הנגבי: "ישראל מסוגלת לתקוף את איראן לבד"
ח"כ צחי הנגבי סבור כי דעת הקהל בעולם לא תאפשר תקיפה, אך לישראל יכולת מבצעית לחסל לבדה את הגרעין בטהרן. "ניסיון העבר מלמד שמנהיגים במערב לא רוצים להגיע לעימות עם איראן. העולם לא יפעל להשגת המטרות של ישראל". ראיון נוקב
הכותרת של הראיון הייתה "העולם יכול, אנחנו לא", או במילים אחרות: העולם צריך לטפל בפרויקט הגרעין של איראן כי היכולת שלנו מוגבלת. חבר הכנסת צחי הנגבי,
אנא, פרט.
"ניסיון העבר מלמד שמנהיגים במערב לא רוצים להגיע לעימות עם איראן. הנשיא אובמה הוביל מאמץ חסר תקדים להטיל סנקציות אפקטיביות על איראן. הסנקציות השפיעו, אבל האיראנים אנשים חכמים. הם מוכנים לכאורה לוויתורים כדי להציל את עצמם. אובמה, מצדו, לא ישיג מולם הסכם טוב. הוא גם לא רוצה הסכם רע. הוא יגיע למצב של ניהול דיאלוג, בלי מועד סיום, כדי שגם הוא עצמו לא ייקלע לחלופה הצבאית. המו"מ ילך ויתמסמס, האיראנים יתרמו פה ושם איזו ג'סטה לא מחייבת, יוציאו עשרה אחוזים מהאורניום המועשר או יסכימו לפיקוח חלקי. זה יעניק לכולם את הרושם שיש התקדמות ואי אפשר לזעזע את המערכת".
זהו תסריט פסימי. עושה רושם שאובמה בעצמו רוצה ליפול בפח שטומנים לו האיראנים.
"גם אם אובמה ירצה לפעול, זה לא מספיק. יש דעת קהל אמריקאית בעלת משקל דרמטי נגד. ראינו את עמדות האנטי בקונגרס ובסנאט בעניין המתקפה מול סוריה. זה לא ישתנה מול איראן, שם הפעולה רחבה יותר ולא כירורגית. לאיראן יש גם יכולת תגובה מיידית במצרי הורמוז ונגד הבסיסים האמריקאיים, מה שירתיע עוד יותר את דעת הקהל. לאובמה אין רוב. אנחנו לא יכולים להסתפק בהבטחה שלו נוכח המגבלות הללו. העולם, אם כן, לא יכול לפעול. העולם גם לא רוצה, וגם אם הוא רוצה, הוא לא יפעל להשגת המטרות של ישראל".
מה המטרות?
"ראשית, הפסקת כל פעולות ההעשרה של האורניום; שנית, להוציא מאיראן את האורניום שכבר הועשר; שלישית, לפרק לחלוטין את המתקנים להעשרת אורניום ליד הערים נתאנז וקום. יש שם עשרות אלפי צנטריפוגות להעשרת אורניום; רביעית, לעצור את בניית כור המים הכבדים באראק. כאן מדובר במסלול הפלוטוגני, שבו משתמשים בפלוטוניום ולא באורניום לייצור פצצה. האתר הזה יושלם ב-2014".
אנחנו מסוגלים לבצע את המשימות הללו בעצמנו?
"התשובה היא כן. יש לנו אפשרות מבצעית להתמודד עם האיום הזה. ראש הממשלה נתניהו אמר כבר כי 'אם נהיה לבד, נפעל לבד'".
מה עם מרחב החסינות שעליו דיבר אהוד ברק? האם לא איחרנו את המועד?
"אם איחרנו את המועד, גם האמריקאים איחרו את המועד. אין להם יכולת עדיפה על זו שלנו. האיראנים טרם העשירו את האורניום ברמות הנדרשות לייצור פצצה. הם לא השלימו את בניית הכור באראק. הוא לא חסין מפגיעה".
אתה שומע את דן מרידור, מאיר דגן, יובל דיסקין ואחרים. הם טוענים כי התקיפה תגרום לתגובה קשה מנשוא, תסבך אותנו עם העולם, תיצור סכסוך בלתי נסבל עם האמריקאים ותגרור מחיר כבד בעורף.
"אלה הפחדות אפוקליפטיות, שלא מכירות את המציאות. אסור לנו להיראות כחגבים בעיני עצמנו. אנחנו יודעים להתמודד ולא צריכים לחשוש מתגובה. ישראל תקפה את הכור הגרעיני בעיראק. ישראל, אומרים, תקפה גם את הכור בסוריה. בשני המקרים אפשר היה לומר, כמו שאומר מרידור, כי אנחנו הולכים למלחמה לאורך 50 שנה מול מדינה שכל הזמן תבנה לה כורים חדשים ותקדיש לכך את כל המשאבים הלאומיים שלה. בפועל קרה ההפך. קשה להתאושש ממכה אנושה על מתקנים צבאיים, ולא כדאי להשקיע את כל מה שיש לך כדי לנסות שוב".
הנגבי עסוק בנושא האיראני זה שבע שנים. הוא מכיר היטב את כל האופציות. שנתיים מתוך השבע הוא היה השר הממונה על השירותים החשאיים. חמש שנים שימש כיו"ר ועדת החוץ והביטחון. בשבעת החודשים האחרונים, מאז הבחירות, הנגבי יושב בוועדות המשנה הרגישות ושוהה בפורומים הרלוונטיים ביותר. הוא גם אחד מחברי הכנסת המקורבים ביותר לבנימין נתניהו. הנגבי כל הזמן חוקר ולומד. הרב עובדיה של איראן הגרעינית. בניגוד לשותפי הסוד האחרים, הנגבי מוכן לחשוף את כל האפשרויות ולדבר עליהן בגלוי.
איך יגיבו האיראנים אם נתקוף אותם? מה מידת הנזק שתספוג המדינה?
"יכולת התגובה האיראנית נגדנו מאוד מוגבלת. את הטילים שישלחו לכאן אפשר ליירט באמצעות החץ. מעבר לזה, הדיוק של הטילים הללו לא גדול, ואם הם יפגעו באזרחים, השליטים שם יהפכו לפושעי מלחמה. במקרה כזה הנשיא רוחאני לא יגיע לניו יורק, אלא ייעצר בדרך ויובא למשפט בבית הדין הבינלאומי בהאג".
לאיראן יש בעלי ברית אחרים שיגיבו.
"נכון. אנחנו מדברים על סוריה, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה ובסיני. בסוריה יש כאוס. הם לא יכולים לסייע לאיראנים. לחיזבאללה יש יכולת ומוטיבציה גבוהות להוכיח נאמנות לאיראן. אם הארגון הזה יסיר את הרסן שהניח על עצמו, הוא יכול להגיב ולהזיק. התוצאה במקרה כזה תהיה אחת - לבנון תחזור 50 שנה לאחור. זו לא תהיה עוד מלחמת לבנון השנייה, אז נתנו חסינות למשטר שם, שהיה פרו-מערבי. היום לבנון זו מדינת חיזבאללה. אין להם שום דרך להגן על התשתיות הלאומיות שלהם, ואנחנו נהרוס את הכל: מים, חשמל, גשרים, מחלפים, תחנות כוח, הכל.
"לגבי חמאס, נדמה לי שאין להם רצון להתאבד מול מתקן איראני שעולה בלהבות. גם הג'יהאד האסלאמי לא יכול לעמוד בפני העוצמה הישראלית". אתה ער לכך שאתה במיעוט".
אילו כולם חשבו כמוך, היינו כבר אחרי המתקפה באיראן.
"לא בטוח. דגן, דיסקין או גבי אשכנזי לא אומרים שצריך להשלים עם איראן גרעינית, אלא לסמוך על האחרים. אם זה היה אפשרי, למה לא? אני בעד. יש לי שני בנים לוחמים בגולני ובצנחנים, ואני לא מחפש להם מלחמות מיותרות. עם זאת, אני בטוח שאם המתנגדים יגיעו לקבינט, וההכרעה תהיה או איראן עם נשק גרעיני או מתקפה ישראלית, הם יצביעו כמוני. לצאת ולתקוף".
בנושא האיראני אתה נץ גרעיני ותובע פעילות דחופה, ואילו בנושא הפלסטיני אתה יונה מדינית מתונה וסבלנית.
"בעניין האיראני יש לו"ז ושעון מתקתק. בנושא הפלסטיני אין שעון עצר. הסכסוך קיים מאז קום המדינה, וקיבל צורה חדשה מאז 1967. במקרה הזה מדובר בסכסוך, אבל לא בבעיה קיומית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם