האחות האחראית ב"איתנים" הורשעה בהתעללות
האחות במחלקה הסגורה בבית החולים הפסיכיאטרי, הנהיגה שיטות טיפול אלימות בחולים שהוגדרו כחסרי ישע. המנהלים הורשעו בהתעלמות
במהלך המשפט נטען כי מאז קיבלה האחות את תפקידה כאחראית על המחלקה הסגורה בשנת 2002, והפכה למנהלת המחלקה בפועל, היא הנהיגה שיטות טיפול נוקשות ואלימות, שלפי דבריה היו אמורים להביא את החוסים לשלוט בהתנהגותם. מעדויות שנשמעו בבית המשפט עלה כי שיטות הטיפול הללו "הכתיבו אוירה קשה ואלימה במחלקה".
- החשד: ידעו על ההתעללות ושתקו
בתיק נאמר כי "העובדים תחתיה פעלו באווירה זו, כאשר ההוראות הקשות הובילו להתדרדרות בדרכי הפעולה, בצורת המחשבה בהתייחסות למאושפזים, ולטיפול אלים ומתעלל עוד יותר בחוסים".
סטודנטים שעבדו בבית החולים כחלק מהתמחותם ניסו לדבר עם האחות, להעיר את תשומת לבה, לבקש לשנות את הדברים, "אולם נתקלו בחומה בצורה". האחות הענישה את המתנגדים, העבירה אותם מתפקידם או דאגה שיפוטרו.
לפי האמור בתיק, לשיטות שננקטו לא נמצא כל ביסוס בספרות רפואית ולא הובאה כל חוות דעת שטענה כי מדובר בשיטות קיימות בטיפול מקצועי, וכי הן אפשריות או אף מתקבלות על הדעת.
לעומת זאת, המדינה הגישה לבית המשפט חוות דעת נרחבת של שלושה פסיכיאטרים, בראשות פרופ' טיאנו, שקבעו כי מדובר ב"דרכי טיפול" המהוות התעללות בחוסים.
על פי גזר הדין, יעקב מרגולין, מנהל בית החולים והמרכז הרפואי "כפר שאול-איתנים" הורשע בהזנחת מושגחים, ונדון לתשעה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך עשרת אלפים שקלים, ו-400 שעות עבודות שירות.
דניאל מאיר, מנהל המחלקה הסגורה למטופלים בגירים, הורשע בהתעללות בחוסה חסר ישע. הוא נדון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 15 אלף שקלים.
לטענת המדינה האחות הראשית בבית החולים, נעמה עמנואל דוקשינצקי ומנהל המחלקה ד"ר מאיר היו אחראים להתעללות שהתרחשה במחלקה מכוח מחדלם – בשל העובדה שידעו בזמן אמת על שהתרחש ואף קריאות לעזרה, ולא עשו דבר. המדינה הביאה ראיות לפיהן הם קראו דוחות, ראו את החוסים ושמעו את תלונות הסטודנטים שעבדו במחלקה, הסתובבו במסדרונות, במשפט נטען כי הם גיבו את האחות, מנהיגת "שיטות הטיפול" והגנו עליה, חיזקו את מעמדה בפני הצוות, ובכך הנציחו את דרכי הטיפול המתעללות.
דוקשיצקי הורשעה בעבירה של הזנחת מושגחים בהסכמת הצדדים, היא נידונה לעונש של מאסר על תנאי, נוכח מצבה הבריאותי הקשה.
השופט צבי סגל ציין בגזר הדין כי "אף לא אחד יכל לשער את המתרחש בכותלי המחלקה המדוברת. נחשפנו לתופעות ומקרים שאיש לא יכול לשער שקיימים כדוגמתם בזמננו, אנשים ונשים, בני אדם כמונו החיים במעין פלנטה אחרת. חוסים אלה נטולי יכולת להגיב או לזעוק את זעקתם".
סגל ציין בהחלטתו כי "מי יכול היה לשער או להעלות על הדעת כי צוות המטפלים יזניחו או יתעמרו בחסרי אונים תחת מרותם. שלושת הנאשמים הם משמנה וסלתה של הארץ הזו. אולם, דרכי פעולות קשות, נוקשות ואכזריות אינן יכולות להינקט מתוך כוונה חיובית ואף לא מתפישת עולם שהמטרה מקדשת את האמצעים. אין ספק כי המעשים מהווים מסכת קשה של התנהגויות שאוזן בן אנוש תתקשה לשומעה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם