לקראת התקיפה בסוריה: מהומות ותורי ענק בתחנות לחלוקת ערכות מגן
תחנת החלוקה בירושלים נבזזה מיד עם פתיחתה, ואת סניף הדואר בחיפה נאלצו לתגבר בשוטרים שהרגיעו את הרוחות. ההכנות לתקיפה האמריקאית בסוריה לא השאירו את הישראלים אדישים, ואלפים מהם צבאו על התחנות לערכות מגן ברחבי הארץ והמתינו שעות ארוכות בתור
עוד בנושא התקיפה בסוריה:
הקבינט אישר: גיוס מילואים לפיקוד העורף ולסוללות היירוט
גורם סורי בכיר: "אם דמשק תותקף – נתקוף את תל אביב"
תקשורת בסוריה: הטיל הכימי מתוצרת סעודית
בירושלים נפתחו היום תחנות חלוקה בשני מוקדים, כאשר אלפי תושבי הבירה והסביבה פשטו עליהן. תחנת החלוקה שנפתחה בקניון הדר בירושלים הפכה מיד עם פתיחתה לזירת מלחמה, לאחר שעשרות תושבים מבית צפאפה בזזו את כל הערכות שהיו במקום והביאו לסגירת התחנה.
לדברי שאול חבר, ששהה מיד עם פתיחת התחנה בקניון בשעה 11 בבוקר היא נסגרה. "תושבים מבית צפאפה התעצבנו על התור הארוך ועל הזמן שהבינו שייאלצו להמתין - והחלו להתפרע", סיפר. "היו אנשים שהגיעו כבר בבוקר על מנת לרשום את עצמם עוד לפני פתיחת התחנה, ומיד עם פתיחתה ב-11 בבוקר עשרות תושבים פשטו על המקום ובזזו את כל המסכות שהיו שם. בעקבות המקרה אנשי רשות הדואר סגרו את התחנה והלכו", אמר חבר.
בעקבות הסגירה נאלצו התושבים לעבור לתחנת החלוקה בשכונת שמואל הנביא ולהמתין במתנ"ס השכונתי במשך שעות ארוכות. "אנחנו מחכים פה כבר שעה, ולפי הקצב הזה אנחנו הולכים להמתין פה עוד שעתיים", סיפרו אשר ואלי. "בינתיים הלכנו לקנות פלאפל באחת החנויות הקרובות כי ממילא יש לנו עוד הרבה זמן להמתין".
ביציאה פגשנו את אמיתי נדלר, מהיישוב פסגות ביהודה ושומרון, שסיפר כי הגיע בגלל הלחץ שאשתו הפעילה עליו. "הגעתי מתלפיות לאחר שבזזו שם את כל המסכות וסגרו את התחנה. ניסיתי להתקשר למשטרה, אבל הם אמרו שזה לא עניינם. האמת היא שאני בכלל לא חושש מהטילים כי אנחנו צמודים לרמאללה, ואני לא מאמין שיזרקו עלינו טילים".
לעומתו, אהובה, שחצתה את גיל 60 ונאלצה לשבת על המדרגות בהמתנה המתישה למסכות, דווקא כן חוששת מהמלחמה. "אתה רואה מה הוא עושה בסוריה בלי שום היגיון, ולכן אי אפשר לסמוך עליו בכלל. אני כבר מחכה פה שעתיים וחצי, וזה בלתי נסבל", אמרה.
יעקב יעקובזון, שהמתין גם הוא שעות ארוכות, התלונן על כך שאינו יכול לקחת מסכות לבני משפחתו. "אבא שלי אדם מבוגר ומתקשה ללכת, אבל הם דורשים שהוא יגיע. כל מי שיכול להגיע בעצמו, הם מבקשים ממנו להגיע ולא מוכנים לתת לבן משפחה את המסכה שלו. זו טיפשות שרק מסרבלת את המערכת, אבל הם מתעקשים על כך".
גם התורים שהשתרכו מחוץ לתחנת החלוקה בשכונת הדר בחיפה הזדחלו לאטם לאורך עשרות מטרים
מהכניסה לסניף. מאות אנשים התקדמו בעצלתיים לעבר הכניסה לסניף הדואר.
בקצה הסניף עבדו במרץ חמישה אנשים מפיקוד העורף, אך הם עדיין התקשו לייעל את העבודה לנוכח העובדה שתעודת הזהות של מקבל המסכה לא תמיד הייתה מוכנה, וחברי מועצת העיר, מנהלי בנקים מהאזור, בעלי חנויות סמוכות ועוד לא מעט "מקורבים" נכנסו מהדלת האחורית.
"אנחנו מדינה של משוגעים, בסוריה זורקים פצצות כימיות ואצלנו צריך לפזר מהומות בגז מדמיע בתחנות החלוקה", אמר ולדימיר, שעלה לפני עשר שנים בישראל. הוא הגיע לתחנת החלוקה בתשע בבוקר ויצא ממנה באחת וחצי. "זה סיוט עבור האנשים. ממש גיהינום. קשה בכלל לתאר מה עובר כאן על כל אחד ואחד", אמר אחד ממנהלי סניף הדואר שהוזעק למקום.
"אובמה עושה רעש ואנחנו סובלים", אמרה רווית משכונת הדר שהגיעה להצטייד בערכה לבתה בת השבעה חודשים. נתי מהכרמל הגיע עם ארבע מסכות להחלפה. "מראש לקחתי יום חופש", אמר. "צריך פעם אחת לגמור עם זה. אני לא מאשים את הדואר ולא את פיקוד העורף, רק את עצמי. מבקשים מאיתנו שנה ושנתיים להצטייד בערכות, אבל אנחנו כמו מטומטמים באים רק כשהסכין מוצמדת לעורק הראשי בצוואר".
מיכה וקנין, תושב נווה שאנן, הגיע בשעה תשע וחצי בבוקר ועזב באחת. "אין מה להתעצבן, לקחנו בחשבון שזה מה שיהיה", אמר.
"למה לא פתחו אולם ספורט גדול באחד מבתי הספר וחילקו שם באמצעות 20 נציגים, ולא שניים-שלושה שעובדים כאן וכורעים תחת העומס", שאלה נעמה. יוסף נבילו מהעיר התחתית בחיפה הגיב לדבריה של נעמה במילים: "מדינה של מפגרים".
"בשורה התחתונה, יש מקום להתייעל. אפשר היה למשל לפצל את החלוקה לכמה מוקדים בהדר, בכרמל, בקריות, עוד אחד או שניים בעיר התחתית ובמפרץ, ואז הכל היה נראה אחרת", ניסה משה, בן כ-90 לספק את הפתרון שלו למהומה.
בשלב מסוים פרץ עימות בין שלושה צעירים שהגיעו להחליף מסכות. היו גם כאלה שלא רצו שיחשפו את הגעתם לקחת מסכות ברגע האחרון. "אני אמרתי לאשתי שהחלפתי מזמן ועכשיו היא תראה אותי בעיתון, מה אתם משוגעים", אמר האלמוני.
בשעות הצהריים, כאשר הטמפרטורות היו בשיאן, וההתקהלות הפכה מעיקה יותר, גם מדד העצבים החל לטפס מעלה והמקום תוגבר בשני שוטרים בתוך הסניף, בשניים מחוצה לו ובקצין עם ניידת שחנה על המדרכה בפתח הסניף. אליהם צורפו שישה פקחים עירוניים בנוסף למאבטחים של סניף הדואר ופיקוד העורף.
"צריך הרבה סבלנות, ומי שאין לו - שייקח את הסיכון", אמר אחד הממתינים. סוניה, בת 35, אמרה: "אני לא מאמינה שיזרקו עלינו טילים, אבל כולם באים לכאן כדי לחיות בתחושה של 'מה שבטוח - בטוח', אז שתהיה לי מסכת מגן".
כשעזבנו את המקום, עוד לא היה ניתן לראות את האור בקצה התור. ניסים לוי, שהגיע רק בשעה אחת לתחנת החלוקה, התבשר כי יצטרך לשוב למחרת, מאחר שהתחנה תיסגר בשלוש ותורו לא יספיק להגיע. "מעניין מה אובמה חושב 'על תמיד יש מחר'", תהה לפני שעזב את המקום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם