שני ישראלים שחיים בארה"ב זכו בנובל לכימיה
הזוכים הם הפרופסורים מרטין קרפלוס, אמריקאי אוסטרי, ואריה ורשל ומייקל לוויט - ישראלים שאוחזים כבר שנים רבות במשרות בארצות הברית. המחקר שזיכה אותם בפרס על סך 1.5 מיליון דולר עסק בפיתוח מודלים רב-מימדיים
צפו בהרכזה על הזכייה:
אריה ורשל נולד בקיבוץ שדה נחום, למד בטכניון ועבד במכון וייצמן. "ההרגשה מאוד טובה כי זה לא היה בטוח", אמר פרופ' ורשל בראיון לגל"צ. "ציפיתי לזה"
אחיו של ורשל בן קיבוץ שדה נחום אמר לגל"צ עם היוודע דבר הפרס כי "מישהי מהקיבוץ התקשרה ואמרה לי שהוא זכה ולא האמנתי לה. לא האמנתי שזה יקרה. זה כבוד לקיבוץ שלנו. כבר 40 שנה הוא לא בארץ ואמר שהוא לא רוצה לחזור".
מחקריו של פרופ' אריה ורשל עוסקים במגוון רחב של בעיות בכימיה ובביופיזיקה מודרנית. הוא ידוע בזכות מחקריו בתחום הביוכימיה החישובית והביופיזיקה. כמו כן היה מחלוצי הסימולציות הממוחשבות של תהליכים ביולוגיים.
בין היתר, פיתח שיטה הנקראת אנזימולוגיה חישובית. הוא נחשב לאחד מהחלוצים ביצירת מספר מהמודלים האפקטיביים ביותר להדגמה ממוחשבת של המולקולה הביולוגית.
גם פרופ' לוויט מחזיק בתעודת זהות כחולה ומחלק את פעילותו בין ארה"ב לישראל ויש לו משפחה ובית בעיר רחובות.
יצוין כי בעבר השתמשו הכימאים ברחבי העולם במודלים העשויים ממקלות ומכדורים כדי להדגים פעולות כימיות ומולקולות. כיום הכל נעשה במחשב. בשנות השבעים מרטין קארפלוס, מייקל לויט ואריה ורשל הובילו את הבסיס למודלים ולתוכנות המשמשות להבנה של תהליכים כימיים.
מודלים ממוחשבים שמשקפים את פעילות החומרים בחיים האמיתיים הפכו עם השנים לקריטיים במרבית הפיתוחים בכימיה. ריאקציות כימיות מתרחשות במהירות הברק. בתוך מילישניות אלקטרונים קופצים מגרעין אטום אחד לשני. כמעט בלתי אפשרי לחזות כל צעד קטן בתהליך הכימי. הסיוע של המודלים, שזיכו את שלושת החוקרים בנובל לכימיה, אפשרו למחשבים לחשוף תהליכים כימיים חשובים.
בשנים האחרונות זכו כמה ישראלים בפרס היוקרתי: פרופ' דן שכטמן ופרופ' עדה יונת. בשנת 2011 זכה פרופ' שכטמן בפרס על מחקרו בתחום הגבישים. ב-2009 זכתה יונת בפרס על תרומתה לפענוח מבנה הריבוזום.
עד כה זכו בפרס יחד עם ורשל 11 אישים ישראליים ביניהם: הסופר ש"י עגנון, המדינאים מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס, הביוכימאים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, הפסיכולוג דניאל כהנמן, המתמטיקאי ישראל אומן, המדענית עדה יונת והמדען דן שכטמן.
אתמול הודיעה ועדת הפרס בשטוקהולם על הענקת הפרס בפיזיקה למדען הבלגי פרנסואה אנגלר ולמדען הבריטי פיטר היגס, שהביאו לגילוי בוזון היגס, הידוע בשם הפופולרי "החלקיק האלוהי". מחר יוכרז הזוכה בפרס נובל לספרות, ביום שישי תכריז הוועדה על הזוכים בפרס נובל לשלום ובשבוע הבא יוכרזו הזוכים בתחום הכלכלה. טקס חלוקת הפרסים יתקיים כמדי שנה ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של מייסד הפרס אלפרד נובל, שמת בשנת 1896.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם