רדיפה רוסית: הומואים חיים בפחד תמידי
להט"בים רוסיים מוצאים מפלט בקבוצות מקוונות כמו דטי-404, שבהן הם יכולים להיות מי שהם. "באינטרנט הם מוצאים מי שיקשיב להם"
במכתבה תיארה הנערה בת ה-16 כיצד היא נאלצת להסתיר את מיניותה בעיירה קטנה במרכז רוסיה, שבה כבר אחד ההומואים שילם על היותו כזה בחייו. "אני מפחדת שהם יגלו מה אני ויבצעו בי לינץ'", היא כתבה. "לפעמים בא לי לצעוק: 'תקבלו אותי כפי שאני! או לפחות תנו לי לחיות בשקט'".
דטי-404 הוקם על ידי לנה קלימובה בת ה-25 לאחר שכתבה מאמר על מצוקת הלסביות, ההומוסקסואלים, הביסקסואלים והטרנסג' נדרים (להט"ב) הצעירים. היא לא התכוונה לעשות שום דבר מעבר לכך אבל אז היא קיבלה מכתב מנדיה בת ה-15. "נדיה סיפרה שרודפים אותה בבית הספר ושאמה לא תומכת בה", מספרת קלימובה. "היא החליטה כבר לשים קץ לחייה, במקרה קראה את המאמר שלי והחליטה לא להתאבד".
לאחר שקלימובה שוחחה בטלפון עם נדיה והבינה באיזו מצוקה קשה היא נמצאת, היא שאלה את עצמה: "למה אף אחד לא מפעיל את כל פעמוני האזעקה? למה לא צועקים את זה בכל פינה?"
"רבים מהלסביות וההומואים הצעירים לא מספרים על עצמם לאיש", היא מוסיפה. "הם מפחדים מהוריהם ומחבריהם לכיתה. אם הם יחליטו להיפתח ולספר יתכן שההורים יגיבו בצורה קשה. יכו אותם, יטיחו בהם עלבונות, יזרקו אותם מהבית, יחרימו להם את הטלפונים, יאסרו עליהם להיכנס לאינטרנט ואפילו יכלאו אותם במוסד פסיכיאטרי".
ברוסיה יש מעט מאוד קבוצות תמיכה כמו אלה של קלימובה, שמיועדות לאוכלוסיית הגייז. האוכלוסיה הזו היא גם הכתובת שאליה מכוון חוק חדש - ביוני אישר הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי ברוב עצום את הצעת החוק האוסרת על תעמולה הומו-לסבית במדינה.
החוק עורר תגובות קשות במדינות המערב. השחקן והבמאי הבריטי סטיבן פריי אף קרא במכתב גלוי לראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ולוועד האולימפי הבינלאומי למנוע מרוסיה את אירוח אולימפיאדת החורף בסוצ'י בשנה הבאה. ואולם, קמרון השיב שעדיף להשתתף במשחקים מאשר להחרימם.
באחרונה השיג הוועד האולימפי ערבויות מהקרמלין לכך שהספורטאים המשתתפים באולימפיאדה לא יושפעו מהחוק החדש, אבל זה רחוק מלהרגיע את קהילת ההומואים והלסביות ברוסיה, שבטוחה שהלחץ עליה רק ילך וייגבר.
לאחר שהקימה את הארגון שלה ערכה קלימובה סקר בקרב 115 בני נוער, הומואים ולסביות, ברוסיה. מהסקר התברר לה שכמה מהם חשבו לשלוח יד בנפשם. רק פחות ממחציתם סיפרו להורים על הנטיות המיניות שלהם. "רק באינטרנט הם יכולים למצוא מישהו שיקשיב להם", היא אומרת. "רובם חיים בפחד מתמיד".
כמה ממכתבי בני הנוער הגייז מוצגים באתר, כאשר על פניהם של הכותבים מרוחים פסים שחורים כדי שלא ניתן יהיה לזהותם. כאשר אחד מבני הנוער יוצר קשר, קלימובה מסייעת לו להגיע לפסיכולוג. "אני אומרת לכל מי שפונה אליי שזקוקים לו, ושהוא אדם מיוחד ורב ערך. ואני לא סתם אומרת. זה באמת נכון".
את המצבים הכי קשים ניתן למצוא בקרב בני נוער בעיירות קטנות, שם סביר להניח שאין סצינה של גייז או אפילו הומו או לסבית שיצאו מהארון. "בית הספר שלנו נחשב מתקדם אבל זה בהחלט מקובל שמורים אומרים שההומוסקסואלים יישרפו בגיהנום", כתבה לאתר נערה בת 16 מעיירה כל כך קטנה ש"היא אפילו לא על המפה".
סבטלנה סיפרה שפעם היא ישבה בבית כאשר בטלוויזיה שודרה תוכנית על הומואים ולסביות. היא זוכרת כיצד אימה הגיבה. "היא קוראת להומוסקסואלים, וזה כולל אותי, מוטציות", סיפרה. ואילו אביה אמר שהוא מוכן לקחת עכשיו אקדח ולהרוג אותם. אחותה הגדולה היתה קצת יותר מתונה: מבחינתה צריך לכלוא אותם בבתי חולים פסיכיאטרים.
הומוסקסואליות הפכה לחוקית ברוסיה רק ב-1993 וכעת החוק החדש צפוי לפגוע עוד יותר במורל של אלו שממילא ציפו לעתיד של הסתרה ואומללות. "כאשר החוק התקבל, כל בני הנוער ההומואים והלסביות שהיכרתי שידרו מצוקה", מוסיפה קלימובה. "החוק הרי מכוון נגדם באופן ישיר".
מתקפות אלימות ואכזריות נגד הומוסקסואלים ברוסיה נמשכות ובמקרים רבים אף ללא הפרעה של ממש. תושב וולגוגראד נרצח אחרי שסיפר לחבריו שהוא גיי.
במקרה אחר קבוצה של בני נוער התחזו ברשת חברתית לגברים מבוגרים יותר המעוניינים לקיים יחסי מין עם נערים. כאשר נערים התפתו והגיבו הם השפילו אותם בסרטונים שהעלו לאינטרנט. "ללהט"בים קוראים פדופילים, נשאי איידס, מה שאתה רוצה - רק לא אנשים נורמלים", אומרת קלימובה בצער. "כמובן שאוכלוסיית ההומואים והלסביות נפגעת מכך ויש הרבה פשעי שנאה".
היא משוכנעת שאיש לא יחרים את אולימפיאדת החורף. ובכל זאת, יש לה בקשה אחת. "הספורטאים יכולים להתייצב לטקס הפתיחה עם דגל צבעי הקשת על מנת להפגין תמיכה בקהילת הלהט"בים ברוסיה", היא אומרת. "לצעד כזה תהיה תרומה רבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם