גרמניה: הכלכלה משגשגת, לבוחרים אין כסף
בלי שכר מינימום ופערים בין עשירים לעניים, למתמודד מול מרקל יש טענות שיכולות לשכנע בוחרים רבים, ולהביא לשיתוף הסוציאליסטיים בממשלה
גם בקמן, 64, לשעבר כותב טכני בחברות הנדסה, שותף לביקורת. כבר עשר שנים שהוא נלחם באבטלה, מיטלטל בין חיפוש עבודה לעבודות ששכרן נמוך. בעזרת קצבאות אבטלה הוא מגיע לסכום השווה לכ-1,130 דולר בחודש, חי באזור של מהגרים טורקים ומתגעגע לימים בהם היה יכול להרשות לעצמו מכונית מיצובישי. "המשימה של חברי הממשלה היא ליצור מקומות עבודה", הוא אומר, "אבל יש כל כך הרבה נקודות חולשה בדרך בה הם מנהלים את המדינה".
- בחירות בגרמניה: מהגרים יציבעו למרקל?
- הבעיה של מרקל: כפרים נטושים בגרמניה
בנאומי הבחירות שלה מרקל מתמקדת בשיעור אבטלה של 5.3 אחוזים - ירידה מרשימה לעומת 9.8 אחוזים לפני עשור. אלה מספרים שמדינות כמו ספרד או יוון יכולות רק להתקנא בהם. "היום מצבם של רבים טוב משהיה לפני ארבע שנים", אמרה מרקל בנאום בפני הפרלמנט לפני מספר שבועות. אבל המספרים האלה מעמעמים את הקשיים שטומנות בחובן המשכורות הנמוכות, אומר יריבה של מרקל, נציג מפלגת המרכז-שמאל הסוציאל דמוקרטית, פיר שטיינברוק. גרמניה היא אחת מהמדינות היחידות באירופה בה אין משכורת מינימום, והסוגיה הפכה לאחת המרכזיות בקמפיין הבחירות.
שטיינברוק נאבק כדי להנהיג שכר מינימום של 11.20 דולר לשעה, בטענה שלחוסר ביטחון תעסוקתי אין מקום במדינה כה אמידה. "הפער בין עניים לעשירים התרחב ב-15 השנים האחרונות, מה שמוביל למתחים בחברה שלנו", אמר בתחילת החודש. חוסר הביטחון מבית תרם להססנות של משלמי המסים הגרמנים בבואם לחלץ את שכנותיהן השרויות בצרות כלכליות בשנים האחרונות. ההכנסה החציונית בגרמניה ב-2011 כמעט הייתה כפולה מזו של יוון, אבל כשהגרמנים רואים איך כל יורו קונה להם פחות נקניקיות במכולת, תחושת חוסר הביטחון מחלחלת.
מעטים מטילים ספק בתמונה הכללית של שגשוג בגרמניה, ותומכיה של מרקל אומרים שבזמנים של משברים כלכליים גלובליים היציבות היא הישג בפני עצמו. חסידי קואליציית המרכז-ימין של מרקל אומרים כי הדיבור על חוסר ביטחון כלכלי מחמיץ את העיקר: שמדובר במדינה עם צמיחה כלכלית והנהגה פיננסית איתנה, שעמדה במיתון הגדול טוב יותר מכל חברותיה. הגרמנים אפילו החלו לגייס עובדים זרים מומחים מכיוון שאין בה מספיק עובדים בעלי מומחיות כדי לעמוד בביקוש.
שטיינברוק מנסה נואשות לגייס את תמיכת הבוחרים, שמסתייגים מהסגנון האישי שלו. בשבוע שעבר הוא הגיע לכותרות אחרי שהופיע על שער עיתון ארצי מניף אצבע משולשת, ואף שהקמפיין שלו מכוון כלפי מעמד הפועלים, הוא התלונן ששכר הקנצלר נמוך מדי: רק כ-272 אלף דולר לשנה.
לפי סקרים עדכניים, אמנם אין לו סיכוי מול מרקל, אבל הוא הצליח לצעוד לכיוון קואליציה אפשרית שתחליף את קואליציית הימין-ליברלים שלה. לפי סקר שפורסם השבוע, 47 אחוז מהגרמנים רוצים לראות קואליציה רחבה בה מרקל ושטיינברוק יובילו את המדינה יחדיו, כמו שעשו בין השנים 2005 ל-2009, כשהיא הייתה קנצלרית והוא היה שר האוצר.
אם זה יקרה, אומרים פרשנים, מרקל תיגרר שמאלה ושותפיה לקואליציה ינסו בכל כוחם לקדם את יוזמת הנהגת שכר המינימום, לה היא מתנגדת. שטיינברוק גם תומך בגישה נדיבה יותר כלפי מדינות אירופה הזקוקות לסיוע, אולם הוא לא צפוי ללחוץ בכיוון הזה.
כמעט רבע מכלל המועסקים בגרמניה הוגדרו ב-2010 כבעלי משכורות נמוכות, לפי סקר של שירות התעסוקה. בסקר שנערך לאחרונה רק רבע מהנשאלים בגילאים שבין 30 ל-59 אמרו כי הם מצפים להיות חסרי דאגות כלכליות כשיגיעו לגיל הפנסיה, אף שההכנסה הממוצעת לאדם בגרמניה כמעט והוכפלה ב-20 השנים האחרונות. "אין הצדקה לכך שיהיה לנו סקטור כה גדול של מרוויחי משכורות נמוכות בגרמניה, העושר הרי נמצא כאן", אומר מרקוס גרבקה, כלכלן במכון הגרמני למחקר כלכלי, המתמחה באי שוויון בהכנסות. "חלוקת ההון בין הקבוצות - זו הבעיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם