזי האוסטרי, נאלצו לפרוש בשנים האחרונות בעקבות חשיפה של שחיתויות.
"הכלכלנים הם חבורה צבעונית ופרועה", אמר שר האוצר יאיר לפיד, אחרי שפרופסור ליאו ליידרמן הודיע שהוא מושך את מועמדותו לנגיד הבנק. נגידים בכל רחבי העולם היו פרועים מאוד בשנים האחרונות, אם כי לא בצורה המשועשעת שאליה התכוון לפיד.
חוק בנק ישראל קובע שנשיא המדינה ממנה את נגיד בנק ישראל בהמלצת הממשלה. הממשלה ממליצה לנשיא על המועמד הראוי בתום בדיקה של הוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי שבראשה עומד יעקב טירקל. ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל לשנות את שיטת המינוי. במקום להמליץ על מועמד אחד, ראש הממשלה ושר האוצר ימליצו לוועדה על כמה מועמדים. הציבור יוכל להשמיע את השגותיו על המועמדים. רק אחרי שהמועמדים יעברו את שלב המינוי הראשוני, יחליטו ראש הממשלה ושר האוצר מי יהיה המועמד שלהם לתפקיד הנגיד. "אין שיטת בחירה מושלמת", אומר פרופסור ראובן גרונאו, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל.
גילה פינקלשטיין, חברה בוועדת טירקל, מתנגדת באופן נחרץ לאישור המינוי בכנסת כפי שנעשה בפרלמנטים אחרים. "לא נראה לי שפוליטיקאים ינהלו את בחירת הנגיד", היא אומרת. "נגיד הבנק צריך להיות עצמאי, צריך ליצור לו מעמד מיוחד וזה לא קשור לכנסת".
חבר נוסף בוועדת טירקל מתרגז כשהוא נשאל אם לא ראוי שהכנסת תפקח על בחירת הנגיד, כפי שקורה ביפן, בארצות הברית, בקנדה ובמדינות נוספות. "למדינות האלה יש מסורות שונות גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה קונסטיטוציונית", הוא אומר. "שיטת הממשל שם שונה לחלוטין. הנושא מורכב וקשה".
השופט העליון לשעבר, גבריאל בך, שעמד בראש הוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי לפני יעקב טירקל, אומר שהנושא של הפיקוח הפרלמנטרי מעולם לא עלה לדיון בוועדה. "הוועדה שאני עמדתי בראשה מינתה את סטנלי פישר לנגיד הבנק, המינויים שלנו היו משביעי רצון, דנו בדברים כלליים ורלוונטיים למינוי והבענו את דעתנו. היו מינויים שבהם ביקשנו חוות דעת או אינפורמציה נוספת, אבל השאלה של פיקוח פרלמנטרי מעולם לא עלתה".
ואם הייתה עולה, היית תומך בפיקוח?
"אין לי על זה דעה, לא עשיתי על זה בדיקה רצינית".
אחד מבכירי הבנקאים הישראלים סבור שהשיטה הנוכחית טובה. "המינוי צריך להיות של ראש הממשלה ושל שר האוצר. עד היום הם עשו בחירות נכונות. עכשיו הם פקששו קצת, למעשה הם פקששו הרבה, אבל כשנושא כזה מגיע לכנסת הוא מתחיל להיות פוליטי וזה לא נכון".
חוק בנק ישראל קבע את עצמאות הבנק מהזרוע המבצעת, אומר פרופסור גרונאו, "קל וחומר שצריכה להיות לו עצמאות משיקולים פוליטיים. הזרוע החוקתית לא יכולה להיות מעורבת במינויים".
מינוי נגיד הוא עניין מורכב בכל העולם ומוביל להתנגשויות פוליטיות לא פשוטות. בברזיל, למשל, סמכויות הבחירה של הנשיא מוחלטות. הוא רשאי להדיח נגיד מכהן ולמנות תחתיו נגיד אחר ללא מגבלת זמן, מה שהופך את הנגיד לתלוי לחלוטין בנשיא. בגרמניה וברוסיה, כמו באקוודור, הקנצלר והנשיא ממנים את הנגיד. בחודש יוני מינה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את היועצת הכלכלית שלו אלווירה נביאולינה לנגידת הבנק. הדומה, הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, אמנם אישר את המינוי, אבל כלכלנים רוסים מתחו ביקורת. נביאולינה, שהכינוי שלה בתקשורת הרוסית הוא "טכנוקרטית נאמנה", תביא לקץ היציבות הכלכלית, ניבא מיכאיל דליאגין, כלכלן רוסי ידוע.
בפברואר 2011 מינתה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל את ג' נס ווידמאן לנגיד הבנק. "יש לו יכולות מקצועיות מצוינות", אמרה הקנצלרית, אולם פרשנים כלכליים התלהבו קצת פחות. ווידמאן בן ה-42 היה היועץ הכלכלי הבכיר של הקנצלרית לפני שהתמנה לנגיד. "גבות הורמו כששמענו על המינוי", אמר בנקאי בכיר בגרמניה. "אנחנו חוששים שהבנק המרכזי יאבד מעצמאותו".
בצ'כיה הנשיא ממנה את הנגיד. ביוני 2010 מינה הנשיא, ואצלב קלאוס, את מירוסלב סינגר, סגן הנגיד, לתפקיד הנגיד. סינגר נחשב מקורב לנשיא. באופוזיציה טענו שסינגר נבחר רק מפני שדעותיו זהות לאלה של הנשיא ודרשו להפקיע את המינוי מידיו.
נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר הייתה בוטה יותר. בפברואר 2010 היא הדיחה את נגיד הבנק מרטין רדרדו, שהתנגד לתוכניותיה הכלכליות, ומינתה לנגידה את מרסדס מרקו דל פונט שדעותיה הכלכליות זהות לאלה של הנשיאה.
בקנדה מינה שר האוצר ג'ים פלהרטי את סטיבן פולוז לנגיד הבנק. המינוי עורר תדהמה. המועמד המוביל היה סגן הנגיד טים מקלאם. לעתים קרובות סגני הנגיד הם אלה שנבחרים לנגיד הבנק. סגני הנגיד בצ'כיה, בלטביה, בקרואטיה, בבלגיה ובאיטליה נבחרו בשנים האחרונות לנגידים. פרשנים כלכליים הסבירו שפולוז נבחר מפני שהוא "אדם נוח".
בניגוד לקודמו, מארק קרני, שעבר לעמוד בראש הבנק המרכזי בבריטניה ונחשב נגיד עצמאי ודעתן, פולוז לא ייצא נגד שר האוצר ולא ינסה לקדם את דעותיו, נכתב בתקשורת הקנדית. בשימוע בפרלמנט הקנדי בחודש יוני העדיף פולוז להתמקד בנושאים כלכליים ולא באישיותו. הוא שטח את השקפותיו על נושאים כמו שערי הריבית, היצוא, המחלה ההולנדית, חובות משקי הבית ושוק הדיור.
כמו בקנדה, בחלק מהמדינות, בין השאר באפגניסטן, באלבניה, בארמניה, בברזיל, בבלארוס, בקרואטיה ובמצרים, הפרלמנט מאשר את מינוי הנגיד. ביפן שני בתי הפרלמנט, העליון והתחתון, מאשרים את מינויו של נגיד הבנק המרכזי. ב-2008 דחה הבית העליון של הפרלמנט שני מועמדים, ויפן נותרה ללא נגיד בנק במשך שלושה שבועות.
בבריטניה נערך למועמד לתפקיד הנגיד שימוע בפרלמנט. בסוף 2012 בחר שר האוצר הבריטי את מארק קרני, כאמור נגיד הבנק הקנדי, לנגיד הבנק המרכזי הבריטי, ובכך היה קרני לזר הראשון שנבחר לנגיד ב-319 שנותיו של הבנק המרכזי הבריטי.
בתקשורת הבריטית הימרו על פול טאקר, אחד משני סגניו של הנגיד. שמועות על מינויו הצפוי של קרני הגיעו לתקשורת קודם להודעה על המינוי. קרני הכחיש שהוא מתמודד. בפברואר הוא כבר הגיע לשימוע בפני ועדת האוצר בפרלמנט הבריטי. במשך שעתיים חברי הפרלמנט צלו אותו. אחת השאלות הראשונות עסקה בשכרו. קרני ירוויח 874 אלף פאונד בשנה לעומת שכר של 305 אלף פאונד בשנה שהרוויח הנגיד הקודם, מרווין קינג, וזאת כששכרם של עובדי הבנק הוקפא לשנתיים. "אני בסך הכל שומר על רמת החיים שלי בעיר כה יקרה כמו לונדון", הסביר קרני.
דיוויד רפלי, חבר פרלמנט שמרן, נחלץ להגנתו של קרני. אתה מקבל פחות ממנהלי קבוצות כדורגל, הוא הרגיע את קרני, וכפי הנראה תצליח יותר מהם. בהמשך קרני אמר שהוא יכהן רק חמש שנים כנגיד ולא שמונה שנים, כפי שקובע החוק, מפני שבתום חמש שנים בתו תסיים את לימודיה התיכוניים. הוא הבטיח לא לחולל שינויים דרמטיים בכלכלה הבריטית, הודיע שישמור על גמישות והכחיש שיהיה "קיסר" הכלכלה. קרני נחשב כוכב הקולנוע מבין הנגידים בשל מראהו המצודד, וחברי הפרלמנט חששו שהופעתו הנאה ודעותיו העצמאיות יהפכו אותו לשליט הכלכלי היחיד במדינה.
בארצות הברית הנשיא ממנה את הנגיד אחרי שעוזריו בודקים היטב את עברו של המועמד. לפני המינוי הרשמי הנגיד עובר שימוע בסנאט. בן ברננקי, הנגיד האמריקאי, עבר שני שימועים, הראשון בנובמבר 2005 כשנבחר לנגיד על ידי הנשיא ג' ורג' בוש. חלק מהסנטורים הרפובליקנים בוועדת הבנקאות של הסנאט היו נלהבים מהמינוי. הסנטור הרפובליקני ריצ'רד שלבי מאלבמה אמר שברננקי זכה "לכבוד רב", והזכיר את חברותו במועצת המנהלים של הבנק. ג'ון סנונו, לעומתו, סנטור רפובליקני מניו המפשייר, היה צונן יותר. "אין לנו עובדות שיאשרו את המסקנה שאתה הכלכלן הטוב ביותר בדורך", הוא הטיח בברננקי.
השימוע השני נערך בדצמבר 2009 בעקבות הודעתו של הנשיא ברק אובמה על הארכת כהונתו של הנגיד. שלבי, שהתנגד למינוי של הנשיא הדמוקרטי, אמר שהבנק המרכזי כשל בטיפול במחירי הדיור. זמנך כיו"ר הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי האמריקאי) היה כישלון, אמר לברננקי ג' ים בנינג, סנטור רפובליקני מקנטאקי.
אפילו יו"ר הוועדה כריס דוד, סנטור דמוקרטי מקונטיקט שתמך במינוי, אמר שצריך להפחית את הסמכויות הרגולטוריות של הבנק המרכזי. ברננקי השיב לתוקפיו בקור רוח, אמר שהבנק טעה, אולם הפעולות להצלת הכלכלה האמריקאית מקריסה שנעשו על ידי הבנק, משרד האוצר והקונגרס מנעו את חרפת המשבר הכלכלי. הוא פרש בהרחבה את השקפותיו על שורה ארוכה של נושאים כלכליים, כפי שעשה בשימוע הראשון.
ברננקי יפרוש מהבנק בשנה הבאה. המרוץ לבחירת נגיד חדש כבר התחיל. אחת המועמדות היא הסגנית של ברננקי, ז' נט ילן. אגב, רק 12 מתוך 160 נגידי בנקים הם נשים.
שיטות הבחירה השונות בכל רחבי העולם כשלו בשנים האחרונות פעם אחר פעם. לפני כמה שבועות הואשם סגן נגיד הבנק האוסטרי, וולפגנג דוצ'אק, בעבירת שוחד בחוזים שהבנק ערך עם אזרבייג'ן וסוריה. הוא הכחיש כל מעורבות בפרשה שבמהלכה הוגשו כתבי אישום נגד תשעה בני אדם וטען שהוא זה שחשף את המידע. בתחילת יולי פרסם האו"ם דוח חמור על הבנק המרכזי בסומליה. על פי הדוח, הנגיד עבדסאלם עומר ושר האוצר העבירו כספים מהבנק למטרות פרטיות.
לפני כחצי שנה הושעה נגיד הבנק המרכזי בעיראק, אבדלבסיט טורקי, אחרי שפקידים בבנק ביצעו שורה של מעשים שנועדו להחליש את הדינר העיראקי לעומת הדולר.
ב-2010 נעצר בקוסובו נגיד הבנק המרכזי, השים רקסהפי, בחשד לעבירות שוחד, הלבנת כספים והעלמת מס. בתום מאבק משפטי שנמשך כשנתיים הוא זוכה, אבל לא חזר לעמוד בראש הבנק. ב-2005 נאלץ אנטוניו פאזי, נגיד הבנק המרכזי האיטלקי, לפרוש מהבנק בעקבות חשדות של השפעה לא הוגנת במכרז לרכישת הבנק האיטלקי אנטונבנטה. שש שנים אחר כך הוא נידון לארבע שנות מאסר ושילם קנס של כשני מיליון דולר.
ב-2004 חשף העיתון הגרמני "דר שפיגל" שנגיד הבנק, ארנסט וולטקה, שהה במלון מפואר בברלין עם אשתו, בנו וחברה של הבן על חשבון בנק דרזדנר, אחד הבנקים המפוקחים על ידי הבנק המרכזי. וולטקה פרש מהתפקיד ועבר לעבוד בשורה של חברות השקעות.
המפתיע מכולם הוא נגיד הבנק השווייצרי, פיליפ הילדבראנד, שנאלץ לעזוב את הבנק בינואר 2012 אחרי שנחשף שאשתו, קשיה, קנתה 504 אלף דולר שלושה שבועות לפני שהבנק המרכזי התערב והחליש את הפרנק לעומת הדולר. ארבעה שבועות אחר כך המירה המשפחה 516 אלף דולר לפרנקים ברווח של כמה עשרות אלפי דולרים. הילדבראנד טען שאשתו פעלה ללא ידיעתו.
"הנגיד השווייצרי היה מקצוען שעשה רק טובות לשווייץ. זה לא הוא כשל, זאת אשתו," אומר פרופסור גרונאו. "אולי בין שאר הקריטריונים צריך לקבוע שנגיד יהיה רווק כמו האפיפיור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם