משרד הבריאות ידרוש לסמן מוצרים ששונו גנטית
מעגבניות, דרך דגני הבוקר ועד חטיפים נפוצים בישראל נמכרים מוצרי מזון מיובאים שעברו הנדסה גנטית, בלי שהצרכנים יודעים על כך ולמרות החשש כי הם מסוכנים לבריאות ולסביבה התוכנית של משרד הבריאות צפויה לצאת לפועל אחרי שנים של התנגדויות של גורמים במערכת הפוליטית ובתעשיית המזון
-"אני עדיין לא מאמינה שבני רצח את החייל”
-"רוחאני יישפט לפי מעשיו, ולא לפי הצהרותיו"
-בשורה: הדלק יוזל ב-30 אגורות בסוף החודש
המתנגדים טוענים שהשימוש בגנים מהונדסים מסוכן לסביבה ולבריאות, וגורם לריכוז מוגזם של עוצמה כלכלית בידי התאגידים שמפתחים את הזרעים המהונדסים.
התומכים סבורים שההנדסה הגנטית היא כלי חיוני לייעול החקלאות ושבאמצעותה ניתן יהיה לספק מזון למאות מליוני רעבים בחלקים העניים של העולם. משני צדי המחלוקת נמצאות ארה"ב ואירופה, כאשר חלק ניכר מתעשיית המזון האמריקאית מתבסס על גידולים מהונדסים שבראשם תירס, סויה וזרעי לפתית שמפיקים מהם שמן קנולה.
לפי נתוני משרד הבריאות, כ-80 אחוז מגידולי הסויה בעולם מהונדסים גנטית, וכן כ-30 אחוז מגידולי התירס וכ-20 אחוז מהקנולה מהונדסים גנטית. בחלק ממדינות אירופה קיימת התנגדות ציבורית ליבוא מוצרים מהונדסים, ובכל רחבי האיחוד האירופי, כמו גם באוסטרליה, ניו זילנד ויפן, קיימת חובה לסמן מוצרים המכילים רכיבים מהונדסים, לרוב באותיות GM שמשמעותן: Genetically modified.
בישראל לא מגדלים כיום תוצרת חקלאית מהונדסת, אבל מותר לייבא מוצרים שמכילים רכיבים מהונדסים מארצות הברית וממדינות נוספות. כבר בתחילת העשור הקודם עלתה הדרישה לסמן את המוצרים המהונדסים שמגיעים לישראל, ובמשרד הבריאות אף הוקמה ועדה שבדקה את הנושא והמליצה לחייב את הסימון. לחצים של גורמים בתעשיית המזון והתנגדות של גורמים פוליטיים גרמו לכך שההמלצות לא קודמו.
על מדפי רשתות השיווק בישראל ממשיכים להימכר מוצרי מזון שמכילים רכיבים מהונדסים - ביניהם חלק מדגני הבוקר המבוססים על תירס מהונדס, חטיפים המכילים סירופ מתירס מהונדס ומוצרים המכילים סויה מהונדסת - בלי שהצרכנים יודעים על כך. הדרישה לסימון מגיעה גם מכיוונם של שומרי כשרות וצמחונים, שבנסיבות מסוימות החדרת הגנים הזרים למוצר עלולה לסתור את אמונתם או השקפתם.
בחודשים האחרונים הנושא התעורר מחדש. הסניף הישראלי של "גרינפיס" השיק קמפיין שבו דרש ממשרד הבריאות לקדם את ההמלצות הוותיקות. במסגרת הקמפיין חתמו יותר מ-17 אלף אזרחים על עצומה בנושא.
היוזמה הזו הפכה גם להצעת חוק פרטית, שמובילות הח"כיות מיכל רוזין ממרצ ויפעת קריב מיש עתיד, לצד כ-20 ח"כים נוספים מכל חלקי המשכן. ערב החג אמרה רוזין ל-nrg מעריב: "חשוב לציין שהצעת החוק היא לא בעד או נגד מוצרים מהונדסים - אלא בעד זכותו של הציבור לדעת מה הוא קונה ומה הוא אוכל.
"אם אני יודעת שג'חנון לא בריא, אבל מחליטה בכל זאת לאכול אותו בשבת בבוקר, זו זכותי אבל זו החלטה שקיבלתי במודע ובלי שהסתירו ממני דבר. שקיפות היא ערך עליון בצרכנות, וכמו שברוב מדינות המערב מסמנים מוצרים מהונדסים אין סיבה שזה לא יהיה גם אצלנו".
עם או בלי קשר להצעת החוק הפרטית, בתקופה האחרונה הנושא נכנס להילוך גבוה גם במשרד הבריאות. בתחילת הקיץ נערך דיון על סימון מוצרים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, הודיע במהלך הדיון שהתקנות החדשות בנושא סימון "מזון חדש" יונחו על שולחן הוועדה במושב הסתיו.
ואכן, במשרד הבריאות אמרו השבוע שהעבודה על התקנות החדשות הסתיימה, והן יוגשו לוועדת העבודה והרווחה לאחר שהכנסת תשוב מהפגרה. במשרד הבריאות מדגישים כי עמדת המשרד היא שהמזון המהונדס בטיחותי, אולם הם מכירים בחשיבות השקיפות ובזכותו של הציבור לקבל את מלוא המידע על המוצרים שהוא רוכש. במשרד הבריאות מתכוונים לאפשר לתעשייה פרק זמן להתארגנות ולשינוי האריזות שיתארך אפילו עד שנה.
התקנות החדשות צפויות להיתקל בהתנגדות במהלך הדיונים בוועדת העבודה והרווחה. לא ברור מה תהיה עמדתו של משרד הכלכלה, וקיימת אפשרות שגורמים בתעשיית המזון ינסו להדוף את השינוי, בטענה שהוא עלול לפגוע ביבוא וביחסי הסחר של ישראל עם ארצות הברית.
לתאגידי המזון נוח עם העמימות הנוכחית, וראייה לכך ניתנה בחילופי מכתבים שנערכו בחודשים האחרונים בין גרינפיס לכמה מחברות המזון המובילות.
בגרינפיס ביקשו מהתאגידים לקבל את רשימת המוצרים המכילים רכיבים מהונדסים שהם משווקים בישראל אולם נתקלו בסירוב פעם אחר פעם בטענה ש"המוצרים מסומנים על פי דרישות החוק".
יעל איפרגן, מנהלת הקמפיין של גרינפיס, אמרה אתמול: "הסכנות הצפויות ממזון מהונדס לציבור הרחב ולקבוצות סיכון כמו נשים הרות ותינוקות אינן ידועות כרגע, ולכן קיים צורך לסמן את המוצרים.
"מידע הכרחי זה מסומן בלמעלה מ-54 מדינות בעולם מתוקף עיקרון הזהירות המונעת וזכות הציבור לדעת, אבל בישראל, נכון להיום, משרד הבריאות טוען שהנושא בטיפול כבר למעלה לשמונה שנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם