קסטרו בן 87: "לא האמנתי שאשרוד"
לכבוד יום הולדתו פרסם שליט קובה לשעבר, הסובל ממחלה סופנית, "צוואה מוקדמת": בה חשף את חייו האישיים וגילה סודות על המלחמה הקרה
- אחרי ארבע שנים: פידל קסטרו נאם בפרלמנט
- פידל קסטרו: אני חי, לא יודע מהו כאב ראש
- "מות פידל קסטרו לא יגרום לאי שקט בקובה"

קסטרו החל במסירת השלטון לאחיו ראול בשנת 2006 ושנתיים אחר כך פרש באופן רשמי. מאז, נראה לעיתים רחוקות בלבד בציבור. עם זאת, התקשורת הרשמית בקובה מפרסמת מעת לעת תמונות וסרטונים שלו. עד לשנה שעברה הוא אף כתב מפעם לפעם טורים קצרים בעיתונות המקומית, כאשר הפעם האחרונה בה כתב לקוראים הייתה לפני ארבעה חודשים, בשיא המתיחות שהתפתחה בחצי האי הקוריאני.
אבל הפרסום השבוע לא רק שבר שתיקה של כמה חודשים, אלא גם נגע בנושאים בהם מיעט קסטרו להתבטא. כך למשל, הוא התייחס למותו של ידידו ובן בריתו הוגו צ'אבס, נשיא ונצואלה לשעבר, בחודש מרס השנה. "ביום זה אני שומר זיכרון מיוחד של החבר הטוב ביותר שהיה לי בשנות הפעילות הפוליטית שלי, הוגו צ'אבס", כתב קסטרו וכינה את ידידו "איש של מעשים ורעיונות".
"מי שהכיר אותו ידע שהאידיאולוגיה הייתה הדבר החשוב ביותר בשבילו", אמר . הוא אף סיפר על מה שאירע מאחורי הקלעים במהלך ההתמודדות של צ'אבס עם מחלת הסרטן. "הוא היה מופתע מהמחלה הקשה שגרמה לו סבל רב, אך התמודד איתה בכבוד למען משפחתו, שנתקפה צער עמוק".
חשיפה דרמטית נוספת שסיפק קסטרו נוגעת לימי המלחמה הקרה, כשארצו הייתה מצויה במתיחות עם ארה"ב. הוא סיפר כי שנים לאחר משבר הטילים וכישלון תוכנית הפלישה האמריקאית ב"מפרץ החזירים", קיבלה קובה מסר צונן ממוסקבה. לדברי קסטרו, ראש הממשלה הסובייטי בתחילת שנות ה-80, יורי אנדרופוב, אמר לו כי ארצו לא תתערב במקרה של פלישה לקובה.
"הוא אמר שאם נוקף על ידי ארה"ב, נלחם לבד", סיפר קסטרו, אך ציין: "שאלנו אם יספקו לנו חימוש באופן חופשי, כפי שעשו עד אז, והוא אמר 'כן'. אמרנו להם: אל תדאגו, שלחו את הנשק ואנו נטפל בפולשים בעצמנו. רק מעטים ידעו על הדבר, כי זה היה מסוכן מאוד אם האויב היה מחזיק במידע הזה". קסטרו אף הוסיף כי שליטה לשעבר של קוריאה הצפונית, קים איל סונג, סייע גם הוא להוואנה כשסיפק מאה אלף רובי קלצ'ניקוב "מבלי שביקש עבורם סנט אחד".
דבריו של קסטרו מעוררים כמובן הדים וסקרנות באמריקה הלטינית ובעולם כולו, ויש מי שמכנה אותם "צוואה מוקדמת". אבל כעת, כשהוא בעצמו מעיד שימיו ספורים וחבריו מתמעטים, ובעוד שהמערכת הקומוניסטית שבנה בארצו הולכת ודועכת תחת ידיו של אחיו, דבריו נשמעים עבור רבים כניתוח ראוותני של העבר, עליו הוא ממשיך להתרפק.