בנט דרש מהמפד"ל לממן חוקר פרטי שהעסיק וייקנס
מבקר המדינה בחן את התנהלות המועמדים בפריימריס, ומצא כי השר מימן את בדיקת פעילותו של אורלב מכספי המפלגה, ועל כן ייקנס ב-65,000 שקל. מנגד, התנהלותו של אורלב נמצאה תקינה. גם הח"כים פייגלין, דנון, שקד ושטבון ישלמו קנס על התנהלותם
- החוקר, חצאי האמיתות והניסיונות לחיסול אורלב
- עימות בין המתמודדים לראשות "הבית היהודי"
- "המבחן של בנט מתחיל כעת, ויש סיבה לדאגה"
אצל השר לשעבר ד"ר דניאל הרשקוביץ נמצאו גם כן ליקויים, בגינם ספג קנס ונדרש לשלם 2,000 שקלים לאחר שקיבל תרומות אסורות ולא צירף אסמכתאות לחלק מהוצאותיו.
המבקר שפירא מציין כי השר בנט לא כלל בהוצאותיו בין היתר את השכר ששילם לחוקר פרטי אשר אסף עבורו מידע על פעילות קבלני קולות ועל פעילותו של זבולון אורלב. המבקר כתב: "המועמד (בנט, י"ע) טען כי ההוצאה האמורה אינה הוצאת בחירות שהוצאה עבור מערכת הבחירות שלו, אלא בהוצאה של המפד"ל, שכן מטרת העסקת החוקר הפרטי הייתה שמירה על טוהר המידות בבחירות המקדימות".
בדוח דוחה השופט בדימוס שפירא את הטענה ואומר כי אין מחלוקת שבנט מיוזמתו יזם את ההתקשרות עם החוקר ואף כי במועד בו עמדו השניים בקשר לא כיהן בנט בתפקיד רשמי במפלגה. על כן, קבע כי יש להעביר את הוצאות התשלום עבור פעילותו של החוקר לאחריות בנט.
בבדיקה שערך במפלגת "התקווה", שם התמודד לבדו חבר הכנסת לשעבר אריה אלדד בבחירות המקדימות, מצא המבקר התנהלות תקינה, וקבע שאלדד קיים את הוראות החוק וההנחיות שבהתאם לחוק מימון המפלגות.
בנוסף לכך, הטיל המבקר קנסות בעלות כוללת של כ-190 אלף שקלים על חריגות בהתנהלות המועמדים בבחירות המקדימות שנערכו במפלגות השונות, כאשר במפד"ל הוטלו קנסות על חמישים אחוזים מהמתמודדים ובליכוד נקנסו 28 מועמדים מתוך 98.
בבחירות למפלגת מרץ נקנסו שלושה מתמודדים מתוך 17, ובין השמות הבולטים שנקנסו בדוח המבקר ניתן למצוא את דני דנון (קנס של 20,000 שקלים), משה פייגלין (קנס של 18,000 שקלים), יוני שטבון (קנס של 4,750 שקלים), ואיילת שקד (קנס של 5,000 שקלים).
השופט בדימוס שפירא ציין כי מועמדים רבים טענו כי לא היו מודעים להוראות החוק, כך לפחות על פי טענתם. "אין מדובר בהליך טכני של מסירת הודעה, אלא בהליך מהותי, שבו מועמד, המבקש להיות נבחר הציבור, לומד מראש את הכללים והמגבלות שנקבעו בחוק ומאשר זאת בחתימתו בפני מבקר המדינה", נכתב.
"חתימה זו נדרשת כדי ללמד על הרצינות, האחריות וגמירות הדעת של מי שהחליט להעמיד עצמו כמועמד לבחירת הציבור. אי-מילוי החובות המוטלות בחוק על המועמדים פוגע בהגשמת תכליות החוק, שעיקרן הבטחת השוויון בין המועמדים ושמירה על טוהר הבחירות. כתוצאה מכך נפגעים לא רק המועמדים האחרים, אלא גם אמון הציבור".
מפלגת "הבית היהודי" מסרה בתגובה כי היא מברכת את מבקר המדינה על הדוח המקיף והמקצועי. "יו"ר המפלגה וחברי הכנסת קיבלו את הדוח, לומדים אותו, וידאגו לתיקון הליקויים", מסרו. "יש לזכור כי מדובר במערכת פריימריס ראשונה אי פעם בתולדות הבית היהודי, ובה נטלו חלק מתמודדים שלא נטלו מעולם חלק בפריימריס לפני כן. עם זאת, עקב ריבוי הקנסות שניתנו למחצית מכלל המועמדים, יבחן יו"ר המפלגה את נכונות שיטת קיום הפריימריס לבחירות הבאות".
המבקר אף מתח ביקורת על קבלת תרומות מחו"ל (בעיקרן מארצות הברית, אוקראינה, רוסיה וקנדה) שהושקעו בבחירות המקדימות במפלגות השונות, ועמדו על סכום של למעלה מחמישה מיליון שקלים, כמעט רבע מסך ההכנסות הכולל של כלל המועמדים.
"אין חולק כי תרומה למועמד יוצרת זיקה בין המועמד לבין התורם", כתב שפירא והוסיף כי הזיקה הזו עלולה להטות את שיקול דעתו של המועמד, כך שהאינטרסים שהוא מעוניין לקדם יעמדו לנגד עיניו כאשר ישתתף בהליכי חקיקה ובקביעת מדיניות בנושאים שונים במהלך כהונתו, אם ייבחר לחבר כנסת - "וביתר שאת, אם ימונה לשר בממשלה", ציין.
"גם אם סבור המועמד שיוכל לנטרל עצמו מזיקה זו, עדיין קיים חשש למראית עין, שלפיה פעולות שונות נעשות משיקולים זרים ולא ענייניים, נוכח התרומה האמורה", הבהיר שפירא.
המבקר הוסיף כי קיים חשש שתורמים מחוץ לארץ, בעלי עניין בקידום אינטרסים, ישפיעו על מערכת השלטון בישראל, וכי ישנו חשש לעיתים שמדובר בעסקאות עלומות ועל כן יש לאסור על מועמדים לקבל תרומות מחו"ל.
שפירא אף הוסיף המלצה למחוקקים - "אין לי אלא לחזור ולקרוא למחוקק לתת דעתו להשפעות האפשריות של קבלת תרומות מחוץ לארץ, ולקבוע, בדומה לאמור בחוק מימון מפלגות, כי למועמד בבחירות מקדימות רשאי לתרום רק אדם שהוא בעל זכות בחירה לכנסת", כתב.
מלבד הבחירות המקדימות לקראת הבחירות לכנסת, בחן המבקר את מערכת הבחירות ב-21 מועצות אזוריות שנערכה בחודש דצמבר האחרון. בביקורת שערך שפירא נמצאו גם כן ליקויים, כאשר אצל למעלה מארבעים אחוזים מהמתמודדים נמצאו הפרות בהתנהלותם הכלכלית לטובת מימון הבחירות.
בין יתר המפירים בלט שמעון גואטה שנבחר לראש המועצה האזורית מעלה יוסף, ונדרש להשיב את כל המימון הממלכתי שקיבל כ-130,000 ₪, לאחר שלא הגיש דוח כספי למבקר המדינה.
המבקר הוסיף כי לא הכיר בהוצאות שציינו שני מועמדים בגין מסיבות ניצחון, אותן הגדירו כהוצאות לטובת הבחירות - שי חגג' שנבחר לראש מועצה אזורית מרחבים - כ-58,000 שקלים, ועידאן תמיר שנבחר לראשות מועצה אזורית שדות נגב - כ-27,000 שקלים.
על פי הדוח, מועמד אחר כלל בחשבונות הוצאותיו תשלום של כ-11,000 שקלים, אותם העביר למועמדת שהתמודדה מולו אך פרשה והחליטה לתמוך בו. את הכסף העביר לה בעבור החזר הוצאותיה למימון התמודדותה, עוד בטרם הסירה את המועמדות.
המבקר אף העיר על התנהלותו של אלון שוסטר, אשר נבחר לראשות מועצת שער הנגב כמועמד יחיד. "הוצאות שניתן לקשרן למימון מערכת הבחירות, הוצאו באופן בלתי ראוי שלא מתוך גישה של צמצום העלויות וחסכון בכספי ציבור", כתב השופט בדימוס.
"אחד המועמדים שהיה מועמד יחיד (אלון שוסטר, י"ע), בחר לרכוש מחשבים ניידים ונייחים, מקרן, מסך טלוויזיה ומחשבי לוח (אייפד) - בסך כולל של כ-27,000 שקלים. הזמנת הציוד נעשתה בסמוך מאוד למועד בו נקבע שהמועמד הינו מועמד יחיד, אף שלא הייתה נצרכת עוד, וכלל לא ברור אם בכלל נעשה שימוש בכל הציוד האלקטרוני הזה לצורך הבחירות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם