המצוקה הכלכלית גובה חיים: למדינה אין מענה
אדם שלא היה יכול לעמוד בשכר הדירה הצית עצמו. הארגונים חברתיים: "אנחנו יודעים אולי פסיק קטן מהמצוקות שקיימות בשטח"
עוד ב-nrg חדשות
טלטלה במשרד החוץ: בכירים חשודים בהונאה
אסד: "הטילים יאפשרו לנו לשתק את ישראל"
מלזיה: על לא מוסלמים נאסר להשתמש במלה אללה

שלשום בלילה, ברחוב ישראל מסלנט בשכונת שפירא בדרום תל אביב, נשרף אדם, תושב העיר בן 55, באמצע הרחוב. במשטרה דיווחו כי הוא הצית את עצמו לאחר שככל הנראה נקלע לקשיים כלכליים. בני משפחתו סיפרו כי במשך תקופה ארוכה התקשה לשלם את שכר הדירה עד שחובו לבעל הדירה הגיע ללמעלה מעשרת אלפים שקל, ומאז הוא עבר להתגורר במחסן בשכונה.
לאחרונה, כך סיפרו, הלחץ עליו גבר עד שבמוצאי שבת הגיע עם ג'ריקן מלא בנפט לפתח הדירה. כמה דקות מאוחר יותר גופו כבר עלה בלהבות, בתו ושכנים ששהו בסמוך הזעיקו את מד"א, והוא פונה במצב אנוש לבית החולים תל השומר, שם הרופאים נאבקים על חייו כבר שתי יממות.
בניגוד לטרגדיה של משה סילמן, האירוע הזה לא קרה ברחוב קפלן בתל אביב ולא באמצע עצרת המונים, ובניגוד לאותם ימים, גם המדינה לא נעצרה אתמול. אף אחד לא יודע, ואולי גם לא יידע, מה עבר במוחו של האיש ברגע בו הגיע למקום עם חומר בערה ומצית, אבל מי שעוקב מקרוב אחר מצוקת הדיור והקושי של כל כך הרבה אזרחים להתמודד עם המצב הכלכלי בישראל, יודע שהכתובת מעולם לא ירדה מהקיר.
"אנחנו יודעים אולי פסיק קטן מהמצוקות שקיימות בשטח, שבמקרים מסוימים מסתיימות כמו המקרה הזה", אומרת מיכל ורשבסקי, פעילה ב"התחברות-תראבוט" ובצוות דיור ציבורי. "רק היום התקשרה אליי מישהי מבאר שבע שנמצאת במצוקה עם הדירה של הדיור הציבורי לה ולילדיה. היא אמרה לי:'אני הולכת עד הסוף, אין לי ברירה, אני הולכת לעשות מעשה ואת כבר תשמעי על זה'".
ורשבסקי , שמקפידה להעלות לדף הפייסבוק שלה פניות מאזרחים במצוקה ומקרים שאי אפשר להישאר אדיש אליהם, מבקשת שלא יתייחסו לדיווחים האלה כאלה שגרה. "לצערי, אנשים לא כל כך רוצים לשמוע, זה מעיק עליהם, הם מתרחקים מהסיפורים האלה. לדוגמה חוק הדיור הציבורי, המדינה אומרת'אני לא רוצה לקחת אחריות על העניים', אז אם היא מתנהלת ככה, למה שאזרח לאזרח יתנהג אחרת?".
במחלקה לשירותים חברתיים של עיריית תל אביב אמרו אתמול כי האדם שככל הנראה הצית את עצמו לא היה מוכר להם. סביר להניח שהתבייש אפילו לפנות אליהם. אבל גם אם היה פונה, אומרים גורמים בכירים בתחום הרווחה, במרבית המקרים אין ללשכות הרווחה את הכלים לסייע למצוקות כלכליות, דבר שמעצים עוד יותר את התסכול בקרב אלו שזקוקים לסיוע.
"אחרי משה סילמן כולם נזעקו כי זה היה מטורף, זה היה באמצע העיר מול אלפי אנשים, אבל למעשה לא קרה מאז שום דבר, להפך - מצוקת הדיור רק גוברת", אומרת כרמן אלמקייס, פעילה חברתית וחברה בתנועת "הלא נחמדים". " הקושי עדיין קיים, אנחנו רק לא שומעים עליו כך כל כך הרבה. עדיין מפנים אנשים מהבתים בדיור הציבורי, עדיין אנשים מגיעים למצבי ייאוש כי הם מרגישים שאין להם אף אחד שהם יכולים לדבר איתו או לפנות אליו לעזרה, ואף אחד לא נותן את הדין על מה שקורה".
מאבק ההישרדות הקשה של האיש שכבר יומיים נמצא במחלקת הכוויות בבית החולים תל השומר, נאבק בין חיים למוות, לא נעדר רק מהשיח הציבורי. אפילו ברחוב שבו התרחש המקרה הוא כמעט לא קיים. יממה לאחר הדרמה המחרידה הזו נותרו במקום בו החליט אדם בישראל ככל הנראה לסיים את חייו, באופן הכל כך קשה, רק כתם נפט ושאריות ג'ריקן זרוקות על המדרכה ולצידם סרט סימון משטרתי אדום לבן שנותר כרמז עלום למה שהתרחש כאן שלשום בלילה. אבל ספק אם זה יגרום למי מהעוברים והשבים ברחוב הצדדי אפילו לעצור לרגע אחד ולתהות מה קרה, או יותר נכון מה קורה כאן.