מחקר: רוב הסגל הרפואי בישראל הוטרד מינית ידי מטופלים
חוקרים ישראלים בחנו את ממדי ההטרדה המינית כלפי הסגל הרפואי בבתי חולים מצד מטופלים, הממצאים המטרידים: הרוב הוטרדו
האחיות נוטשות את ביילינסון במהלך השביתה צילום: ראובן קסטרו
הנתונים נאספו לאורך תקופה של שלושה חודשים באמצעות שאלון אנונימי שחולק לשלושה פרקים, ואלה בחנו את שכיחות ומאפייני התופעה וכן את תגובות הצוות הרפואי לביטויי המיניות כלפיהן ואיכות הטיפול הניתן לחולה שהטריד מינית.
"שיעור ההשתפות עמד על כ-60 אחוז , כשההיענות בקרב האחיות וכוחות העזר הייתה רבה יותר, בין השאר מהסיבה שאין הרבה רופאות במערכת", אומר ד"ר איליה קגן, אחד מעורכי המחקר, חוקר בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב ומרכז מחקר לסיעוד במרכז הרפואי רבין. "שאלנו את חברות הצוות הרפואי עד כמה הן נחשפות לביטויי מיניות כלפיהן. נתנו להן אפשרות לבחור מרשימה של ביטויים ושאלנו גם באיזו תדירות הן נחשפות לביטוי כזה או אחר. לדוגמה: סיפורים עם רמיזות מיניות, בדיחות מעליבות, הערות מיניות גסות, תשומת לב מינית לא רצויה שגורמת לאי נוחות ועד איום באונס".
"מצאנו שמטפלות נחשפו ברמה מאוד גבוהה לרמיזות מיניות באמצעות אביזרים או לתשומת לב לא רצויה, ואפילו לניסיון ליצור קשר רומנטי. המספרים מגיעים עד ל-69 אחוז מהרופאות ו-ל62 אחוז מהאחיות. כלומר מרבית הרופאות והאחיות ייחשפו לרמות שונות של הטרדה מינית במהלך עבודתן". נתון נוסף שנמצא במחקר הוא ש-17 אחוז מהרופאות קיבלו ממטופלים נשיקה שאליה לא התכוננו - כמעט כל רופאה חמישית.
גם תדירות ההטרדות נבחנה. לנשאלות ניתנה אפשרות לדווח כי מעולם לא נחשפו להטרדה מינית ועד למקרה שבו ההטרדה מתבצעת כמה פעמים ביום. ד"ר קגן מציין כי במקרה שכזה נמצאו מעט דיווחים, ושרובם מדברים על הטרדות שאירעו בין פעם אחת בחודש ועד לפעם בשנה בהתאם לתפקיד של אותה חברת צוות ועבודתה מול המטופלים.
"צריך לחשוב מה המשמעות של העניין הזה", אומר ד"ר קגן. "זה גורם למבוכה גדולה. כמעט כל רופאה תעבור את זה בקריירה הטיפולית שלה וזה נשמע לא טוב. האחיות והרופאות נמצאות בסיכון וצריך לטפל בזה. הן נכנסות לדילמה ושואלות את עצמן איך הן כמטפלות מתמודדות עם חוויה מאוד פוגענית".
גם לגיל יש משקל במחקר - הרופאות הצעירות הוטרדו יותר. המצב דומה גם בקרב האחיות. "כמעט כל מי שנחשף להטרדה חווה חוויה רגשית לא פשוטה. ממש חוסר אונים. עכשיו המחקר הזה, שהוא ראשון מסוגו בארץ ובודדים כמוהו נעשו בעולם, בוחן את זה לעומק ומראה שיש בעיה.
המטפל מגיע לסייע ולעזור וכשהוא נתקל בהתנהגות פוגענית הוא מתחיל לשאול את עצמו האם משך אליו את ההתנהגות המינית כתוצאה ממעשה שעשה, וגם האם עליו להמשיך כרגיל כאילו לא אירע דבר. המערכת הרפואית לא מודעת לנושא ולא מטפלת בו".
ד "ר קגן מבהיר כי נושא ההטרדות המיניות בין עמיתים, כשהוא מתגלה ועולה לדיון, גורר קביעה מסודרת של כללים מצד המערכת ויוזמות לפעולה. אלא שנושא ההטרדה מצד מטופלים לא נמצא מספיק בתודעה, בארץ ובעולם.
"כולם יוצאים מתוך נקודת הנחה שהצוות המטפל נמצא בעמדה גבוהה יותר, ולכן מטופלים לא יעזו לבצע מהלכים שכאלה", אומר ד"ר קגן, "אבל בשני העשורים האחרונים הידרדר המעמד של הרופא, ומעמד המטופל גורם לו לפעמים לתחושה שמותר לעשות הכל ולעבור את הגבול.
המערכת איבדה איזון. אנחנו בעקבות המחקר נבקש מממשלת ישראל לגבש מדיניות באמצעות הקמת צוות שיקום ויציע דרכים לפתרון. אי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא. אנשים לא ממש מדווחים על ההטרדות, וההערכה שלנו היא ששיעורי ההטרדה גבוהים אף יותר".
המחקר יוצג היום לראשונה בכנס ה-11 של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד שייערך במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם