זוכה פרס נובל לפיזיקה: מגלה החלקיק האלוהי

פרופ' פרנסואה אנגלר, יהודי בלגי, הרצה באוניברסיטת תל-אביב באפריל השנה והציג את המחקר שזיכה אותו בפרס היוקרתי

nrg מעריב | 8/10/2013 14:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
פרופ' פרנסואה אנגלר, יהודי-בלגי ועמית אוניברסיטת תל אביב, ופיטר וויר היגס, זכו היום (ג') בפרס נובל לפיזיקה כהכרה על עבודתם, אשר מסבירה כיצד חלקיקי היסוד בטבע וחלקיקי הכיול הנושאים את הכוח החלש מקבלים את המסה שלהם. הם גילו הוכחות לקיומו של מה בידוע כיום כ"החלקיק האלוהי".

 - מדענים: מהפכה בתחום מאיצי החלקיקים
 - לא רק החלקיק: הפתעות מסעירות במאיץ
 - אחרי היגס, זה הזמן לחפש את החלקיק וונג

פרופ' אנגלר הוא אמריטוס (בדימוס) באוניברסיטת בריסל, ובעל קשרי מחקר הדוקים ביותר עם אוניברסיטת תל-אביב מזה כשלושים שנה. לפרופסור אנגלר מינוי באוניברסיטת תל-אביב כעמית סאקלר - פרופסור בכיר במעמד מיוחד בבית הספר לפיזיקה.
פרנסואה אנגלר, חתן פרס נובל לפיזיקה
פרנסואה אנגלר, חתן פרס נובל לפיזיקה צילום:אי.פי.איי
זאת במסגרת תכנית סאקלר שבמסגרתה נותנת האוניברסיטה מינוי יוקרתי מיוחד לחוקרים ומומחים מובילים בעולם, המגיעים לביקורים תדירים ויוצרים קשרי מחקר ועבודות משותפות עם חוקרי האוניברסיטה.

באפריל השנה, בביקורו באוניברסיטה, נשא הרצאה מיוחדת לסטודנטים וחברי סגל בפיזיקה. בהרצאה זו הוא  התייחס אל העבודה אשר זיכתה אותו כעת בפרס נובל לפיזיקה, וקודם לכן בפרס וולף לפיזיקה לשנת 2004, ופרס סקוראי 2010, יחד עם שני מדענים נוספים, רוברט בראוט ז"ל ופיטר היגס אשר זכה כעת בפרס נובל יחד עמו.
צילום: אי-אף-פי
פרופ' פיטר היגס צילום: אי-אף-פי


פרופ' אליעזר רבינוביץ', ממכון רקח לפיסיקה, ונציג ישראל במועצת סרן שהוכיחה לאחרונה את קיומו של חלקיק היגס, בירך את הזוכה, שהיה קולגה שלו במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית. "הצדק נעשה", חרץ, "היגס ואנגלר היו אמורים לקבל כבר לפני שנים את פרס נובל על גילוי החלקיק האלוהי, אבל מסיבות כאלה ואחרות ועדת הפרס החליטה להתעלם מהם ומהתגלית החשובה שלהם. כעת לאחר שהניסויים במאיץ החלקיקים בסרן הוכיחו שהם צדקו לאורך כל הדרך, ועדת הפרס תיקנה את המעוות".
צילום: אי-אף-פי
הדמייה של התנגשות של שני חלקיקים במהירות עצומה בתוך המאיץ, שהותירה עקבות של בוזון היגס צילום: אי-אף-פי
החלקיק האלוהי: על קצה המזלג

ההתפתחויות המרשימות בפיזיקה בשליש הראשון של המאה הקודמת, נתנו תחילה בסיס לתקווה שכל התופעות בטבע, החל ממבנה האטומים ועד למבנה היקום ניתנות להסבר ע"י שני הכוחות היסודיים שהיו ידועים אז – הכבידה והכוח החשמלי. כוחות אלה מתוארים על-ידי תורת הכבידה של איינשטיין והתורה האלקטרומגנטית הקוונטית. אבל אלה הם כוחות ארוכי טווח - גילויים של מבנים תת-אטומיים הבהירו לנו שקיימים כוחות יסודיים נוספים שהם קצרי טווח. כוחות אלה הם חלשים מאוד במרחקים גדולים, אבל הם דומיננטיים במרחקים תת-אטומיים.

הם אחראים בין השאר על מנגנון הפקת האנרגיה בשמש ובכוכבים אחרים. ניסיונות להבין את הסיבה לטווח הקצר של הכוחות הללו נתקלו תחילה בקשיים שנראו בלתי פתירים, עד שבראוט ואנגלר וזמן קצר אחר-כך היגס, הציעו פתרון רדיקלי: הפתרון שלהם מבוסס על קיומו של שדה הממלא את היקום ואשר באמצעות האינטראקציה שלו עם שאר חלקיקי היסוד הוא מעניק להם מסה ועל-ידי כך הופך כוחות ארוכי טווח לכוחות קצרי טווח. רעיון זה פותח אופקים חדשים להשגת חלומו הישן של איינשטיין – איחוד כל הכוחות היסודיים בטבע. הגילוי המרשים של החלקיק החדש מספק אישור ישיר לתיאוריה ולמכניזם של יצירת המסה, והוא בעל השלכות על מבנה אפשרי של חומר באנרגיות גבוהות בהרבה מאלה שנחקרו עד כה.



היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...