דיון לשת"פ בין ישראל למועצה לזכויות אדם

האיחוד האירופי צפוי להחרים את דיוני המועצה המתקיימים תחת הסעיף המפלה את ישראל, תמורת עצירת החרם של י-ם על פעילות המועצה

אלי ברדנשטיין | 9/10/2013 8:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כשנה וחצי לאחר ששר החוץ אביגדור ליברמן החליט לנתק את הקשרים עם המועצה לזכויות האדם של האו"ם בז'נבה ולהחרים את שיתוף הפעולה עימה, החלה ישראל לנהל מגעים על חידוש הדיאלוג עם המועצה.

בנייה באיתמר
בנייה באיתמר צילום ארכיון: אלי דסה
ההחלטה להחרים את המועצה לזכויות אדם התקבלה לאחר שזו החליטה להקים ועדת חקירה מיוחדת לבדיקת הבנייה בהתנחלויות והשלכתן על הפלסטינים, כפי שדווח לראשונה ב-nrg מעריב במרס 2012. בירושלים זעמו על היוזמה בטענה שהחלטות המועצה מוטות נגד ישראל.

את המגעים לחידוש היחסים עם המועצה מוביל סמנכ"ל לארגונים בינלאומיים במשרד החוץ, רוני לשנו-יער, ונראה כי מדינות האיחוד האירופי יסכימו ברמה העקרונית לדרישת ישראל להחרים את דיוני המועצה המתקיימים תחת "סעיף 7" בתמורה לחידוש שיתוף הפעולה עם המועצה.

מדובר בסעיף מפלה בנהלי המועצה הקובע כי בכל עת שהמועצה מתכנסת היא תדון במצב זכויות האדם בישראל, בנפרד מיתר המדינות. מדינות ערב השתמשו בסעיף זה לאורך השנים על מנת לגנות ולנגח את ישראל.

במקור דרשה ישראל להביא לביטול סעיף זה, אולם הסכימה להתפשר על החרמתו בידי כל נציגי מדינות האיחוד לצד ארה"ב, קנדה ואוסטרליה. במסגרת המגעים שניהלה ישראל, הסכימו 28 המדינות החברות באיחוד האירופי להחרים במהלך המושבים הקרובים של המועצה את כל הדיונים שיתקיימו בחסות הסעיף הבעייתי.

נציגי מדינות המערב אמנם לא יצאו מאולם הדיונים, אך הם לא יקחו בדיון חלק פעיל. יתרה מזאת, מדינות האיחוד הסכימו שהאפשרות היחידה להתבטא בדיון תהיה רק אם מתקיים על כך קונצנזוס. עם זאת, כיוון שככל הנראה יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להגיע לקונצנזוס, המשמעות בפועל היא שאירופה לא תיקח חלק בדיון השנוי במחלוקת.


עמדה אירופית זו עתידה לרוקן את סעיף 7 מתוכן, והמדינות הערביות לא ימהרו להשתמש בו בדיוני המועצה נגד ישראל. הדרישה השנייה של ישראל היא להתקבל לקבוצת המדינות המערביות במועצה (WEOG), אולם עדיין לא ברור האם ישראל תתקבל אליה בשל התנגדות אפשרית של מדינות כמו טורקיה, איסלנד וליכטנשטיין. עד היום ישראל לא הייתה חברה באף קבוצת מדינות, מה שמנע ממנה להתקבל כחברה מלאה במועצה ולהשפיע על סדר יומה.


הבהילות לחידוש שיתוף הפעולה של ישראל נובעת מדיון מיוחד שיתקיים בעוד כשלושה שבועות במועצה על מצב זכויות האדם בישראל. מדובר בהליך במסגרתו כל מדינה החברה באו"ם נדרשת להתייצב אחת לכמה שנים לדיון בנושא מצב זכויות האדם בה. תורה של ישראל הגיעה כבר בינואר, אולם לבקשת ישראל הדיון נדחה לאוקטובר.


במערכת הבינלאומית חששו מתקדים לפיו אם ישראל לא תשתתף בדיון על הדו"ח, הדבר יביא להחרמה הדיון מצד מדינות אחרות דוגמת צפון קוריאה וסוריה. בשל כך, הממשל האמריקאי ומדינות האיחוד האירופי לחצו על ישראל לחזור למועצה ולשתף עמה פעולה.

בפגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מזכ"ל האו"ם באן קי מון בניו יורק בשבוע שעבר, תקף נתניהו בחריפות את המועצה בגנות הסעיף המפלה. הנהגת האו"ם נלחצה מדבריו התקיפים של נתניהו והתגייסה לפעול על מנת שדרישות ישראל יתקבלו. נתניהו ויועצו לביטחון לאומי יעקב עמידרור נחרצים בעמדתם שאם לא יתקבלו שתי הדרישות, ישראל לא תשוב לשתף פעולה עם המועצה.


גם סגן שר החוץ זאב אלקין תומך בעמדה זו. אלא שפקידים בכירים בירושלים ציינו שגם אם תתקבל רק הדרישה באשר להחרמת דיוני סעיף 7, על ישראל יהיה לחזור לדיאלוג עם המועצה. כעת ממתין האיחוד האירופי לראות אם ישראל תסכים לשתף פעולה עם המועצה ולהופיע בדיון אודות מצב זכויות האדם בשטחה, כדי להודיע רשמית על החרמת דיוני סעיף 7.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...