מלחמת קודש: ליאון וברקת בקרב על הבירה
ליברמן ודרעי דאגו שיהיה מעניין לניר ברקת עם היריב שהוצנח מגבעתיים. אך לפי סקר "מוספחג", ראש העירייה המכהן יכול להירגע
בימים אלה המלחמה מתנהלת במלוא עוזה. ברקת תוקף חזיתית את מה שמכנים במטה שלו כ"קומבינת העסקנים" ואילו ליאון בינתיים עובר מפגישה לפגישה, מרב זה לרב אחר, משכונה זו לשכונה אחרת, כדי להוכיח שהוא מועמד ראוי בזכות עצמו ובעצם "אין לו אחות".
ליברמן עצמו נזעק להגן על מועמדו וקבע כי תיאוריית הקומבינה עם דרעי היא המצאה שקרית של ברקת: "מוטב שראש העיר ברקת, ששכר בלשים פרטיים כדי לעקוב בארצות הברית אחרי ניצב מיקי לוי, משום שחשש כי יתמודד ב-2008 על ראשות העיר, לא ידבר על שחיתות וקומבינות", אמר ליברמן השבוע. "הוא נמצא בהיסטריה כי הוא מבין שהוא הולך להפסיד בבחירות. ירושלים תחת ניהולו הידרדרה בחמש שנים האחרונות. היא הגיעה למקום ה-135 מבחינת הישגים חינוכיים, אחרי טייבה, מחירי הדיור בה עלו ב-15 אחוז , ההגירה השלילית שברה שיאים, היא הפכה לעיר מלוכלכת ותושביה משלמים ארנונה גבוהה מזו של כפר שמריהו וסביון ומקבלים שירותים ברמה של דמשק".
ברקת לא נשאר חייב. "ליברמן משקר ומסלף את העובדות בניסיון להשתלט על העיר", הוא אומר. "ירושלים אינה עוד תחנה בדרך לצבירת כוח פוליטי ולהשתלטות על הכסף הגדול המושקע בה. הצלחתי להחזיר את התקווה לעיר, ואת העשייה שלי רואים בכל פינה, ואני משוכנע שתושבי ירושלים שחשים בשינוי הגדול לא ירצו לחזור לשנים הרעות".
איש ציבור חרדי בכיר טוען שמעורבותו של דרעי אינה אלא ספין שמגיע דווקא מכיוונו של ברקת. "זו דרך לצייר ל'דיל' בין מי שישב בכלא לבין מי שעומד למשפט תדמית פלילית מגעילה. למעשה מועמדותו של ליאון נולדה מהצטברות תסכולים כלפי ברקת בקרב ראשי הליכוד והחרדים. בסופו של דבר מי שהעלה את המועמדות של ליאון היה אייל חיימובסקי, מנהל לשכת ראש הממשלה שהיה ראש הרשות לפיתוח ירושלים והוא הדביק בהתלהבות את כל היתר".
וליברמן לא מונע מיצר נקמה על אי מינוי שקלאר?
"אתה חושב שבגלל איזה מינוי ליברמן היה מבזבז כל כך הרבה זמן? מדובר במשהו הרבה יותר גדול".
"המצג שלפיו משה ליאון הוא מועמד הליכוד הוא מצג שווא", אומר לנו משה איפרגן, פעיל ליכוד ותיק בצאתו מערב תמיכה שארגן סניף הליכוד בירושלים לניר ברקת. אני מבקש שיסביר לי כיצד מפרים חברי סניף ירושלים את החלטת מוסדות הליכוד. "הקומבינה של ליברמן ודרעי אינה מחייבת אותנו. אגיד לך יותר מזה. רבים מאיתנו רותחים על הליכוד שנכנע לליברמן, שכפה את הקומבינה המוזרה הזו. מדוע לחזק את ליברמן? זה הרי יפעל כבומרנג נגדנו. כל תמיכה בליאון היא מתן חיזוק לליברמן ולדרעי באופן שעלול לפגוע בעתיד בליכוד עצמו ואנחנו, בתמיכתנו בברקת, מבקשים למנוע את הבושה הזו שליברמן ודרעי ישתלטו על העיר הגדולה בארץ".
על פי ההערכות, ילכו לקלפיות כ-240 אלף ירושלמים. מאה אלף מהם צפויים להיות קולותיהם של החרדים, מעט יותר ממה שהצביעו בבחירות האחרונות לכנסת, בהתחשב בעובדה שבבחירות לעירייה משתתפים גם בני ה-17. הקולות המשמעותיים ביותר שבסופו של דבר יכריעו את הכף יהיו קולותיהם של החרדים והדתיים-הלאומיים. נציגיהם של שני המגזרים הללו טרם סיכמו במי הם תומכים, והדבר מריץ את שני המועמדים למסעות שתדלנות ושכנוע.
ברקת משוכנע כי יקבל קולות מכל המגזרים (סקר "מוספשבת" שמובא בעמודים אלו מאשר כי ברקת אכן זוכה לתמיכה רב-מגזרית) וכי תמיכת הציבור הדתי-הלאומי תהיה נתונה לו, ומהפגישה שקיים לפני שבועיים עם רבני המגזר יצא בהרגשה טובה. רוח גבית קיבל מהשר אורי אורבך, שכתב בדף הפייסבוק שלו: "לא נראה שהמועמדות של משה ליאון ממריאה לאיזשהו מקום. ניר ברקת הוא מועמד טבעי של הציבור החילוני בעיר, מועמד אהוד על הציבור הציוני-דתי, וגם לא מעורר איבה בקרב הציבור החרדי. זה שלליברמן ולדרעי בא להחליף אותו במקורב מוכשר שלהם לא אומר שהירושלמים צריכים לעבור לדום".
אלא שכפי שכולם יודעים, ה"מגזר" הדתי הלאומי אינו מדבר בקול אחד. רבים זוכרים לברקת את הבטחתו כי בימיו ימונה רב ראשי לירושלים מחוגי הציונות הדתית. את הסחורה הזו לא סיפק, והוא מבטיח לעשות זאת בקדנציה הבאה, לאחר שרק לאחרונה הצליח להתגבר על המכשולים המשפטיים שמנעו את הבחירה.
אגב, כל ניסיון של המערכת לערוך עימות בין השניים נתקל בסירוב מוחלט. בשל כך הם התראיינו בנפרד.
ברקת מצביע על הקדנציה שלו כעל הצלחה מסחררת. "קיבלתי עיר בעלת מגמות שליליות בכל תחום כמעט", אומר ברקת ל"מוספשבת". "עם כלכלה שלא זזה לשום מקום, עם התכווצות של 12 אחוז בחינוך הציוני, עם אווירה של ייאוש שבה רבים אמרו "ירושלים כבר אינה שלנו" ו-"הכביש לתל אביב הוא חד-סטרי. הנה עברו חמש שנים והאווירה השתנתה לחלוטין. הזרם הציוני צמח בחמישה אחוזים, שילשנו את מקומות העבודה, היקף הפעילות שאנחנו מבצעים בירושלים הוא כל כך מסיבי וגדול, שכבר קשה לבחור מבין האירועים שמתרחשים בעיר. עקפנו את תל אביב וחיפה בתיירות הפנים, והדרך לתל אביב היא כבר דו-סטרית".
משה ליאון תוהה מהיכן שאב ראש העיר את התמונה הוורודה הזו: "מה זה, הוא אינו רואה את הלכלוך? את יוקר הדיור מעבר לכל מקום אחר בארץ? את רמת החינוך? את המצב הבלתי נסבל של התחבורה? אלו נושאים שצריך לטפל בהם במהירות כדי להביא את ירושלים לפחות למצב שוויוני לערים אחרות במרכז".
שניכם בעצם אומרים אותו הדבר. מה הערך המוסף שלך על פני יריבך?
"ברקת בתפקידו כבר חמש שנים, מדוע לא עשה זאת?" שואל ליאון. "אני מתמודד בפעם הראשונה, ואני מתחייב לבצע את כל הדברים האלה. אני אעמיד את התושבים לפני הכל ולא רק כאמירה סתמית. אותי לא מעניין להתעסק בתדמיתה של ירושלים בעיני תל אביב או בדמותה בעיני יהודי העולם. מה שחשוב לי כרגע זה לשפר את איכות החיים בעיר"
מדוע לא בחרת להפנות את מרצך הציבורי לכנסת או לממשלה? למה ירושלים?
"אני איש ביצוע, ואני מעדיף למלא תפקיד ביצועי במקום שאני מכיר היטב. ראשות עיריית ירושלים לא תהיה התפקיד הביצועי הראשון שלי. הייתי מנכ?ל משרד ראש הממשלה וראש ועדת המנכ?לים לענייני ירושלים. ניתן לבדוק זאת, במיוחד בתפקידי האחרון כראש הרשות לפיתוח ירושלים. אחרי שביצעתי תפקידים ציבוריים והצלחתי בתחום העסקי אינה שנויה במחלוקת, מצאתי לנכון להפנות את כישוריי הציבוריים לתפקיד חשוב זה".
במרכז הקמפיין של ברקת יעמדו הרחבת יום החינוך הארוך, שדרוג החינוך לכלל התלמידים ופריסת רשת תחבורה יעילה על ידי הוספת שני קווים לרכבת הקלה. "בקדנציה הראשונה שמתי דגש על ה'מגה פרויקטים' כעת ניכנס אל תוך השכונות".
מדוע לא עשית זאת בקדנציה הראשונה שלך?
"לא הצלחתי להביא את הממשלה להשקיע בירושלים את המשאבים הראויים לה. אני מאמין שאצליח להשיג זאת בקדנציה השנייה. עם זאת, אני מאוד מרוצה מקצב ההתקדמות בקדנציה הראשונה. התקדמנו מאוד גם בנושא הניקיון. התושבים רואים שינוי, אבל יש לנו עוד עבודה רבה. אנחנו צריכים להשתפר בניהול המשאבים העירוניים, למשל מבני עסקים מביאים פי ארבעה יותר ארנונה מאשר מבני מגורים, ולכן צריך לעודד את הקמתם".
על מחירי הדירות אין לו שליטה. זו בעיה ארצית שפתרונה מצוי בידי הממשלה, הוא אומר. ומוסיף: "מספר גדול של צעירים נשאר בעיר מול המספרים הגדלים והולכים של העוזבים בתקופה הקודמת, וזה הושג בזכות ההשקעה בתחום התרבותי, איכות החיים המשופרת, התאוצה שנתתי לכלכלת העיר ואיכות ההוראה והחינוך ששודרגו באופן ניכר".
נראה שאתה וליאון לא חיים באותה העיר.
"מוזר מאוד מה ליאון מחפש בירושלים. הוא אינו מבין את הדי-אן-אי הירושלמי, איך אנשים עובדים וחושבים בעיר הזאת, איך למצוא את האיזון העדין בין המגזרים השונים, לדעת מה הפוטנציאל של העיר ולממש אותו. ירושלים אינה גבעתיים", הוא מסיים בעקיצה.
"לו הייתה זו ההשמצה היחידה הייתי רגוע", עונה משה ליאון, "אבל מהרגע ששמי הופיע כמועמד ועד הכרזתי הרשמית, אני נתון למטר הכפשות, ולכן החלטתי לא להתייחס אליהן כלל. כולן חסרות בסיס לחלוטין".
ליאון עבר לירושלים רק בתחילת הקיץ.
האם תישאר בעיר גם אם תפסיד בבחירות?
"בוודאי, אתה יודע איזה כיף זה לחיות כאן, איזו הנאה יש למשפחה, עד כמה היה נהדר להעביר את הקיץ בירושלים? כל הדיבורים על כך שאיני מכיר את תושביה הם קשקוש גדול".
שניהם מודעים לאפשרות כי ההכרעה תיפול בידי לשון המאזניים, החרדים והדתיים-הלאומיים. ליאון משוכנע שבסופו של דבר שני המגזרים האלו יתמכו בו בגדול. "ראה איפה עמדתי לפני חודשיים, והיכן אני נמצא כיום. אני רץ בראשות הליכוד ביתנו, ורוב תושבי העיר ייתנו לי את קולם".
בהיותך נמנה עם חוגי הציונות הדתית, אתה מאוכזב מכך שהבית היהודי לא מתייצב מאחוריך כאיש אחד?
"מאוכזב אינה המלה הנכונה. אני מצפה שבנט יכריז על תמיכתו בי. אני מבין שהוא הופתע ממועמדותי, אבל מדובר בתהליך. הציונות הדתית היא הראשונה שצריכה לתמוך בי. גדלתי על ברכיה, ילדיי וחתניי למדו במוסדותיה, למדו בישיבות הסדר או שירתו בשירות הלאומי. אני בשר מבשרה".
מדוע שהחרדים יתמכו בך?
"הם מכירים אותי, עבדתי איתם בעבר ויודעים שהיתרון שלי הוא שאני יודע לאחד בין כולם ומקובל על כולם".
לניר ברקת אין אשליות בקשר לחרדים. "חלקם ודאי יצביעו עבורי, במיוחד אלה שלא שייכים למערכת החרדית הממוסדת. הרי ניהלתי קואליציה מקיר לקיר עם החרדים, אבל אני משוכנע שאוכל לנצח גם בלי החרדים. עשיתי זאת בפעם הקודמת, ואעשה זאת גם עתה".
בבחירות הקודמות הצביעו עבורך חרדים רבים שלא רצו את מאיר פרוש.
"אני יודע לנצח גם ללא הקול החרדי, ואני רואה זאת מהסקרים. לי יש תפיסת עולם האומרת שאני לא תלוי בהם ומכאן יתרוני. אסור שלראש עיריית ירושלים תהיה תלות במגזר כזה או אחר. צריך לשתף אותם, אך לא להיות תלוי בהם".
הנה מגיע מועמד מהציונות הדתית והוא עלול לקחת ממך גם את המגזר הזה. בלי החרדים והדתיים-הלאומיים תתקשה לנצח.
"יש לי רוב של יותר מ-50 אחוז מהמצביעים הציונים בירושלים. אשיג זאת גם מול משה ליאון".
אתה מאוכזב מהציונות הדתית המציבה מועמד לעומתי?
"זה לא הם. זה דרעי ואיווט. הרי דרעי אינו בדיוק 'ציונות דתית'. אני חייב לומר שהציונות הדתית לא קונה את זה, הרבנים לא קונים את זה, ואני יודע שהם יעניקו תמיכה מקיר לקיר למי שמתייצב מול מועמד של דרעי ואיווט".
באירוע התמיכה בברקת השתתפו עשרות מחברי סניף הליכוד בירושלים, שחלקם אף חתמו על מכתב תמיכה בלתי מסויג בראש העיר המכהן. ואכן סקר "מאגר מוחות" ל"מעריב" המתפרסם בעמודים אלה, תומך בתחושתו של ברקת. בסקר הוא זוכה ליתרון ניכר בכל המגזרים, חוץ מהחרדי, שם יש לליאון יתרון ברור.
במטה ליאון מצביעים על סקרים שבידם המורים דווקא על קרב צמוד. "ישנם ציבורים באלקטורט הירושלמי שכרגע אינם באים לידי ביטוי בתבניות ההצבעה שלהם", אומרים אנשי ליאון ומוסיפים: "הסקר האמיתי יהיה ב-22 באוקטובר, ושם אנחנו ננצח".
ברקת בונה על החשש העיקרי כי מדובר במזימה להחזיר את ירושלים לימים שבהם שלטה בה העסקנות החרדית, ימים שבהם הסקטוריאליות זעקה לשמים; החשש שמקומות הבילוי ייסגרו, ואווירת החופש תתחלף בכפייה דתית.
ליאון ממהר לנסות ולהפיג את החששות: "צריך להפסיק לאיים בהתחרדות העיר. אני מאמין בסטטוס קוו, ב'חיה ותן לחיות' ושאיש לא יחדור לחיי חברו. צריך לזכור שירושלים אינה תל אביב ולעולם לא תהיה. אין לי מטרה לשנות את צביונה המיוחד ולהשוותו לתל אביב. יש בירה אחת לעם ישראל, יש לה צביון מיוחד וחייבים לשמור עליו".
מתי שוחחת לאחרונה עם דרעי?
"התקשרתי שלשום כדי לדעת מה שלומו של הרב עובדיה, אבל אני יודע למה אתה שואל. תרשה לי לומר לך: אין לי קשר איתו ולא עם איש מהפוליטיקה הארצית. אין לי התחייבות מאיש, פרט לליכוד ביתנו שהחליט כי אני המועמד מטעמו".
כך או אחרת, החרדים בירושלים ינצלו עד תום את עובדת היותם לשון מאזניים, רבניהם ועסקניהם לא יכריזו כמעט עד לרגע האחרון למי נתונה תמיכתם. במהלך הקדנציה האחרונה היו לברקת לא מעט עימותים עמם במכלול נושאים, שהגיעו לשיא במאבק על החניונים בשבת או על עמודי העירוב בקריית יובל. "תמיד ידענו שבכל נושא עימות ברקת יעמיד את עצמו מול החרדים ויתמוך בצד שכנגד", אומר עיתונאי חרדי.
ברקת אמנם ניהל קואליציה רחבה, אך שותפיו החרדים אינם מאוחדים בהערכות כלפי תפקודו. בעוד שעם חבר סיעת יהדות התורה יוסי דייטש ניהל יחסים סבירים, הרי שראש הרשימה, יצחק פינדרוס, אינו מסתיר את חוסר שביעות רצונו מהתנהלותו, אף שהוא מכהן כסגנו של ברקת. "ברקת לא עשה דבר כדי להילחם בביורוקרטיה הקיימת בעיר שלא הייתה מביישת שום מדינת עולם שלישי קומוניסטית", הוא אומר. "כדי להזיז פח אשפה צריכים לעבור צי של פקידים. השירותים הניתנים לאזרח הם ברמה הגרועה ביותר. נכון, לא הוא מינה את הפקידים, אבל הוא בהחלט יכול להתוות מדיניות, לתפוס את הפקידים שמערימים קשיים ולאיים עליהם בפיטורים אם ימשיכו לתקוע פרויקטים.
"העיר אומנם לא נסגרה, אך היא גם לא נפתחה. מדברים עליה כעל מותג. ירושלים לא צריכה מיתוג. ראש העיר רק מדבר ונושא נאומים יפים, את חלקם אני כבר מכיר בעל פה, הוא מבטיח שבקרוב הדברים ישתנו, אבל העסק לא זז".
ומה עם ליאון?
"בשונה מברקת, שבא מעולם ההיי-טק והתכנות, ליאון מגיע מעולם העשייה, הוא ניהל משרד גדול, היה מנכ?ל משרד ראש הממשלה והוא בהחלט יכול להיות איש בשורה מעניין".
ברקת מצביע על פריחה של העיר. אנשים הפסיקו לעזוב, יש עוד 50 אלף מקומות עבודה. אפילו החרדים קיבלו בקדנציה האחרונה עשרות מיליוני שקלים, פי שלושה מאשר בתקופת לופוליאנסקי. אינך רואה בכך הישג?
"הפריחה באה בעקבות השקט הביטחוני. בתקופות כאלה אנשים לא עוזבים והאווירה היא טובה. בתקופות של בעיות ביטחוניות המצב הפוך. הדבר אינו תלוי בראש עיר זה או אחר".
פינדרוס, על אף הביקורת הקשה, לא ישרוף לחלוטין את הגשרים עם ברקת. "עדיין לא החלטנו ולא ניהלנו מו"מ עם איש מהצדדים, אנחנו בהתארגנות פנימית בינתיים, ואתה יודע איך הדברים נעשים אצלנו, בסוף ולא בהתחלה".
בגזרה הדתית-לאומית העניינים עדיין בלתי ברורים. לפני כמה ימים נפגש ראש העירייה עם שורת רבנים בציונות הדתית וזכה לברכתם. מטה ברקת פרסם מכתב תמיכה בחתימתם של עשרות רבני שכונות וקהילות בירושלים, אנשי ציבור ואקדמיה ובהם הרב חיים דרוקמן, הרב שלמה אבינר, ראש מוסדות נועם-צביה הרב איתן אייזמן, הרב הצבאי הראשי לשעבר הרב אביחי רונצקי המקורב לבנט ואחרים. משה ליאון מיהר להיפגש עם הרב אייזמן, שנחשב מהמובילים ברבני ירושלים, ופרסם אף הוא תמונה שבה הוא נראה מחובק עם הרב וזוכה לברכתו.
"זה תפקידם של רבנים, לברך", מסביר הרב אייזמן, "אבל רבנים אינם פוליטיקאים. ליאון הוא יהודי נחמד, מלא וגדוש מבחינת עשייה, אך מה שקשה לציבור שלנו לקבל זה את השושבין שלו. הוא טען שהחיבוקים שהוא מקבל מדרעי אינם כה חזקים כפי שהם מצטיירים בתקשורת".
בפי הרב אייזמן שבחים על תפקודו של ברקת. "הוא היה מאוד מעורב בחינוך, דחף וסייע. אני אומר זאת מניסיון שכן עמדתי בראש לא פחות מעשרה מוסדות בירושלים וראיתי את תפקודו".
הוא עצר את התחרדות העיר?
"יש גידול בכל שכבות האוכלוסייה. הציבור החרדי לא צריך לפחד ממנו. זה ציבור מצוין וטוב ואסור לקפח אותו או לצבוע אותו בשחור. מתחת למעיל השחור יש צבעים יפים".
shabat@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם