נתניהו מבין: המערב יקל בסנקציות על איראן
בישראל מבינים כי אירופה וארה"ב נחושות להגיע לעסקה עם איראן, במסגרתה יתפשרו גם על חלק מהדרישות באשר לתוכנית הגרעין
ישראל מתעקשת לא להשלים עם המציאות המטרידה המתגבשת אל מול עיניה,
גורמי המקצוע, כך נראה, כבר החלו להפנים כי דרישות הדרג המדיני המיוצגות על ידי נתניהו ולצדו השרים משה (בוגי) יעלון ויובל שטייניץ, הן בבחינת מגדלור שיישטף בסערה המתקרבת. העסקה העתידית, אם אכן תהיה, תותיר על פי ההערכות מספר רב מדי של צנטריפוגות המסוגלות להעשיר אורניום ברמה המספיקה לתהליך ייצור הפצצה.
במהלך מגעים שהתקיימו השבוע בין דיפלומטים צרפתים ובריטים בכירים לעמיתיהם בישראל, הטילו האירופים ספק עמוק באפשרות כי תושג לבסוף פשרה ותירקם עסקה כוללת בין שש המעצמות לאיראנים. עם זאת, באירופה מאמינים שגם אם יצליחו לדחות, ולו בכמה שנים את הפצצה האיראנית, יהיה זה הישג לא רע בכלל במסגרת התנאים הקיימים.
מצד שני, נראה כי הדחף האמריקאי להגיע לעסקה מול איראן חזק מאי פעם. על אף מסרי ההרגעה, הן מכיוון וושינגטון והן מכיוון אירופה (כולל שטף שיחות הטלפון שקיים השר לעניינים אסטרטגיים בשבוע האחרון עם שרת החוץ האירופית קתרין אשטון ושרי החוץ הצרפתים והגרמנים) חוסר האמון בצמרת הממשלה בישראל כלפי המערב עמוקים.
נראה כי בירושלים פשוט לא מאמינים. לא לאירופה, לא לארה"ב ובטח לא לאיראנים. זאת הסיבה שבישראל מחפשים בכל דרך להשפיע, הן באמצעות שינוי דעת הקהל והן באמצעות מגעים דיפלומטיים, על סוג הוויתורים שייעשו כלפי איראן.
לקראת חידוש שיחות הגרעין בשבוע הבא, מעריכים באירופה כי שר החוץ האיראני, ג'אוואד זריף, דיפלומט מנוסה ואינטליגנטי, לא ירשה לעצמו לאכזב את המערב. הוא מבין כי ההצעה שיניח על השולחן צריכה לכל הפחות להביא לידי כך שתיקבע פגישה שנייה. ההצעה שנידונה בסבב השיחות האחרון שהתקיים לפני הבחירות לנשיאות איראן אינה מקובלת לא על האיראנים ולא על המערב.
האיראנים מצפים למחוות רציניות יותר מאשר הסרת הסנקציות מעל המסחר במתכות יקרות, והם מקווים לקבל הקלות בסקנציות הכבדות על המערכת הבנקאית ותעשיית הנפט. המערב מצדו מבין - ולא רק בשל לחץ ישראלי - שלא די לדרוש מטהרן לא להעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים. ההצעה האיראנית, מבחינת המערב, צריכה לכלול גם התייחסות לכור המים הכבדים לייצור פלוטוניום בעיר אראק ונכונות לפרק צנטריפוגות, ובייחוד את אלף הצנטריפוגות המתקדמות במתקן ההעשרה בעיר נתאנז. כמו כן, צמצום מצבורי האורניום המועשר לרמה של 3.5 אחוזים ונאמד בשישה טון.
גם מרכיב הפיקוח הוא מרכזי בעסקה האפשרית. בשיחות שהתקיימו בין ירושלים לדיפלומטים האירופים דובר גם על הצורך בהצבה קבועה של פקחים באיראן כך שיוכלו לבקר באתרים על מנת לבדוק היבטים צבאיים אפשריים של תוכנית הגרעין וכן לאפשר להם לערוך ביקורים בהתראה קצרה.
כיוון שעל פי נתניהו מנעד הגמישות ביחס לאיראן צריך להיות אפסי, הציפייה היא שבהמשך הדרך, עם התקדמות המשא ומתן עם איראן, הפערים בין ירושלים למערב רק ילכו ויתחדדו. על רקע הסחף בקהילה הבינלאומית באשר ליחס לאיראן, ובעוד בריטניה כבר מתחילה להפשיר את היחסים עם טהרן, נדמה כי כל מה שנותר לישראל לעשות הוא להמשיך לאיים ולהרתיע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם