ידלין: יש לחדש שיחות הגרעין עם איראן, אך להיזהר ממסרים מתונים
ראש אמ"ן לשעבר כתב ל"ניו יורק טיימס" כי על המערב להתחשב באסטרטגיה האיראנית במגעים עתידיים על תוכנית הגרעין, ובאותה נשימה להותיר פרק זמן ראוי לתקיפת המתקנים לפני הגיעם לפצצה
-חוקרים: איראן בנתה אתר שיגור טילים חדש
-הנשיא האיראני, חסן רוחאני, הושבע בטהרן
-איראן: עצרנו חשוד בריגול לטובת ישראל

בין היתר, התייחס ידלין לדבריו של נשיא איראן הנכנס, חסן רוחאני, לפיה הוא מוכן למו"מ על הגרעין, דברים שהצטרפו להבעות הרצון מצד ממשלת איראן להשיג הסכם באשר לתוכנית העשרת האורניום שלה.
כמו כן, ימים ספורים לאחר ניצחון רוחאני בבחירות, הצהיר שר החוץ הרוסי לשעבר, סרגיי ו. לאברוב, שאיראן מוכנה להגביל את העשרת האורניום ב-20 אחוז מהמתוכנן, דבר הנתפס כמטרה המרכזית של הסכם עתידי בין איראן למערב. גם ראש ממשלת עיראק, נורי קאמל אל-מאליקי, הודיע לבית הלבן שאיראן "מעוניינת להתחיל מו"מ ישיר עם ארה"ב באשר לגרעין".
אולם, לדברי ידלין, יהיה זה מסוכן לחשוב שההצהרה האיראנית למגעים, לבדה, תוביל להסכם. בתוכנית האיראנית להשגת פצצה ישנם שלושה מימדים, ולדעת ידלין צריך המערב להתחשב ולשקול כל אחד מהם בטרם יגיע להסכם.
כך למשל, המעבר מהעשרת אורניום במינון נמוך לכזו במינון גבוה, הוא רק אחד משלושת הממדים של האסטרטגיה האיראנית. מימד חשוב לא פחות, להערכת ידלין, הוא דווקא העשרת הפלוטוניום.
מדוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) עולה כי בשנה שעברה התקינה איראן אלפי צנטריפוגות, דבר שאפשר לה להעשיר די אורניום בדרגה נמוכה. ידלין סבור כי איראן נמנעה בכוונה מלחצות את הקו האדום של ישראל: 240 ק"ג של אורניום מועשר בדרגה של 19.75 אחוז.
ידלין הזכיר הערכות מומחים במערב לפיהן אם איראן תחליט לפתח היום פצצה גרעינית, זה יכול להיעשות בתוך שלושה עד חמישה חודשים, זמן שיידרש למערב על מנת להגיב להחלטה האיראנית, ולתקוף. לכן, הדגיש, כל הסכם חייב יהיה לוודא שה"פריצה" האיראנית מותירה מספיק זמן לתגובה מערבית.
בין השאר, על הסכם עתידי לכלול, מצד המערב, את ההבנה כי קיים פוטנציאל לייצור פצצות פלוטניום. כך, גורמים אמריקאים ואירופאים העריכו שאיראן תוכל לייצר נשק מפלוטוניום במתקן באראק כבר בקיץ הבא. לדבריו, עד כה המערב לא התוודע מספיק לפוטנציאל הגלום בנשק המיוצר מפלוטוניום, כעת הוא חייב לשים לבו לכך.
לפני כשנה התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו באו"ם לנושא, אולם התמקד רק בהעשרת האורניום, וחיזק, לשיטת ידלין, את התפיסה החד ממדית, אשר אינה מונעת מאיראן להתקדם לבניית פצצת פלוטונים.
על מנת להבהיר את הסכנה הכרוכה במתקני פלוטוניום, הבהיר ידלין כי מתוך שלוש המדינות שהשיגו יכולת גרעינית מאז ההסכם שנחתם ב-1970, שתיים – הודו וצפון קוריאה - עשו זאת באמצעות צינור הפלוטוניום. משום כך, הוא מדגיש, חייב כל הסכם בין איראן למערב להבטיח שאיראן לא תעשה את ה"פריצה הגרעינית" שלה באמצעות ייצור פלוטוניום.
