אהוד ברק טמן את אמו; אילו פוליטיקאים באו?
מאות ליוו את אסתר גודין- ברוג בדרכה האחרונה בבית העלמין בקיבוץ משמר השרון. הצמרת המדינית והביטחונית נעדרה, והאקסית נאווה?
מי כן הגיע? אנשי תקשורת שלא תוכלו למצוא בשמחות של גבי אשכנזי, כל מיני "לשעברים" שהיו או עודם מחוברים אליו: עוזי דיין, אלוף אמנון רשף, יוסי קוצ'יק, אורנה אנג'ל, דני יתום, יעקב קדמי, שמחון ואבו וילן.
הייתה יורשתו במפלגה, שלי יחימוביץ' וגם האקסית המיתולוגית נאווה, מלווה בבנותיה ובבעלה הנוכחי, שנותרה במרחק ביטחון בתוך הקהל הלא קטן שעמד בסוף מסלול החיים של אסתר. ארבעת האחים, בניה של אסתר, עמדו לפני הארון המכוסה פרוכת כחולה ועליה מגן דוד.
אהוד, כרגיל, סוקר לצדדים בעיניו את הקהל, אבינעם בתנוחת חצי החיוך הקבועה שלו, ושני האחרים לא מוכרים מספיק מכדי שניתן בהם סימנים. פעם, בקצה בית הקברות, היו החברים, נושאים את מתי הקיבוץ על הכתפיים דרך שדות ברושים, הבריכה ומועדון החברים, שנעלמו תחת הבנייה שנועדה לפנות מקום לבתי הבנים הממשיכים.
מעט מאוד מקום, צר משהו, נותר לאסתר לצידו של בעלה ישראל, והיא איימה כבר שבגלל שלא השאירו לה מקום למות, היא מתכוונת להישאר לחיות. לאהוד אמרה: "אין לי עם מי לדבר, כולם כבר בבית הקברות".
ברק דיבר על אמו, בת לחסידי חב"ד שהחליטה לעשות הסבה רעיונית, פיזית ומנטאלית עם הנוער הציוני בגורדוניה, וסחפה עימה את מי שיוליד לימים את אהוד, אבינעם, מולי ורוביק.
אסתר, שחוותה אובדן ממחלות ורציחות של הורים, אחים ואחיות בימים החשוכים של אירופה, אולי השביתה את המנגנון שמאפשר לחייך, כפי שמעיד בנה מולי, אבל היא הפכה למטפלת הילדים הכי מדוברת בסביבה שהרעיפה דאגה, אהבה ומסירות על הילדים שגדלו תחתיה באותם ימים נשכחים של לינה משותפת.
מולי סיפר כיצד ישבה מולו לא מכבר כשרגליה מכוסות, ופתאום שאלה מה הרעש שהיא שומעת. כשניסה לחקור, אמרה לו שהיא מזהה את קולות הוריה ובני ביתה האחרים שבאו לבקרה. אסתר, לפי עדות הנכדים, הייתה מקבלת אותם בקריאת "טוב שבאתם, יש המון פקאנים", והייתה דוחפת לידיים של כולם שקיות אגוזים מהעץ שעמד בחצר.
היה לה שיגעון לשקיות שאותן הייתה מחביאה. שלושה סוגים היו לה מהן ניילון פשוטות מרשרשות, ניילון יפות ושקיות נייר יוקרתיות עליהן שמרה, ויש הסכמה שכולם קיבלו מתכונותיה הנמרצות. ברק סיפר כי בבית הפולני שלה התנגדו לחיבור שלה עם שרוליק הליטאי, ולהיפך, וכשהוא ואחיו עזבו את הקיבוץ, אמו הצטערה, אבל כיבדה את החלטתם.
בגיל 100 זה טוב שמאות אנשים עוד מגיעים להיפרד ממך. זה טוב יותר מהמאות הרבות יותר, שהיו מגיעות אילו ברק היה היום עוד בתפקידו. כי באו מי שהיו צריכים לבוא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם