היום: מרקל בדרך לכהונה שלישית בגרמניה
על פי הסקרים זוכה הקנצלרית המכהנת לפופולריות עצומה אצל הצעירים והמבוגרים כאחד. יריבה, נתפס כיהיר ומנותק
-"אני עדיין לא מאמינה שבני רצח את החייל”
-"רוחאני יישפט לפי מעשיו, ולא לפי הצהרותיו"

אפילו התיכוניסטים אוהבים אותה: בבחירות דמה שנערכו החודש בהשתתפות 150 אלף בני נוער בני 17-14 מכל גרמניה, זכו הנוצרים-הדמוקרטים (CDU) בראשות מרקל ב-27 אחוזים, לעומת 20 אחוזים לסוציאל דמוקרטים (SPD) בראשות פיר שטיינברוק, ו-17 אחוז לירוקים.
נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ טוען שאמנם הקנצלרית ספגה לא מעט ביקורת על חוסר יכולתה לקבל החלטות, אך לדבריו, מעבר לכלכלה, הבוחרים מעריכים את התהנהגות הצנועה שלה ואת הנורמליות שהיא משדרת. "הם מרגישים שהם יכולים להזדהות איתה", הוא מסביר.
יריבה שטיינברוק (66), לעומת זאת, נתפס כבר בתחילת הקמפיין כיהיר ומנותק. תחילה התלונן ששכר הקנצלרית נמוך מדי (היא מרוויחה 220 אלף אירו בשנה), אחר כך טען שהיא קיבלה תמיכה גבוהה מהמגיע לה בשל היותה אשה, ואם לא די באלה, אמר שהוא לא שותה יין שעולה פחות מחמישה אירו לבקבוק. לבסוף, גם כשניסה לגייס את קולות הצעירים, לא הלך לו: הוא הצטלם לשער מגזין בפוזה מגוכחת כשהוא שולף אצבע משולשת.
לאורך הקמפיין תקף שטיינברוק את מרקל על כך שהיא מדודה מדי, לא יודעת לקבל החלטות, וקוברת סוגיות חשובות כדי לתת לבוחרים תחושת ביטחון כוזבת. "אל תתנו לה להרדים אתכם", אמר מנהיג הסוצי אל-דמוקרטים במהלך העימות הטלוויזיוני שלו עם הקנצלרית. "אנחנו זקוקים לממשלה שתוביל מדיניות, לא לממשלה שנעה במעגלים".
ובכל זאת, לפי הסקרים, נראה שהוא לא הצליח לפתות את הבוחרים באמצעות דרישתו להעלות את שכר המינימום ל-8.50 אירו לשעה או באמצעות דרישתו להעלות מסים לעשירונים הגבוהים.
לפי הסקרים בקרב בעלי זכות הבחירה, נראה שהמבוגרים רוצים ביציבות כמו הצעירים, ומעדיפים את הסיסמה של מרקל "בלי ניסויים". "הגרמנים חשים שאין להם הרבה מה להפסיד אם הכל יישאר כמו שהוא", אומרת ג'וליאן מנדלזון, מרצה באוניברסיטה החופשית של ברלין.
למעשה, אילו הייתה בגרמניה הצבעה ישירה, הייתה מרקל לוקחת את הבחירות האלה בהליכה. אבל הגרמנים מצביעים למפלגות (כמו בישראל), ולנוכח המגוון הגדול, עלולה הקנצלרית להזיע לא מעט במלאכת הרכבת הקואליציה הבאה.
השאלה המרכזית כעת היא האם שותפיה הנוכחיים והטבעיים של מרקל, המפלגה הדמוקרטית החופשית (הליברלים), יצליחו לעבור את אחוז החסימה בן חמשת האחוזים. שלוש מפלגות האופוזיציה - הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים ומפלגת השמאל עשויות לזכות במספיק קולות כדי להרכיב קולאליציה משלהן, אך התוצאה הסבירה יותר היא הקמת ממשלת אחדות בין שתי המפלגות הגדולות, משום ששטיינברוק הצהיר שלא יישב עם מפלגת השמאל.
כך או אחרת, באירופה עוקבים בדריכות אחר התוצאות, שיכריע את הכיוון שאליו תפנה הכלכלה הגדולה ביבשת, ואת הכיוון שאליו תפנה אירופה כולה.
לפאול שפרינגר, אף הוא בן 18, אין ספק שצריך להמשיך בכיוון הנוכחי. הוא כבר שלח את ההצבעה שלו בדואר, וכן, הוא הצביע למפלגה של הקנצלרית. "מרקל עשתה עבודה טובה בשמונה השנים האחרונות", הוא אומר, "ונראה לי שהיא תמשיך להצעיד את גרמניה קדימה גם בהמשך".