היהודים מאמינים בצה"ל, הערבים: בביהמ"ש העליון
מדד הדמוקרטיה 2013, שיוגש היום לנשיא המדינה מציג נתונים מעניינים בנוגע לעמדות הציבור בישראל על הסוגיות שעל סדר היום. מהנתונים עולה כי האזרחים היהודים ממשיכים להאמין בצה"ל ואילו ערביי המדינה בוטחים בעיקר בבית המשפט העליון
יו"ר המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר אריק כרמון הציג את עיקרי הדו"ח וניתוח המגמות ואמר: "כבוד הנשיא, אני מתכבד להגיש לך את דוח מדד הדמוקרטיה הישראלית המופק זו השנה ה-10.
"ברצוני להדגיש כי ישנם נתונים שצריך לתת עליהם את הדעת וביניהם היחס של אזרחי ישראל לערכי המדינה כ'יהודית ודמוקרטית', וכן תחושת 61% מאזרחי ישראל כי אין ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה". פרס אמר כי הוא מהיחס לדמוקרטיה ומהמתח בין הרוב היהודי למיעוט הערבי במדינה.
מדד הדמוקרטיה הישראלי, פרי עבודת המחקר של צוות מרכז גוטמן לסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בראשות פרופ' תמר הרמן, הינו סקר מסורתי המבקש לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי - על קבוצות המשנה שלו - בכל הנוגע לשיטת השלטון, תפקוד המערכת הפוליטית, נבחרי הציבור והערכים הדמוקרטיים המרכזיים. הסקר כלל 1,000 מרואיינים (852 יהודים ו-148 ערבים) טעות הדגימה 3.2%.
כבכל שנה, בדק המדד את מידת האמון שאזרחי ישראל רוחשים למוסדות המדינה. בראש סולם האמון אצל היהודים, מוביל ללא עוררין צה"ל עם 90.9% ולאחריו נשיא המדינה עם 78%. אחריהם לפי הסדר: בית המשפט העליון (62.7%), המשטרה (61.9%), הממשלה (57.9%), הכנסת (54.5%) וראש הממשלה (51.7%).
בתחתית הסולם: התקשורת (47.2%), הרבנות הראשית (43%) והמפלגות (36.7% בלבד). אין ולוּ מוסד או בעל תפקיד מרכזי אחד במערכת הפוליטית הישראלית, שרוב בציבור הערבי רוחשים לו אמון "במידה רבה" או "במידה מסוימת".
-איראן: ארבעה נעצרו בחשד שניסו לפגוע בתוכנית הגרעין
-תחקיר: המגזר הערבי בישראל אוגר נשק באין מפריע
-למרות הלחץ: אובמה נותר אופטימי לגבי מו"מ עם טהרן
סולם האמון של הערבים שונה מאוד מזה של היהודים. אצל הערבים עומד בראש הסולם בית המשפט העליון (49.7% מביעים בו אמון במידה רבה או במידה מסוימת), ואחריו התקשורת (48.1%), המשטרה (43.5%), המפלגות (43.2%), נשיא המדינה (41.7%), הכנסת (38.5%), צה"ל (34.9%) והממשלה (33.3%). את תחתית הסולם תופס ראש הממשלה (31%).
רוב ברור בכלל הציבור (68.8%) עדיין גורסים כי הפוליטיקאים פועלים למען האינטרסים שלהם יותר מאשר למען הציבור.(שיפור בהשוואה לשנה שעברה (78%).
הצבעה בבחירות לכנסת השנה התבררה כגורם שולי בלבד ביכולתה להסביר את עמדות הציבור, מה שמעיד על מעמדן הרופף של המפלגות כאורקל פוליטי. אף על פי כן, רוב בכלל הציבור (55.3%) סוברים שיש הבדלים בין המפלגות ושחשוב לאיזו מפלגה מצביעים.
רוב בציבור היהודי והערבי (61.2%) מרגיש שהשפעתו על החלטות הממשלה קטנה או אפסית. ואולם, בשני הציבורים הרוב השנה קטן מבעבר. רוב בקרב היהודים (71.8%) מעידים על עצמם שהם מתעניינים בפוליטיקה, לעומת רוב בקרב הערבים (59.6%) שאומרים שהם אינם מתעניינים בה.
הדעה השכיחה בקרב היהודים אזרחי ישראל היא שהמצב הכללי של ישראל הוא "ככה־ככה"43.1%)). שיעור המעריכים כאן את המצב כטוב עולה על שיעור המעריכים אותו כרע. לעומת זאת, בקרב הערבים אזרחי ישראל הערכת המצב השכיחה היא שהמצב רע (39.1%), אחריה "ככה־ככה", והשיעור הנמוך ביותר מגדיר את המצב כטוב.
רוב בקרב היהודים (66.6%) מרגישים חלק מהמדינה ובעיותיה ו־83.3% אף גאים בישראליותם. ואולם בשני הנושאים רוב זה קטן מבעבר. בקרב הערבים רק מיעוט (28.2%) מרגישים חלק מהמדינה ובעיותיה ורק מיעוט (39.8%) גאים בישראליותם.
העיקרון הדמוקרטי, שלדעת השיעור הגבוה ביותר של הציבור הישראלי בכללותו מקוּים פחות מדי, הוא הזכות לקיום בכבוד (41.8%). לעומת זאת, הדעה השכיחה היא שחופש הדת, חופש הביטוי וחופש ההתארגנות מקוימים במידה המתאימה.
הרוב בכלל הציבור (63.5%) מוכנים לשלם יותר מסים כדי לצמצם את הפערים החברתיים־כלכליים.
אמון הערבים אזרחי ישראל במוסדות: אין ולוּ מוסד או בעל תפקיד מרכזי אחד במערכת הפוליטית הישראלית שרוב בציבור הערבי רוחשים לו אמון במידה רבה ובמידה מסוימת.
ממצאי הסקר מלמדים עוד שככלל, קבוצת הגיל הצעירה בציבור היהודי היא יותר "יהודית־לאומית" מקבוצות הגיל המבוגרות. רוב (74.8%) היהודים מאמינים באפשרות של מדינת ישראל "יהודית ודמוקרטית". רק כשליש מהערבים מאמינים באפשרות זו.
שיעור היהודים המעדיפים את הרכיב "יהודית" בלבד בהגדרת המדינה מגיע היום ל־32.3%. שיעור המעדיפים את הרכיב "דמוקרטית" בלבד הוא 29.2%. שיעור המעדיפים את ההגדרה המשולבת "יהודית ודמוקרטית" נמצא בירידה רצופה ומגיע היום רק ל־37%.
שיעור היהודים המעדיפים את עקרונות הדמוקרטיה על פני ציוויי ההלכה במקרה של סתירה ביניהם (42.7%) עולה בבירור על שיעור מי שבמצב כזה מבכרים את ציוויי ההלכה (28.2%).
נשיא המדינה התייחס לממצאים לפיהם שיעור המעדיפים את ההגדרה המשולבת "יהודית ודמוקרטית" נמצא בירידה רצופה ומגיע היום רק ל-37% ואמר: "אני מאד מוטרד מהיחס לדמוקרטיה ומהמתח בין הרוב היהודי למיעוט הערבי. אין סתירה בין מדינה יהודית ודמוקרטית ועלינו לחנך ולקדם את הערך 'ואהבת לרעך כמוך' שהוא בסיס ערכי ומוסרי של העם היהודי המחייב שוויון מלא וחינוך לסובלנות בין יהודים לערבים".
כאשר מדובר במתחים בחברה הישראלית, השיעור הגבוה ביותר בכלל הציבור מגדירים כחזק את המתח היהודי-ערבי (68%). אחריו (בסדר יורד): המתח בין עשירים לעניים, בין דתיים לחילונים, בין ימין לשמאל ובין מזרחים לאשכנזים.
אפרופו השד העדתי, שדומה ופרץ השנה מחדש במלוא עוזו, בעקבות סדרת התוכניות של אמנון לוי, מתברר כי כרבע מהיהודים (27%) מרגישים כי קיים עדיין מתח חזק בחברה בין מזרחיים ואשכנזים.
היהודים חצויים בשאלה אם לאזרחי ישראל היהודים צריכות להיות יותר זכויות מאשר לאזרחים הלא יהודים. 48.9% מסכימים עם הרעיון הזה ו־47.3% אינם מסכימים אתו.
בשאלה בידי מי הסמכות העליונה לאשר הסכם שלום הכולל נסיגה משטחים רק רבע מהיהודים (25%) ו-10% מהערבים סבורים שההחלטה צריכה להיות בידי הכנסת.
בקרב היהודים 31% סבורים שההחלטה צריכה להתקבל במשאל עם אבל רק בידי יהודים. לעומת זאת רק רבע מאזרחי המדינה היהודים סבורים שכל אזרחי המדינה, כולל ערבים, צריכים להשתתף במשאל העם. תשעה אחוזים מהיהודים סבורים שאת ההכרעה לגבי הסכם שלום וגורל השטחים צריכים לקבל רבנים.
רוב היהודים חושבים שלחיילים אין זכות לסרב לשרת בשטחים בגלל התנגדות לכיבוש (62.8%) או לסרב לפקודה לפנות יישובים (50.9%). רוב הערבים תומכים בזכות הסירוב בשני המקרים.
"שכנות טובה?" - ליהודים מפריעה ביותר השכנות לעובדים זרים (56.9%) ואחריה השכנות למשפחה ערבית (47.6%). לערבים מפריעה ביותר השכנות לזוג הומוסקסואלים (46.2%) ואחריה השכנות למשפחה יהודית (41.9%).
"ערבים החוצה?" - ירידה בשיעור היהודים התומכים בכך שהממשלה תעודד ערבים להגר מן הארץ
43.8% חושבים כך השנה, לעומת 50.7% ב-2010 ו-53.6% ב־2009.
ובהשוואה למדינות אחרות? בהשוואה הבינלאומית השנתית לא היו השנה שינויים מפליגים: ישראל נמצאת ברוב המדדים באמצע הסולם, בסמוך לדמוקרטיות החדשות. היא מקבלת ציון גבוה במיוחד כשמדובר בהשתתפות פוליטית וציונים נמוכים במיוחד כשמדובר במתן זכויות אזרחיות ובמתחים על רקע דתי ולאומי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם