המאמצים למצוא את רון ארד פסקו כמעט לגמרי

במערכת הביטחון התעייפו מהניסיונות לגלות מה עלה בגורל נווט חיל האוויר שמטוסו הופל בלבנון. לכולם ברור שהסיכויים למצוא אותו בחיים הם אפסיים, וגם המשפחה כבר לא לוחצת להמשיך לחקור

עמיר רפפורט | 15/10/2013 0:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: רון ארד
27 שנים אחרי נפילתו בשבי של נווט חיל האוויר רון ארד, מערכת הביטחון התעייפה: המאמצים לגלות מה עלה בגורלו פסקו כמעט לגמרי. הערכה היא שארד ממילא אינו בחיים כבר מאז חודש מאי 1988.

מערכת הביטחון התעייפה. רון ארד
מערכת הביטחון התעייפה. רון ארד צילום: רענן כהן
מדוע התעייפה מערכת הביטחון? כנראה בגלל שכל המאמצים לגלות קצה חוט למקום הימצאו עלו בתוהו במשך שנים ארוכות, וגם בגלל שהמשפחה כבר אינה לוחצת להמשיך ולחקור.

ואלה העובדות: רון ארד נפל בשבי ארגון אמל הלבנוני-שיעי לפני 27 שנים (פחות יום). במשך תקופה ארוכה נראה היה כי ניתן להחזיר אותו הביתה במחיר זול יחסית (שחרור 400 אסירים ועוד כמה מיליוני דולרים), אלא ששר הביטחון בסוף שנות ה-80' של המאה הקודמת, יצחק רבין, דחה את מימוש העסקה כתגובת נגד לטראומת עסקת חילופי השבויים עם ארגונו של אחמד ג'יבריל, שנעשתה במחיר שערורייתי כמה שנים קודם לכן.

ההערכה המקובלת כיום בצה"ל היא שארד נחטף או נהרג ביום שבו ערכו הצנחנים פשיטה על העיר מיידון. ייתכן שהוא הועבר מידי ארגון אמל לידיים איראניות. מה שבטוח הוא שמאז מאי 1988 אבדו עקבותיו לגמרי.

בשנות ה-90 התכוונו בצה"ל להכריז על ארד כעל חלל שמקום קבורתו לא נודע, בעקבות מידע על מותו שהגיע מאיראן, בתיווך גרמניה. המשפחה דחתה את הבשורה בהיעדר הוכחה חד-משמעית למותו של רון. ועדות שבחנו לאחר מכן את כלל המידע בפרשה קבעו כי הסיכויים שרון ארד עודנו בחיים הם אפסיים, אבל לא ניתן להכריז על מותו מעל לכל ספק.
באופן מעשי, הנושא מת

כך או כך, במשך שנים רבות השקיעה המדינה הון עתק ומאמצים אדירים בניסיון לגלות מה עלה בגורל ארד, גם אם הוא אינו בין החיים. המאמצים כללו מבצעים של המוסד ואפילו הקמה של עמותה שהציעה פרס בסך עשרה מיליון דולר למי שיביא פרטים חדשים שיאירו את התעלומה. למרבה האכזבה, המידע שהגיע במשך למעלה מ-25 שנה היה בעיקר כוזב. עמותת "לחופש נולד" שהוקמה לצורך כך, פורקה בשנה שעברה.

בעשור שעבר עשה המוסד תחת פיקודו של מאיר דגן כמה מבצעים שנועדו לברר מידע על גורלו של ארד, אבל גם הם לא פתרו את התעלומה. בשנה האחרונה, אומרים גורמים ביטחוניים, נראה כי ישנה עייפות כללית מהפרשה. המאמצים למצוא את רון פסקו כמעט לגמרי. אפילו התקווה של הבקיאים ביותר בחקירת הפרשה כבתה.

באופן פורמאלי, מי שאחראי כעת על הטיפול בנושא השבויים והנעדרים הוא איש המוסד דוד מידן. התיק עדיין פתוח, ואפילו קוראים בו מידי פעם באגף המודיעין וביחידה לאיתור נעדרים (אית"ן). יכול להיות
שגם המוסד ממשיך פה ושם במבצעים לאיסוף מידע מודיעיני על הפרשה.

באופן מעשי, הנושא מת. איש כבר אינו מאמין שניתן יהיה למצוא את רון. איך שהדברים נראים כעת, אם לא יקרה נס - הפרשה תישאר סתומה לנצח.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק