עלייה של 1.7% בזכאים לבגרות בשנת תשע"ב
נתוני הבחינות הוצגו במסיבת עיתונאים משותפת של השרים פירון וסער. שיעור הזכאות עלה ל-49.8%, נרשמה ירידה במגזר הבדואי והחרדי

במגזר היהודי, ללא חרדים, נרשמה עלייה של 1.6%, המהווה תוספת של 1,495 זכאים לבגרות, בקרב קבוצת הגיל המלאה. העלייה בזכאים מעלה את שיעור הזכאים בכולל במגזר היהודי מ- 65.0% בתשע"א ל- 66.6% בתשע"ב.
אולם במגזר החרדי נרשמה ירידה בשיעור של 0.6% מ- 8.8% בתשע"א ל- 8.2% בתשע"ב. בקרב העולים נרשמה עלייה בשיעור של 2.1% בזכאים לבגרות בשנים אלו.
המגזר הלא יהודי (ללא מזרח ירושלים) רשם עלייה של 4.2%, כלומר 976 זכאים נוספים לבגרות. שיעור הזכאים הכולל לבגרות, מקרב קבוצה זו עלה מ-38.2% בתשע"א ל-42.4% בתשע"ב. במגזר הערבי (ללא מזרח ירושלים) נרשמה עליה של 5% בשיעור הזכאים.
יש לציין כי בעוד במגזר הדרוזי נרשמה עלייה של 7.8% בשיעור הזכאות לבגרות, מ- 47.0% בתשע"א ל- 54.8% (תשע"ב), במגזר הבדואי נרשמה ירידה בדומה למגזר החרדי. המגזר הבדואי בנגב רשם ירידה של 0.6%, בשיעור הזכאים לבגרות, ועמד בשנת תשע"ב על 29.1%.
"זה לא סוד שאנחנו חלוקים על חלק מהדברים", אמר פירון לסער. "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ואסור שמחלוקות כאלה תעלמנה מהזירה הציבורית".
בתגובה אמר שר החינוך לשעבר "פרגון זה לא הדבר הכי חזק בחברה הישראלית בכלל ובחיים הפוליטיים בפרט ואני מודה לך". כמו כן, הביע סער את התנגדותו לביטול הבגרויות במקצועות ההומניים. "חלה בהם שחיקה לאורך השנים כתוצאה בקיצוץ בשעות לימוד. אלה לא מקצועות מדידים. אני חושב שהמקצועות ההומניים הם התשתית התרבותית של החברה ולכן הם חשובים לא פחות".
פירון הוסיף: "כשאנחנו מסתכלים על הנתונים אנחנו מבינים היטב מהם היעדים הניצבים לפנינו.
גם בעתיד נמשיך להציב יעדים".