הנתיב הסודי של הנשק מרוסיה לכוחות אסד
עשרות ספינות נושאות נשק מתקדם מגיעות לסוריה מנמל לא מוכר באוקראינה. כדי להימנע מביקורת עולמית, הן מכבות בדרך את המשדרים

ההיעלמות לכאורה של הספינה היא דפוס חוזר כשמדובר בספינות משא היוצאות מאותו נמל בים השחור, נקודת מוצא ידועה של משלוחי נשק, בשנה האחרונה. לאחרונה הדבר עורר את תשומת לבם של חוקרים המתחקים אחרי אספקת הנשק ללוחמים בסוריה במלחמת האזרחים הנמשכת זה שנתיים וחצי.
ממשלות המערב יודעות זה זמן רב שסוריה מספקת תמיכה חיונית לממשל אסד, כולל אספקת נשק כבד המשמש למלחמה באופוזיציה. אבל גורמי מודיעין במערב ומומחים עצמאיים אומרים שחלק ניכר מהסיוע מגיע בספינות מסחריות. זה מעורר את העניין של מומחים בנמל צבאי זה מתקופת המלחמה הקרה ובהיסטוריה הארוכה של תפקידו בחימוש כמה מהממשלים הדכאניים ביותר בעולם.
מחקר חדש של חוקרים עצמאיים מתאר את נפח התעבורה הכבד בשנתיים האחרונות מנמל אוקטיאברסק שבאוקראינה, לא רחוק מאודסה, לנמלים הראשיים של סוריה בים התיכון. את המסע עושים עשרות כלי שיט, החל מספינות קטנות בעלות דגל סורי או לבנוני עד אוניות ענק בגודל של מכליות.
דוח שחיברה C4ADS, קבוצה ללא כוונת רווח מוושינגטון, קישר בין חלק מהאוניות הגדולות יותר לרשת של אנשי עסקים וחברות עם קשרים לאנשי ממשל בכירים ברוסיה ובאוקראינה. הפערים במידע מהמשדרים, אומרים מחברי הדוח, הם תופעה חדשה יחסית החופפת לביקורת הבינלאומית נגד רוסיה על סיועה לסוריה, למרות הדיכוי האכזרי של אוכלוסייתה.
המחברים הודו שאין תעודות או תמונות לוויין המוכיחות שהספינות נשאו נשק, והם אומרים שהמידע על הספינות לפעמים חסר. אבל הם ציינו שסוג דומה של פערים תועדו ב-2012 כשה "אושן פורצ'ן" וספינות דומות העבירו נשק לממשלתו של הוגו צ'אבס בוונצואלה. "הפערים האלה, בשילוב ההיסטוריה של משלוח נשק מאת ממשלת רוסיה, הם מה שגורם להפלגות האלה להיות חשודות", אומר פרלי מסקו, מנהל התפעול של המרכז, ומומחה לרשתות ימיות חשאיות.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגן בפומבי על הזכות של מדינתו למכור נשק לסוריה, וגורמים בכירים התחייבו למלא חוזים קיימים לאספקת סיוע לדמשק. ארצות הברית ומספר מדינות מהמפרץ הפרסי הסכימו לספק ציוד צבאי למורדים המבקשים להדיח את אסד. קבוצת קאלביי, חברה אוקראינית שה"אושן פורצ'ן" נמצאת בבעלותה, הודתה בהודעת דואר אלקטרוני בכך שאחת מספינותיה ה"אושן וויאג'" הפליגה לסוריה בשנה שעברה ופרקה "מטען דו-שימושי" המותר על פי חוקי האיגוד הימי הבינלאומי.
החברה הדגישה שלא היו הפלגות נוספות לסוריה של אף אחת מהספינות שלה. לאיגוד הבינלאומי הנחיות המגבילות העברה של חומרי נפץ וחומרים דליקים, אבל הוא אינו אוסר במפורש העברת נשק.
אשר לפערים באותות המשדרים, החברה ציינה שנטרול האות האלקטרוני מכלי שיט סותר את עקרונות הניווט הבטוח ועל כן "מהווה הפרה של מדיניות החברה שלנו". הסברים כאלה אינם מרגיעים את החששות של גורמים רשמיים בארצות הברית, שאומרים שהמספר המצומצם של משלוחי נשק מתועדים אינו מסביר את ההצפה של ציוד רוסי ומזרח-אירופי שנכנס לסוריה בחודשים האחרונים.
מייק רוג'רס, ראש ועדת המודיעין של בית הנבחרים בארצות הברית, האשים בפומבי את רוסיה ב"הזרמה של נשק לסוריה כאילו אין מחר". "רוסיה משווקת נשק באופן מתוחכם ברחבי העולם כבר עשרות שנים, וממשל אסד בלי ספק זוכה לחידוש המלאי שלו", אמר רוג'רס, מבקר חריף של התמיכה של רוסיה במשטר הסורי.
העובדה שלתוך סוריה זורם מבול של נשק אומתה גם על ידי ממשלות במערב ובמזרח התיכון, והיא קשורה ישירות לשינוי במומנטום לטובת אסד בתחילת השנה. אחרי חודשים של הפסדים למורדים, הממשל הסורי הצליח לכבוש מחדש כמה ערי מפתח בתחילת האביב, בסיוע לוחמי חיזבאללה מלבנון ובעזרת מה שגורמי מודיעין מתארים ככמות גדולה של נשק וציוד באיכות גבוהה. הציוד, שהגיע בחורף ובאביב, כולל מסוקים משופצים וטנקים במקום אלה שנהרסו או נפגעו בשנתיים של לחימה, כך אומרים גורמים שמעורים בפרטים.
בערך באותו זמן סוריה קיבלה מספר רב של משגרי טילים ומרגמות בקוטר 240 מ"מ, שתי מערכות שבהן משתמשים החיילים לעתים קרובות להפציץ שכונות בשליטת האופוזיציה. היא גם קיבלה ציוד היי-טק כמו אמצעי ראיית לילה מתקדמים ורדארים המאפשרים ללוחמים הסורים לעקוב אחרי אש מרגמות המופנית נגדם ולהילחם בה. "הציוד הרוסי החדש הוא מרכיב בעל השפעה עצומה, ובמידה רבה אחראי לשינוי לטובת אסד", אמר גורם בכיר במדינה הגובלת בסוריה. "זו לא רק הכמות, זו גם האיכות. אלה כל הדברים שבאמת נחוצים להם".
בכירים בארצות הברית ובמזרח התיכון סבורים שהציוד המתוחכם ביותר, כולל כלי טיס וטנקים, הגיע בספינות צבאיות רוסיות, כולל הנחתות שנצפו כשהן מפליגות לתוך הבסיס הימי הרוסי בטרטוס שבסוריה, תחנת תדלוק חשובה שהיא גם הבסיס הימי הרוסי היחיד מחוץ לשטח ברית המועצות לשעבר. ידוע על פעמיים לפחות שבהן נשלחו ספינות מסחריות לסוריה עם מטען צבאי שכלל מסוקים.
קשה הרבה יותר לקשר משלוחי נשק ספציפיים לכלי השיט הפרטיים הזורמים לנמלי סוריה עם מטענים סמויים בבטן האונייה או בתוך קונטיינרים. אבל משלוח מסחרי הוא הדרך המועדפת להעביר משלוחים שגרתיים יותר, כמו מכונות ירייה, נשק קל ותחמושת, אומר הגורם. "כמויות הנשק שסוריה מקבלת מעידים על כך שלא מדובר רק בכמה נחתות רוסיות ".
הנמל בים השחור אינו מוכר במערב מסיבה טובה: במשך רוב שנות קיומו, נמל אוקטיאברסק היה בסיס סודי ביותר, חלק חשוב בשרשרת האספקה הצבאית של ברית המועצות ובנות בריתה ברחבי העולם. מהנמל השמור הזה, למשל, שלחה מוסקבה את הטילים הגרעיניים לקובה בשנת 1962, מה שעורר את משבר הטילים באותה תקופה.
מה שמעורר עניין של חוקרים בנמל הוא סוג הספינות העוגנות בו. על פי החוקרים, הנמל משמש כמרכז סחר בנשק ללקוחות בעולם כולו. על פי הדוח שלהם, מהנמל יוצא נשק לכתריסר מדינות ברחבי העולם, חלק מהן בעלות היסטוריה של דיכוי נגד האופוזיציה או עמים אחרים. בין הלקוחות: סודן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בורמה, ונצואלה, סין, אנגולה ואיראן.
אף שהנמל נמצא באוקראינה, תפעולו מתבצע על ידי רוסיה. הוא מנוהל על ידי קצין לשעבר בצי הרוסי ושייך לאיל הון המקורב לקרמלין, נכתב בדוח. במקום נמצאים משרדים של חברות ייצוא נשק רוסיות גדולות, לצד חברות משלוח ולוגיסטיקה אוקראיניות ורוסיות שמכונות על פי הדוח "הרשת של אודסה".
" הרשת הזאת היא מיקרוקוסמוס של האופן שבו פועלת רוסיה של פוטין: פקידי ממשל בעלי עוצמה עם קשרים לא רשמיים לגורמים פרטיים לכאורה, שלמעשה מממשים את מדיניות הממשלה", אומר טום וואלאס, אחד ממחברי הדוח. חברת קאלביי שבבעלותה הספינות "אושן פורצ'ן", " אושן ויאג' ר" ואחרות משחקת תפקיד מרכזי ברשת. שלוש מהספינות של התאגיד הגיעו בשנה שעברה לנמל כדי להעמיס את משגרי הטילים המתוחכמים נגד מטוסים מסוג S-300 שהיו חלק מבולמוס רכישת הנשק של הוגו צ'אבס בשנת 2011.
למנהלי החברה קשרים קרובים לבכירי השלטון הרוסי והאוקראיני. אחד ממיסדיה, איגור אורבנסקי היה סגן שר התעבורה באוקראינה. מייסד אחר, בוריס קגן, הוא גם בעל תפקיד בתאגיד ממשלתי רוסי שחלק ממנו הוא חברת הייצוא הצבאי הבולטת של רוסיה, רוסובורונקספורט. בראש התאגיד עומד סרגיי חמזוב, בן ברית קרוב של פוטין. הדוח מראה, אם כן, קשר ישיר בין בכירי חברת הספנות לגורמי מדינה בכירים שאחראי גם לחוזי ההובלה היוקרתיים שהם מקבלים.