בניגוד להמלצת השב"כ: השרים החליפו חלק מהאסירים שישוחררו
השב"כ הגיש שמות של כ-40 מחבלים שניתן לדון על שחרורם. השיקול המרכזי של השב"כ היה רמת המסוכנות לביטחון המדינה אך השרים החליטו לשנות את הרשימה כדי לחזק את מעמדו של אבו מאזן. המשפחות זועמות: "קיבלנו את השמות מהתקשורת"
- נקבעה רשימת האסירים: 14 יגורשו לעזה
- הפלסטינים: צעד חשוב בדרך לשחרור כל האסירים
- מסתמן: בג"ץ לא יתערב בשחרור האסירים
כעת מתברר שראש השב"כ הגיש לצוות השרים, שהוסמך לקבוע את זהות האסירים, רשימה של 40 אסירים שניתן לשחרר בעלי רמת מסוכנות שונה. שני הקריטריונים העיקריים לשחרור היו רמת מסוכנותם על פי חוות דעת של השב"כ וכן הרצון של ישראל לחזק את מעמדו הפוליטי של נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן.
לדברי פקיד בכיר המעורה בדיונים, השרים שהשתתפו בישיבה דחו חלק מהשמות שהוצעו להם על ידי השב"כ. השיקול המרכזי של השב"כ היה רמת המסוכנות של האסירים לביטחון המדינה לאחר השחרור. עם זאת, השרים ביקשו לשחרר אסירים שאבו מאזן עשוי לרצות בשחרורם, מתוך שאיפה לחזק את מעמדו ברחוב הפלסטיני. הראייה של השרים הייתה בעלת דגש מדיני. מכיוון שאבו מאזן סיפק מבחינת ישראל את הסחורה ושב למשא ומתן ללא תנאים מוקדמים כמו 67' או הקפאת הבנייה, החליטו השרים שלא להיצמד לרשימה ולהכניס אסירים אחרים.
עם זאת יודגש שהאסירים, שרמת מסוכנותם גבוהה ביותר וביצעו את העבירו החמורות ביותר, צפויים להשתחרר בפעימה הרביעית ולא כעת.
על פי החלטת ראש הממשלה, מתוך ארבע פעימות שחרור אסירים מתוכננות, בפעימה הראשונה נכללים האסירים ה"קלים" יחסית - כלומר, הוותיקים, המבוגרים והחולים. בשלב זה תלוי שחרור האסירים בחתימתו של הנשיא על צווי החנינה, לאחר ששופטי בג"ץ אמרו למשפחות השכולות כי בית המשפט לא יתערב בהחלטת הממשלה. שמונה מהאסירים ברשימה היו אמורים להשתחרר בשלוש השנים הקרובות, שניים מהם בחצי השנה הקרובה.
המשפחות השכולות שנאבקו נגד שחרור המחבלים זעמו אתמול לאחר שגילו דרך התקשורת מי יהיו המשוחררים. למרות התקדימים הרבים בעבר, וחרף פניות חוזרות ונשנות של נציגי המשפחות, עדיין אין נוהל עדכון סביר שיאפשר למשפחות הנפגעים לדעת מה צפוי להן.
שלשום בלילה, לאחר שצוות השרים החליט על שחרורם של 26 הרוצחים הראשונים, הודיעה לשכת ראש הממשלה כי "רשימת האסירים תפורסם לאחר הודעה שתימסר למשפחות השכולות שביקשו לקבל הודעה מראש". השעה הייתה 11 בלילה והרשימה הייתה צריכה להתפרסם בתוך שעתיים על מנת שהאסירים ייצאו לחופשי ביום רביעי בבוקר. בלחץ הזמנים הספיקה מחלקת החנינות במשרד המשפטים לעדכן רק משפחות אחדות כי המחבל שפגע ביקירם משתחרר. רוב המשפחות לא קיבלו הודעה בכלל, או עודכנו על ידי עיתונאים.
ד"ר גילה מולכו שאחיה, עו"ד איאן פיינברג נרצח ברצועת עזה באפריל 1993, התעוררה אתמול בבוקר ובעת גלישה באינטרנט נדהמה לגלות כי הרוצח של אחיה ישוחרר היום מהכלא לאחר שריצה פחות מעשרים שנות מאסר.
עבדל-עאל יוסף, פלסטיני תושב עזה שעבד כשומר הכיר אישית את פיינברג ובעיצומה של פגישה בה נכח הוא נכנס עם עוד שני פלסטינים ורצח את פיינברג ביריות ובמכות גרזן.
אתמול, במהלך ההפגנה שקיימו נפגעי הטרור מול הקריה בתל אביב, אמרה ד"ר מולכו: "קמתי בבוקר, פתחתי את האינטרנט, וראיתי שהרוצח של אחי יוצא לחופשי. אף אחד לא עדכן אותנו, אף אחד לא דיבר איתנו אבל לצערי אנחנו רגילים שאף אחד לא סופר את המשפחות השכולות. על תפיסת הרוצחים שמעתי ברדיו תוך כדי העבודה ועכשיו גם על השחרור גיליתי בעצמי. הממשלה הזו אטומה לרגשות של המשפחות השכולות. אנחנו חשובים מאוד ביום הזיכרון וכולם מדברים עלינו ביום הזה אבל בכל שאר הזמן אף אחד לא סופר אותנו. משחררים רוצחים כמחווה, אלה רוצחים שהופכים אחר כך למנהיגים ומובילים אחריהם עוד ועוד אנשים לדרך הזו של רצח והרג".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם