העוקץ מאוקראינה: הוציא מיליונים מעולים

דימיטרי מלכיאל הורשע בהתחזות לנציג הלוואות בבנקים מוכרים, הפעלת "אנשי קש" בלי ידיעתם והונאה. הכל ממקום מושבו בחו"ל

יוחאי עופר | 3/9/2013 16:08

תגיות: מלכיאל דימיטרי,הונאה,עולים

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את דימיטרי מלכיאל, בהונאת ישראלים רבים ממוצא רוסי, ובקבלה במרמה של למעלה מ-2 מיליון שקלים ובניסיון לקבל מיליון וחצי נוספים, תוך התחזות לנציג מוסדות בנקאיים.

הכסף הגיע לאוקראינה

את העבירות ביצע מלכיאל ממקום מושבו באוקראינה, כשהוא מפעיל סוכנים, עובדים ואנשי קש מטעמו, שהיו שותפים למעלליו שלא מידיעתם. בנוסף, הורשע מלכיאל גם בזיוף מסמכים, הדחה בחקירה, החדרת תוכנות ריגול והלבנת הון. הוא הוסגר לישראל במאי 2012.

לאוקראינה הגיע מלכיאל לאחר שנמלט מישראל בעקבות הרשעתו בבית משפט השלום בחיפה בעבירות מרמה אחרות.

מפרטי כתב האישום עולה כי בין השנים 2007 עד 2011 שהה מלכיאל בחו"ל, ושם "טווה והוציא לפועל מסכת מרמה מתוחכמת ומתוכננת היטב". לשם ביצוע העבירות פרסם מלכיאל מודעות כזב, בהן הוצעו הלוואות מטעם גופים בנקאיים מוכרים בישראל.

מלכיאל לא הסתפק בכך ופרסם מודעות דרושים לגיוס דוברי רוסית תושבי ישראל. הנענים לבקשות נדרשו כתנאי להעסקתם להתקין קו טלפון בביתם, ומספריהם פורסמו במודעות ההלוואות.

לאחר מכן נדרשו עובדי הקש לבצע פעולת "עקוב אחרי" שתעביר את השיחות המתקבלות למספרו של מלכיאל באוקראינה, למרות שהמתקשר סבר כי הוא משוחח עם תושב ישראל. בכך הפכו למעשה העובדים החדשים של מלכיאל, שלא בידיעתם, ל"אנשי קש" שהיו אמורים לסייע לו במימוש עבירות ההונאה הרבות שהוציא לפועל.

"דמי טיפול"

למתקשרים הציג את עצמו מלכיאל כנציג בנקאי והוציא מהם בתואנות שווא את שמם ופרטיהם המזהים. לאחר שבירר פרטים נוספים לגביהם ושכנע אותם בהיותו נציג מוסד מוכר, הודיע להם כי אישר את ההלוואה. לצורך האישור, טען מלכיאל עליהם להעביר תשלום של "דמי ביטוח" לחשבונו של "רואה החשבון" של הבנק. תשלום זה הועבר לחשבון אנשי הקש בישראל, ומהם דרש מלכיאל להעבירם לחשבונו באמצעות שירות מיוחד. כשהכסף הגיע לאוקראינה, הוא נמשך על ידי מלכיאל או אנשים מטעמו.

בהמשך, שכנע מלכיאל את המתקשרים לשלם סכומים נוספים עבור "דמי טיפול" ותואנות נוספות. מתקשרים שהתעקשו בשלב זה לקבל את כספם בחזרה, נתקלו בתרגיל עוקץ נוסף. בחשבונם הופקדה המחאה על סכום הגבוה בהרבה מהסכום אותו דרשו, ואז דרש מהם מלכיאל לקבל את ההפרש, אותו כמובן שלשל לכיסו, בלי שהתקבל כל כיסוי להמחאה שהופקדה.

צורת הונאה נוספת היתה לעקוב באמצעות תוכנת ריגול שהותקנה במחשביהם של המתקשרים, להשיג בדרך זו את סיסמתם ולבצע פעולות בחשבונותיהם.

כתב האישום מייחס לנאשם גם ביצוע עבירות של סחיטה באיומים, איומים והדחה בחקירה כלפי מבקשי ההלוואה וה"עובדים", שהעזו להתקשר לנאשם ולדרוש ממנו את כספם בחזרה. מלכיאל איים עליהם בהזדמנויות אלו כי יבולע להם.

לאור השיטה שבה ביצע הנאשם את מעשי המרמה, תוך הסתרת זהותו ושימושו באנשים אחרים לצורך העברת הכספים ממקום למקום, והתחזות לנציג המערכת הבנקאית, יוחסה למלכיאל גם עבירה של הלבנת הון.