אוצר זהב ודגם המנורה התגלו ליד הר הבית
מטבע שעליו דמות מנורת שבעת הקנים שבמקדש נחשף בחפירות שערכה החוקרת אילת מזר בעופל, כ-50 מטר בלבד מהכותל הדרומי
אוצר זהב בדגם המנורה התגלה בחפירות בהר הבית, הארכיאולוגית אילת מזר צילום: אילת מזר
התיק שהכיל את הקישוטים הוטמן עמוק יותר ברצפה ונשמר ללא פגע, בעוד שתכולת התיק השני, שכל הנראה לא הספיקו להחביאו היטב, התפזרה בסמוך למטמון התיק הראשון. זו הפעם הראשונה שבה מתגלים קישוטים לספר תורה מתקופה כה קדומה.
עד כה נדמה היה שקישוטי ספר תורה הם נוהג מאוחר יחסית, מימי הביניים, אך כעת מתברר שזהו מנהג קדום שהיה נהוג כבר בתקופה הביזנטית. לדברי ד"ר אילת מזר, המנהלת את החפירות מטעם האוניברסיטה העברית, מדובר בתגלית עוצרת נשימה שרק פעם בחיים זוכים לה. "לא בכל יום מגלים למרגלות הר הבית מנורת שבעה קנים מזהב", אמרה.
חשה את העוצמה כיהודייה
במסיבת עיתונאים הבוקר בירושלים אמרה ד"ר מזר, כי מעולם לא התגלה בחפירות מדליון זהב כזה ומדהימה לא פחות הופעתו של ספר התורה כסמל לצד מנורת שבעת הקנים. "בעשרות דוגמאות, ובכללן רצפות של בתי כנסת עתיקים, מופיע דגם מנורת שבעת הקנים כשמשני צדדיו סמלי השופר, ארבעת המינים, מחתה או אמפורה (כלי חרס)", אמרה ד"ר מזר, "במדליון הזהב מהעופל מופיע באופן נדיר סמל ספר התורה, שככל הנראה מבטא את השימוש שנעשה במדליון הזהב לקישוט ספר תורה בבית כנסת".
כאמור, האוצר מכיל בנוסף לקישוטי ספר התורה גם 36 מטבעות זהב שתמוארכים מתקופה המשתרעת על פני כ-250 שנה, מימי הקיסר קונסטנטיוס השני באמצע המאה הרביעית לספירה ועד ימי הקיסר מאוריציוס ששלט עד שנת 602 לספירה. ההנחה היא שהאוצר הובא לירושלים על ידי שליחי קהילה יהודית, ככל הנראה מחוץ לישראל, שהגיעו אל העיר לאחר שנכבשה בידי הפרסים בשנת 614 לספירה.
ד"ר מזר הדגישה, כי גילוי אוצר המנורה בחפירות העופל, במרחק של מטרים ספורים בלבד מדרום לשער המשולש שבכותל הדרומי של הר הבית, מבטא וממחיש את הכמיהה הבלתי פוסקת של העם היהודי לדורותיו לגאולה ולתחייה במולדתו. "כארכיאולוגית ישראלית וכיהודייה אני חשה את העוצמה ומודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לחשוף את האוצר הנדיר הזה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם