"עד סוף השנה נמגר את הפוליו"
מבצע החיסון הארצי מגיע לישורת האחרונה, ומנכ"ל משרד הבריאות מבהיר: "זו לא שטיפת מוח, עוד ילמדו מאתנו בעולם"
במהלך החודש הראשון לחיסון עלה המספר ל-98 אחוזים, וברקע האפשרות שיידרש מתן חיסון חי-מוחלש במקרה שתתרחש ההעברה של הנגיף. "לכן גם ביוני היה ברור שאנחנו במצב מורכב", מסביר גמזו. "גם היום אני מודאג, כי עדיין יש וירוס בביוב בדרום וזה אומר שילדים נשאים מפרישים אותו שם.
"צריך לחשוב איפה גרעין ההתחלה שלך, ואם אתה מרחיב את מבצע החיסון אז צריך לקבוע מה הגבול המזרחי והגבול המערבי. לוודא שאנחנו לא מפספסים בגזרה. זו הייתה מחשבה מודעת מראש להגיע בדרום לשיעור גבוה של מחוסנים ואז לדחוף לחיסון בכל הארץ. שמתי על הכתפיים שלי ושל שרת הבריאות לוחות זמנים נוקשים מאוד. בעולם אמרו שלא נגיע ליותר מ-30 או 40 אחוזי התחסנות".
מבחינתך , שיעור ההתחסנות הארצי עד כה הוא הצלחה?
"כן, מעל 60 אחוז זה הצלחה. תראה באיזה פרק זמן מדובר. התחלנו ב-18 באוגוסט לחסן את כל המדינה. שבועיים וקצת אחר כך התחילו החגים. הייתי צריך לקבל החלטות קשות אם להיכנס לחסן בבתי הספר. בטווח הזה, בחודש וחצי ברוטו, חוסנו 65 אחוזים מהאוכלוסייה".
ועדיין יש ערים רבות במרכז ששיעור ההתחסנות בהן נמוך.
"אין עיר במרכז עם שיעור התחסנות נמוך מ-40 אחוזים . זה לא נתון טוב, אבל במשך חודש וחצי ברוטו של מבצע במרכז, עם המורכבות של העברת מסר בדבר חשיבות החיסון, הוא עדיין הצלחה. האוכלוסייה במרכז, שאמרו עליה שהיא לא תגיע להתחסן ושהיא דעתנית, הפתיעה את כולנו. היא הגיעה לרמות חיסונים גבוהות יחסית לעומת מה שציפיתי. עם זאת, אני מצפה שימשיכו להגיע. יש בערי המרכז כ-200 אלף ילדים לא מחוסנים".
מעט רקע: בחודש יוני התגלו שרידים של נגיף הפוליו הגורם לשיתוק ילדים, במערכות ביוב בכמה מוקדים בדרום, ובהם רהט, תל שבע ועוד. בעקבות ממצאים חוזרים ונשנים שהראו שהנגיף ממשיך לשהות באזורים אלה, הוחלט לצאת במבצע חיסון לכ-150 אלף ילדי הדרום עד גיל תשע ממצפה רמון בדרום ועד קריית גת בצפון.
החיסון הוא חיסון חי-מוחלש הניתן בשתי טיפות דרך הפה ומכונה OPV. הוא נמנה עד לפני כתשע שנים על שגרת החיסונים, והוסר מאז. בשנים האחרונות חיסנו בשגרה רק בחיסון מומת המכונה IPV, שניתן בזריקה. למרות הקמפיין - לא כל אזרחי המדינה, יצאו לחסן את ילדיהם.
חלק מהתשובות שקיבל המשרד ממשפחות באזור המרכז שלא חיסנו את ילדיהן התייחסו לעניין הדחיפות ולעובדה שהנגיף עוד לא הגיע לגבולות הגזרה שלהן. לכך עונה פרופ' גמזו כי יש לחסן את הילדים כמה שיותר מהר, כי הווירוס עלול להגיע לכל מקום בהתנגשויות סטטיסטיות.
"ילד בדרום, שיש לו סיכוי להיות נשא של הנגיף, עלול להגיע לאזור המרכז, ששם אין פוליו. הסיכון שהוא ידביק אחרים כרוך במי שנמצא מולו. אם יהיו מולו עשרה ילדים ששיעור החיסון ביניהם הוא 60 אחוזים, הווירוס יפגוש ארבעה ילדים. אירועים כאלה קורים, ואנחנו צריכים לנצח בהתנגשויות האלה.
"התפשטות הפוליו אורכת זמן, ואין לי ספק שאם לא הייתי מחסן בדרום בזמן שבו התחלנו, היינו מדינה מוכת פוליו הרבה יותר. בעצם העובדה שהפצנו חיסון בדרום, במרכז ובצפון הורדנו את ההתנגשויות הסטטיסטיות לשיעור שסייע לצמצם את משך התפשטות הנגיף. אחרת הוא היה מגיע לכל מקום".
האם ארגון הבריאות העולמי הקציב לכם מועד שעד אליו אתם מחויבים למגר את הפוליו, ובגלל זה דחיפות המבצע?
"הם אפילו לא חשבו לקבוע לנו זמנים. הם לא יודעים בדיוק מה הדבר הנכון לעשות במצב מורכב כזה. הם חוששים שנהיה מוקד להתפרצות בינלאומית. ישראל היא מדינה מערבית המאופיינת בתנועה, האזרחים שלנו מבקרים הרבה בחו"ל, ולכן הדאגה היא שלישראל יש יכולת העברה גדולה יותר בגלל המאפיינים שלה.
"בכל מצב של התפרצות פוליו במדינות, לא מדובר במדינות שמחוסנות ב-IPV. אתה לא יודע איך תגיב אוכלוסייה שמחוסנת ב-IPV לספיגת הפוליו. יש הרבה סימני שאלה. אני צופה שלקראת סוף השנה, בחודשים נובמבר-דצמבר, נתחיל לראות אצלנו סימנים למדינה נקייה מפוליו. זה תלוי במידת ההתחסנות, ולכן אני דוחף קדימה".
דבריו של גמזו מעלים את השאלה בנוגע לגל חיסוני OPV נוסף, שמבחינת משרד הבריאות עדיין נמצא על השולחן. "להערכתי נצטרך לקבל החלטות בנושא, לצד ההחלטה אם להכניס את החיסון בשתי טיפות בחזרה לחיסוני השגרה החודש או בחודש הבא", הוא מודה. "בשבועיים הקרובים המטרה שלי היא להגביר את הקצב, כי אני לא יכול להפעיל את טיפות החלב לאורך זמן. זה דורש מערכת וכוח אדם. לכן בסוף החודש הקרוב נצטרך לקבל החלטה בעניין".
היעד שהציב משרד הבריאות למבצע החיסון, עומד על חיסון מיליון ילדים, וקרב ההסברה המנוהל בפורומים, ברשתות החברתיות ובאתרים השונים אמור לשרת את המטרה הזו. אלא ששם נתקל המשרד בכיסי התנגדות לחיסון החי-מוחלש.
לדברי גמזו, "מדובר במיעוט שמבטא את הגוונים של האוכלוסייה בכל מחויבות ציבורית נתונה. במגוון יש תמיד גם קיצונים, כמו בשאלת השירות בצה"ל. הרוב מבצעים את המשימה הלאומית, ויש בשוליים מי שלא יעשו אותה. אתה צריך לתת ביטוי נכון ולכבד את הפלח האדיר באוכלוסייה שמבצעים את המשימה הלאומית הנכונה, שהם אזרחים אחראיים כלפי מדינתם ומשפחותיהם".
ומה לגבי המתנגדים?
"ראוי להציג את הצד השני, אבל אסור להאדיר אותו כי אז אתה משפיל את כל האחרים. בתוכנית החיסונים של ישראל אנחנו מכסים 98 אחוזים. הרוב הגדול אומרים שזה הדבר הנכון לעשות, ורוצים לחיות בסביבה בריאה. יש אחוז קטן שלא מחסן, מהרבה סיבות כולל ממניעים כלכליים ובגלל טרדות החיים. בסופו של דבר, כשהשוליים האלה נמצאים במרכז השיח ומקבלים במה גדולה, אנחנו מעוותים את ייצוג הציבור".
כאן גם נכנסת מצד גמזו ביקורת על כלי התקשורת, שלטענתו הציגו את אחוז המתחסנים כזעיר: "נתנו למתנגדים במה רחבה, במקום לקחת את 840 אלף הילדים שכן התחסנו ולהעמיד אותם בקדמת הבמה".
התקשורת ראיינה כל הזמן את בכירי משרד הבריאות.
"ראיונות עם בכירי המשרד הם 'דבר הרגולטור'. החשוב הוא האזרח שעשה את המשימה הציבורית לעומת האזרח שממשיך לומר לא. איפה ראית למול מתנגדי החיסונים משפחות שמחסנות, שהן רוב הציבור? הבמה אינה סבירה והיא מבלבלת. תמיד כיבדתי בהופעות שלי בתקשורת. אני רוצה רק איזון".
איך אתה מסביר את חוסר האיזון הזה?
"הוא נובע מהרצון להראות את העמדה שמנגד. העמדה הזו היא באחוזים קטנים, אז נוצר חוסר האיזון. העמדה שכנגד צריכה להיות גם מול ההורים והמשפחות שבעד החיסון. את זה אתה לא רואה: אתה רואה את הרגולטור שאומר שיש סכנה לבריאות הציבור, ומולו את האדם שבא ואומר שהכל בסדר ונסתדר בלי החיסון".
הטענה המרכזית של מתנגדי החיסון היא שאין רופא במערכת הבריאות הציבורית שיהיה מוכן לצאת בגלוי כנגד מבצע החיסון, ולבקר אותו. גמזו מבטל את הטענה ומשיב שמדובר ב"מניפולציה על מניפולציה". "אולי אין רופאים שמתנגדים?" הוא שואל.
"הייתי רוצה לראות את הרופא האנונימי. עולם האינטרנט אנונימי מאוד. על הרבה החלטות שלי יש מתנגדים, ולפעמים בנושאים קשים יותר. אז שם יש להם אומץ ובפוליו אין להם. אם יש רופא כזה יכול להיות שהוא מתבייש במסר שלו".
אתה מכיר בעובדה שיש הרבה מאוד אנשים שמעלים ספקות באשר ליעילות ולכדאיות החיסון החי-מוחלש?
"אנחנו מגיעים לכל האוכלוסייה ומרימים טלפונים ומקבלים כמה תשובות: יש כאלה שאומרים שיגיעו אבל לא עכשיו, יש קבוצה שמודה שהיא מתלבטת מה נכון לעשות, וחמישה אחוזים אומרים שהם לא מחסנים. את המתלבטים המידע שקיים היום קצת מבלבל. זו אוכלוסייה רציונלית לחלוטין שמתמודדות עם מסר מורכב ובוחנת אותו בדעתנות אופיינית לאוכלוסייה משכילה. רוב ההורים, אחרי הסבר חברי ממני, ילכו לחסן".
אתה לא חושב שהמשרד לחץ באופן אגרסיבי מדי על ההורים?
"עד כמה שאני ואתה מרגישים שכולם יודעים על הפוליו, ראיתי הורים שאמרו שחשבו שהמבצע נגמר או שלא ידעו שעכשיו הזמן להתחסן. אני חי את המסר, אבל האוכלוסייה לא תמיד מבינה אותו לעומק. העברנו את המידע מתוך חובה, ובשבוע האחרון עשינו זאת יחידנית. קבלת ההחלטות לא עוברת רק דרך משרד הבריאות, יש גם רופאי משפחה".
הפרסום בכלי התקשורת, מכתבי תמיכה מרבנים במבצע החיסון, והתגייסות של סלבריטאים ואנשי ציבור כנשיא המדינה למבצע - כל אלה ועוד הפכו את המבצע לסוג של קמפיין ציבורי רחב היקף, לדעת רבים. גמזו טוען שהדברים אינם נכונים. "אין קמפיין. התחלתי את המבצע בחשיפה בכלי התקשורת הקונבציונליים, אבל למדתי שהמגוון גדול יותר. אם לא תכבד כל כלי תקשורת, לא תהיה בו".
אני מדבר על משהו אגרסיבי יותר, כמו סרטוני ההסברה שמציפים את הרשתות החברתיות.
"אנשים דווקא אומרים לי שלא הגבתי מספיק בעניין. שאלו אותי איפה אנחנו. ישבתי עם מומחה ליחסי ציבור שאמר לי שאני מופיע יפה מאוד בטלוויזיה, אבל איפה הפעילות ברשת. מכיוון שאני בא עם מסר מורכב, רוב האוכלוסייה רוצה הסבר. הפייסבוק, הפורומים, הרשתות החברתיות. שם מתנהל דו-שיח שאי אפשר להעביר בעיתון. זה לא קמפיין לשטיפת מוח, מדובר בנתינת תשובות עקב המסר המורכב".
עדיין אין מקרה תחלואה בישראל, אבל לדברי מומחים רבים, כולל גמזו עצמו, מקרה כזה עוד עלול לקרות. המצב של ישראל מיוחד, כי היו בעבר מקרים של מדינות עם פוליו בביוב ללא כל מקרה קליני - אך בישראל מדובר בפוליו שאותר בביוב, ללא מקרה קליני וללא התחסנות OPV. בפועל כל מדינה יכולה להעתיק לגבולותיה את המצב, ולכן, מבהיר גמזו, ההתנהלות כאן תילמד בעתיד הקרוב בכמה מדינות.
"מכיוון שהגענו לשיעור התחסנות של 85 אחוזים בדרום ולממוצע של 60 אחוזים ברחבי הארץ, מקרה של שיתוק מדאיג ואפשרי אבל לא בלתי נמנע", מודה גמזו. "אני מוטרד, אבל אפשר למנוע את זה. אין תעודת ביטוח. המניעה תלויה בשיעורי ההתחסנות ולא רק בשתי הטיפות. היא תלויה גם בהתעוררות של המשפחות שלא חיסנו את הילדים ב-IPV".
בנקודה הזו עולה שאלת בטיחות החיסון, שעלתה לא אחת על רקע ההודאה שישראל עורכת מבצע שהוא הראשון מסוג בעולם. על כך משיב גמזו: "החיסון בטוח, וחוסנו בו יותר ממיליארד איש בעולם. עניין הבטיחות צף ועלה כי חיפשו על מה לקפוץ, אבל ירדו מזה מהר. התעודה הבטיחותית הטובה ביותר הם 840 אלף מתחסנים עם תופעות לוואי פחותות מאלה שבאות לאחר נטילת אקמול. איך היה אפשר לדעת מה ההערכה הנכונה להתערבות מחודש יוני? זה מורכב וקשה.
"ההתערבות הייתה חייבת להיות מבוססת על הערכת סיכון נמוכה. התייעצנו עם כולם והבאנו את ארגון הבריאות העולמי לפה. החלטתי גם לראות את הפוליו אצל האנשים כדי להעריך באופן ישיר את הסיכון ולא דרך הביוב.
"הערכת הסיכון היא גם איך אתה מתערב ומול מי. סקר הצואות נתן לי את התשובה. ראיתי שהנגיף נמצא גם אצל יהודים וגם אצל ערבים, ושהוא קרוב לוודאי מתפשט ועובר מאדם לאדם. אז ההחלטה על הOPV בדרום הייתה פשוטה, וההרחבה הגיעה אחרי שראיתי שהנגיף חוצה את גבולות הדרום.
"אני רוצה להיות נקי מווירוסים. לא רוצה תחלואה. יש מטרה נוספת של הכחדה, ואת זה משיגים דרך החסינות במעיים שמייצר הנגיף. היא זמנית במידה מסוימת, ולכן עולות שאלות על סבב שני של חיסונים. אבל מבצע החיסון מסייע לעצור מכת מוות נקודתית, ואחר כך נשאל האם להחזיר אותו לחיסוני השגרה".
אז הוצאת חיסון ה-OPV משגרת החיסונים ב-2005 הייתה טעות?
"בדיעבד, אם בישיבה שבה דנו בהורדת הפוליו מתוכנית החיסון היו אומרים שיהיה אירוע ב-2013, אני מניח שלא היו מורידים. מנגד, יכול להיות כשאני כמנכ"ל הייתי יושב בישיבה ומקבל את אותה ההחלטה. נסיעה בזמן עם המידע הזה הייתה מביאה להשארתו בתוכנית החיסונים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם