למכירה: השכפול המושלם של ואן גוך
מוזיאון ואן גוך באמסטרדם מציג: רפרודוקציות תלת-ממד שקשה למצוא הבדלים בינן לבין התמונה המקורית, ובמחיר "עממי" של 34 אלף דולר להעתק
"עבדנו הרבה על איכות הצבע ועל הפרטים הקטנים". החמניות ארכיון
כנראה שזה עומד להשתנות. מוזיאון ואן גוך באמסטרדם פיתח שיטה ליצירת רפרודוקציה תלתממד באיכות גבוהה, עם מה שמתארים שם כטכניקת השכפול המתקדמת ביותר הקיימת כיום.
לדברי אקסל רוגר, מנהל המוזיאון, "זה הדור הבא של רפרודוקציות מכיוון שזה נכנס לממד השלישי. בעיניים לא מקצועיות לא רואים הבדל בינן לבין המקור. כמובן שמביני עניין שמסתכלים מקרוב יכולים להבחין בהבדל".
כל רפרודוקציה עולה 34,000 דולר - ללא ספק יותר מגלויה או פוסטר שקונים בחנות של מוזיאון. עד כה שוכפלו בשיטת התלת-ממד החדשה חמישה מציוריו של ואן גוך - "פריחת השקד" (1890), "חמניות" (1889), " הקציר" (1888), "שדה חיטה בנוף הררי" (1890) ו"שדרות קלישי" (1887), ומתוכננים עוד שכפולים.
מוזיאונים אחרים כבר מתעניינים בפוטנציאל המסחרי של התלת ממד, בהתחשב בכך שהמוזיאון מקווה להכנסות נאות מהפרויקט. הרווחים ישמשו לשיפוץ המוזיאון, כמו גם לשימור אוסף של כ-200 ציורים , רישומים ומכתבים.
ההעתקים, שנקראים "רליבוס", נוצרו על ידי המוזיאון בשותפות עם חברת "פוג'יפילם" בעסקה בלעדית לשלוש שנים. הטכנולוגיה, שמשלבת בין סריקת תלת-ממד של הציור לבין הדפסה ברזולוציה גבוהה, כה מסובכת עד כי נדרשו שבע שנים לפיתוחה, וביום אפשר ליצור רק שלוש תמונות מעין אלה. כל רפרודוקציה "סופר- מדויקת" כזאת זוכה למספר סידורי בסדרה של 260 פריטים בלבד ומאושרת על ידי אוצר המוזיאון.
"התהליך פותח מתוך מחשבה על הציורים", אומר רוגר. "הציורים של ואן גוך מושלמים לצורך זה כי הם כל כך עשירים בטקסטורה. עבדנו הרבה על איכות הצבע ועל הפרטים הקטנים". כשנשאל אם אלו שיכולים לשלם 34,000 דולר לא יעדיפו פשוט לקנות ציור מקורי, גם אם לא של ואן גוך, השיב רוגר: "אלה שווקים שונים".
כאשר הסדרה הושקה בשנה שעברה, אוצרי המוזאון בחרו להציגה בקניון ולא בגלריה. "היה שם עניין עצום. היו אנשים שקנו במקום", אומר רוגר. עבור מישהו שמתעניין בוואן גוך, זה הכי קרוב שאפשר להגיע למקור בלי שזה יהיה הדבר עצמו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם