שני ישראלים מועמדים לפרס נובל ברפואה

הפרופסורים חיים סידר ואהרון רזין סומנו כמובילים לזכות בפרס היוקרתי. תגליתם המשותפת מסייעת להבנות הסיבות למחלות גנטיות

אלכס דורון | 29/9/2013 9:33 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שני מדעני צמרת ישראלים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים - הפרופסור אמריטוס(בדימוס) חיים סידר ועמיתו פרופסור אמריטוס אהרון רזין - סומנו כמועמדים המובילים לפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 2013. ההכרזה על הזוכה או הזוכים בפרס תהיה בעוד שבוע, ב-7 באוקטובר .

את התחזית לגבי המועמדים לפרסים במדעים ובכלכלה מספקת מזה 12 שנה סוכנות "תומסון-רויטרס" הבריטית. מומחיה מבססים את התחזית על
חיים סידר
חיים סידר צילום: ראובן קסטרו
מספרם ותכיפותם של ציטוטים מהעבודה המדעית אותה פרסם המדען המועמד ששחוקרים אחרים מציינים אותה במאמריהם שלהם, ובמחקרי המשך המתבססים על העבודה הראשונה. עד כה דייקה הסוכנות בתחזיותיה לגבי 27 זוכים בפרס נובל, מה שנחשב לשיעור דיוק גבוה.

פרופסור סידר (70)  ופרופסור (78) כבר זכו בעבר בפרסים יוקר תיים, בהם פרס ישראל, פרס וולף, פרס א.מ.ת ופרס גרדנר הבינלאומי למחקר ביו-רפואי. פרופסור סידר התפרסם אשתקד בשל היותו רוכב אופניים מושבע, והוא אביו של הבמא יוסי סידר, יוצר הסרט "הערת שוליי שהיה מועמד לאוסקר לאחר שזכה פסטיבל קאן. דמותו של פרופסור סידר שימשה השראה לתיאור הדמות המרכזית בסרט.
סידר ורזין כבר חתומים על תגלית פורצת דרך מלפני 35 שנה בתחום הגנטיקה - גילוי המנגנון הביו-כימי הייחודי שבאמצעותו יודעים התאים בגוף האדם (וגם בייצורים העילאיים אחרים) "לקרוא" את שפת הדי.אן.איי, מה שמאפשר "הוספת פירוש" למידע הגנטי. המנגנון הזה, כמו מתגים, קובע איך ומתי יופעלו או יושתקו הגנים. התגלית, המכונה "מתילציה של די.אן.איי", עומדת ביסוד מערכת הבקרה של ביטויי הגנים, והיא מסייעת להבנת הסיבות למחלות גנטיות שונות וכן להופעת מחלת הסרטן. כיום יש נטייה לפתח תרופות ממוקדות שיטפלו במנגנון הזה.

שבוע הכרזות הזוכים בפרסי נובל יחל כאמור ב-7 באוקטובר , אז תודיע האקדמיה השוודית למדעים על הזוכים בפרס לרפואה ופיזיולוגיה, למחרת, ב-8 באוקטובר , ייוודעו שמותיהם של הזוכים בפרס לפיסיקה, וב-9 בחודש - הזוכה או הזוכים בפרס הכימיה. ב-10 באוקטובר יש כוונה להכריז על הזוכה בפרס לספרות, ב-11 בחודש - הזוכה בפרס נובל לשלום וב-14 באוקטובר - הזוכה או הזוכים בפרס בכלכלה.

בתחזית לגבי המועמדים לפרס הפיסיקה מדורגים בראש הרשימה שני מדענים שחזו בעבודותיהם התיאורטיות שפורסמו עוד ב-1964 את דבר קיומו של "החלקיק האלוהי" החמקמק, המעניק לחומר האלמנטארי שביקום את המסה שלו. השניים הם המדען הבריטי פיטר היגס (84) שעל שמו נקרא החלקיק ("הבוזון ע"ש היגס") והמדען היהודיבלגי פרנסואה אנגלרט (80) שהקדים את היגס בכמה חודשים בניבוי על דבר קיומו של החלקיק בעבודת תיאורטית משותפת שפירסם עם רוברט ברוט, שהלך לעולמו ב2011.

אשרור לקיומו של החלקיק ניתן רק בשנה שעברה בניסויים שנעשו במאיץ החלקיקים "סרן" שבז'נבה. מועמדים אחרים שסומנו לפרס בפיסיקה הם פרופסור ג'פרי מארסי מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה ומייקל מאיור מז'נבה, שגילו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו, והמדען היפני הידאו הוסונו שגילה מוליכיעל מבוססי ברזל. המועמדים לפרס הכלכלה השנה הם סם פלצמן וריצ'רד פוזנר מאוניברסיטת שיקגו, שמחקריהם עוסקים בתיאוריות הרגולציה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...