אקדח הטייזר: מסוכן כמו נשק חם
בעקבות המתנחל שחושמל: בדיקת אקדח הטייזר מעלה כי הוא מסוכן לשימוש במקרים שונים, אך המשטרה מעולם לא פרסמה את נהלי השימוש
קחו לדוגמה שימוש שעשו שוטרים בטייזר במהלך מרדף נגד חשוד בגנבת אופנוע, זאת למרות שלא נשקפה סכנה לחייהם. גם לאחר שהחשוד נלכד ונכבל הוא חושמל בידי השוטרים ללא הצדקה. גם מפגינים, מימין ומשמאל, ששוכבים על הקרקע ואינם מתנגדים למעצר זוכים להרגיש את מכת המכשיר. בטייזר השתמשו שוטרים גם נגד שני קטינים פלשתינים ברכבת הקלה בירושלים, בשעה שעל פי עדויות רבות מצד נוכחים במקום לא נשקפה סכנה לחייהם של השוטרים.
רישומי פלט נתונים של אקדח טייזר שנמסרו בשנת 2011 לבית המשפט גילו כי השתמשו בו לא פחות מ-300 פעמים. חלק מן ההפעלות הללו - שכללו חשמול חשודים - נעשו באופן סדרתי, בזו אחר זו, בתוך
דקות ספורות.
תגובתו של דנינו לפנייה של ח"כ זהבה גלאון ביחס לשימוש הפסול בטייזר באוגוסט אשתקד מעלה חשש שהמחזה המביש שאליו התכוון רנ"צ דנינו בישיבת סגל הפיקוד הבכיר היה צילום המעצר ולא עצם השימוש הפסול בכלי הנשק. זאת, משום שבתשובתו לחברת הכנסת התחייב המפכ"ל שמשטרת ישראל תשנה את מדיניות השימוש באקדחי הטייזר ותגביל את פעילותם. כאמור, דבר לא נעשה מאז ועד עתה - לפחות לא בפועל.
אחת השאלות המרכזיות והמסתוריות ביותר היא מהי המדיניות המוצהרת לשימוש באקדחי הטייזר. בשנת 2009 הוכנס הטייזר לשימוש במסגרת תוכנית פיילוט, ושנה קודם לכן הופץ נוהל לשימוש בו. על פי אותו נוהל נקבע כי הניסיון המצטבר במשטרת ישראל מלמד שלא די באמצעים הקיימים כדי לתת מענה מבצעי למצבים השונים שבהם על השוטר להפעיל כוח.
שתי הנסיבות שבהן הוגדר כי לשוטר סמכות להפעיל את הטייזר הן "שימוש במש"ח (מכשיר שליטה חשמלי – א"ו) לצורך הגנה עצמית" ו"שימוש במש"ח להפעלת הסמכות החוקית של השוטר". הגדרה זו חודדה בנוהל והוגבלה באופן ברור ל"מקום שניתנת לשוטר הסמכות בדין להפעיל כוח סביר, וכשאין בידי השוטר בנסיבות העניין דרך או אמצעי פחות פוגעניים כדי לבצע את משימתו". עם זאת, ההגדרה "כוח סביר" ערטילאית למדי, והיא נתונה לפרשנות של כל שוטר בשטח.
נוהל הפעלת הטייזר סווג במשטרה כ"שמור" - דהיינו, חסוי וסודי. רק בשנת 2010 נאלצה המשטרה לחשוף אותו על פי בקשה שהגישה 'התנועה לחופש המידע'. גם אז צונזר הנוהל בטרם נשלח אל התנועה, תוך שחלקים מהותיים ממנו נותרו חסויים מעין הציבור, העשוי לבקר אותם.
בין הפרטים שנותרו באפלה עד היום הם המצבים שבהם מתאפשרת על פי הנוהל הפעלה של מכשיר השליטה החשמלי במגע ישיר עם גופו של החשוד, סעיפים העוסקים בטווח ההפעלה של המכשיר מגופו של החשוד, פעולה שהשוטר מחויב לעשות בטרם יזהיר את החשוד בנוסח "עצור או שאני מפעיל טייזר" ולפחות חמישה תנאים נוספים שחייבים להתקיים במצטבר לפני שהשוטר יהיה רשאי להפעיל את הטייזר. בנוסף הוסתרו גם כללי הבטיחות שעל השוטר לשמור בעת הפעלת הטייזר.
מתוך אותם כללים נחשפה רק ההנחיה השישית – לא להפעיל את המכשיר נגד נשים הרות. חמש ההנחיות הקודמות – וביניהן אולי גם ההנחיה לא להפעילו נגד חולי לב – לא פורסמו מעולם בציבור.
התירוץ שסיפקה המשטרה להסתרת הפרטים מגוחך. "מהנוהל הושמטו חלקים אשר גילויים עשוי לשמש את היריב שכלפיו יופעל מכשיר הטייזר, ולפגוע ביכולתה של משטרת ישראל לבצע את תפקידה כמי שאמונה על תפיסתם של עבריינים", כתבה אז רב-פקד עו"ד חמוטל סבג, שהייתה הממונה על חופש המידע במשטרה.
בתשובתה היא הסתמכה על סעיף 9ב' לחוק חופש המידע, אשר קובע כי רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידה.
בשנים האחרונות עבר נוהל השימוש בטייזר כמה עדכונים – האחרון שבהם בשנת 2011, כך לפחות
לפי תכתובות של קצינים בכירים במשטרה. דוברת אגף המבצעים של המשטרה טענה כי הנוהל עודכן בתחילת שנת 2013, אולם הדברים סותרים הצהרות של המשטרה שניתנו ביוני 2013, שעל פיהן יתעדכנו הנהלים בתוך חודש – קרי, עד לחודש יולי.
"ממחלקת החירום נמסר לנו כי עדכון הנוהל צפוי להסתיים במהלך החודש הקרוב", כתב אז סגן-ניצב קלוד גוגנהיים, ראש מדור חטיבות מבצעיות במשטרה, במענה לפנייתו של עו"ד פנחס (פיני) פישלר.
הנהלים החדשים, שהורחבו מתשעה עמודים אשר כלל הנוהל הראשון ליותר משלושים, נותרו חסויים. בקשתנו לחשוף אותם בפני הציבור לצורך השוואתם לנהלים הישנים ולצורך עריכת ביקורת ציבורית נענתה בשלילה, תוך הפנייה לתגובה בנושא על פי חוק חופש המידע.
ההיגיון מאחורי הפעלת מכשירי הטייזר ברור ביותר - שימוש בנשק לא קטלני שמטרתו לאפשר למשטרה לבצע את משימותיה תוך כדי צמצום פוטנציאל הפגיעה באנשיה ובאזרחים. ברשות המשטרה בישראל מגוון של כלי נשק לא קטלניים, הכוללים אלות, סוסים, מכונות התזה (מכת"זיות), תרסיסי פלפל אישיים, גז מדמיע, רימוני סנוור וטייזרים. בעבר היו בשימוש שלושה כלי נשק לא קטלניים נוספים, אך הם הוצאו משימוש באופן מלא או חלקי – גלילוני גומי, רובה פנאומטי 303 אף-אן ורובה קליעי גומי שהשימוש בו מצריך אישור אישי של המפכ"ל.
באמצעים אלה לא שונה משטרת ישראל ממשטרות רבות ברחבי העולם. כך למשל, למשטרת אסטוניה יש תותחי מים עם אפשרות להוספת צבע, כדורי גומי, כדורי צבע, רימוני גז מדמיע הנורים מנשק ואלות. למשטרת ניו-יורק יש רשת או מחסום למטרת כיוון המוני, מכשיר אקוסטי חזק, תרסיס פלפל אישי או משוגר, כלבים, טייזר, פצצות עשן, רימון הלם אשר משחרר הבזק אור שגורם לאיבוד התמצאות, כדוריות גומי ורובה שעועית, שאינה חודרת את הגוף אלא מביאה להתכווצות שרירים.
דוגמה אחרת היא משטרת דנמרק, שברשותה יש אלות, כלבים, גז מדמיע, תרסיס פלפל ומטפה קצף. הדנים שוקלים שימוש גם במכשירי טייזר, אך נוטים לשלול את הכנסתו לשימוש משטרתי מקומי. לטענתם, השימוש בתרסיס הפלפל ובמטפה הקצף מוצלחים מאוד וכי באמצעותם הם מונעים פגיעות בשוטרים ובחשודים.
למשטרת שבדיה יש תרסיס פלפל אישי וגז מדמיע. לטענת משטרת שבדיה, יש להשתמש בנשק לא קטלני רק כשאין ברירה אחרת, תוך שיקול דעת רציני לגבי היבטים של זכויות אדם ושל הפגיעה האפשרית בחשוד. כמו כן, על כל שימוש כזה להיות מתועד.
גם ההנחיות הישראליות הנוגעות לאקדחי הטייזר והמפרט הטכני שלו קובעים כי השימוש בו יתועד. הדגמים החדשים של המכשיר אף כוללים אפשרות של מצלמת וידאו ואודיו אשר מותקנת על האקדח ואשר מתעדת את השימוש בו, אולם לטענת המשטרה מדובר במכשיר יקר יותר ועל כן הוא לא נרכש בארץ.
משטרת ישראל טוענת כי התנאים להפעלת הטייזר כמכשיר שוקר חשמלי ניתנו כסמכות נלווית למעצר, להגנה עצמית ולריסון עצור, וכי ייעשה בו שימוש רק במצבים שבהם נדרש כוח סביר ומידתי להשגת המטרה שבגינה נדרשת הפעלתו. בכך לא שונה הטייזר משאר האמצעים הלא קטלניים שנמצאים בשימוש המשטרה, ואשר הפעלתם כרוכה בהפעלת שיקול דעת ותעדוף סובייקטיבי בזמן אמת.
אנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינו במחקר שערכו בנושא הנשק הלא קטלני אשר בשימוש המשטרה כי אם השימוש בכלים אלה נעשה בהגדרתו במקום שימוש בנשק חם, אזי אפשר לומר שנשק לא קטלני חוסך בפציעות ובמוות - הן של שוטרים והן של החשודים. עם זאת עדיין נותרת על כנה השאלה כיצד היה מסתיים מפגש בין שוטר לחשוד אילולא היה לשוטר נשק לא קטלני כלל. "ייתכן כי מפגש בין שוטר לחשוד לא מצריך שימוש בנשק כלשהו מצדו של השוטר והוא מסוגל להשתלט על החשוד במו ידיו", ציינו אנשי מרכז המחקר והמידע.
על פי אותו מחקר, ייתכן כי יש אי התאמה בין האופן שבו נתפס סוג הנשק הלא קטלני לבין מידת הקטלניות שלו. כך למשל, שימוש באלה עלול לגרום לשבירת עצמות ולנזק בלתי-הפיך, והוא מותר לפי שיקול דעתו של מפקד משטרה מקומי; התזת מים, שפוטנציאל הנזק הבלתי-הפיך שלה קטן מזה של אלה, היא נדירה ונתפסת כהפעלת נשק לא קטלני מיוחד.
בכל הקשור למכשירי הטייזר, בעולם נרשמו מקרים שבהם מתו אנשים לאחר שהופעל על גופם השוק החשמלי בידי שוטרים. לא זו בלבד אלא שעל פי נתוני ארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל', שישים בני אדם מתו בארצות הברית לאחר שספגו מכת חשמל ממכשיר טייזר.
אגב, הטייזר אינו הנשק הלא קטלני היחיד ששימוש לא מורשה ולא תקין בו עלול להיות קטלני. ישנם אמצעים שבכלל אינם נחשבים כקטלניים אך עלולים להיות בעלי פגיעה קטלנית. כך למשל קסדת ראש, שמוגדרת בכלל כאמצעי שנועד לשמור על ראשו של אדם, עלולה להרוג אם משתמשים בה לצורך חבטה בראשו של אדם אחר.
לטענת ניצב-משנה מוריס חן, ראש מחלקת חירום במשטרה, במקרים של עימותים בין שוטר לחשוד קיים קושי אובייקטיבי לזהות את מצבו הבריאותי או הפיזיולוגי של החשוד. בשל כך, חשודים בעלי היסטוריה רפואית קרדיולוגית, מושתלי קוצב לב, משתמשים בסמים ונשים בחודשי הריונן הראשון עלולים להיפגע ממכת החשמל למרות שהם נמצאים בסיכון כתוצאה מהשימוש בטייזר.
"מסגרת הזמן לביצוע המעצר נמדדת לעתים בשברירי שניות שבהן על השוטר להפעיל שיקול דעת כיצד לפעול", מסביר נצ"מ חן. "כך גם במצבים שבהם נדרש השוטר להשתמש בכוח לצורך הגנה עצמית – החלטות הנדרשות על ידי השוטר מתקבלות בין רגע, וקשה עד כמעט בלתי-אפשרי לצפות ממנו לדעת לאבחן את מצבו או רגישותו של התוקף".
נדמה שדווקא נקודה זו, הקשורה בשיקול הדעת הסובייקטיבי של השוטר בשטח בכל הנוגע לתרגום הנהלים מן הנייר אל המעשה, היא הבעייתית ביותר בהקשר לשימוש בטייזר בארץ. תקדימי העבר וסרטוני ההווה יוכיחו. "סוגי הנשק הלא קטלני שבשימוש משטרה אמנם חשובים, אולם חשובים לא פחות הם נוהלי השימוש בנשק הלא קטלני וההקפדה על נהלים אלו", סיכמו אנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת את מחקרם.
בינתיים מונה נצ"מ חן על ידי המפכ"ל לעמוד בראש צוות הבדיקה המיוחד של אגף המבצעים לבחינת יעילות השימוש בטייזר. באופן זה מצוי חן לכאורה בניגוד עניינים בשל מעורבותו בניסוח נוהלי השימוש בטייזר. באחריותו לבחון את ההחלטות שהוא עצמו קיבל ואשר ניסח בנהלים החדשים
שמעולם לא פורסמו בציבור.
נדמה שהמרחק להכשרה בדיעבד של הנהלים - מדעת או שלא מדעת – על ידי מי שניסח אותם קצר מאוד, וכי הדבר מכריח עריכת בדיקה חיצונית למשטרה בכל הקשור לנוהלי השימוש בטייזר ושל השימוש במכשיר זה בפועל על ידי שוטרי משטרת ישראל.
בזמן שהמשטרה ממשיכה להתמהמה עם הבדיקה שהיא עורכת לגבי עצמה, נראה שבמשרד המשפטים כבר הבינו כי הבעיה טמונה בחומר האנושי ולא במכשיר שבו משתמשים. לראשונה הוחלט במחלקה לחקירות שוטרים להגיש כתב אישום ולהעמיד לדין פלילי שוטר ממשטרת תל-אביב אשר התעלל באזרח שאותו עצר לפני כשנתיים באמצעות אקדח טייזר.
תחילה ירה השוטר באזרח העצור מאקדח הטייזר בתוך הניידת בעת שנסעו לתחנה, אבל לשיא הגיעו הדברים כשהשניים הגיעו לתחנת מרחב ירקון: השוטר קרא לחבריו השוטרים האחרים ואמר להם "בואו ואדגים לכם איך זה עובד".
אמנם בעבר הוחלט לנקוט בהליכים נגד שוטר שירה ללא כל צורך באזרח באמצעות הטייזר, אך באותו מקרה, שאירע לפני כשנה בפארק ה'מימדיון', היה זה הליך משמעתי בלבד. כעת מדובר בכתב אישום פלילי לכל דבר ועניין. על פי ההחלטה שהתגבשה במח"ש, השוטר יואשם בתקיפה שגורמת חבלה של ממש. השאלה כעת היא לאן הסיפור של בעז אלברט יתפתח, ואם תיפתח במשטרה חקירה בנושא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם