המבקר: 'תספורות' עלו למשק 21.1 מיליארד שקלים
מבקר המדינה חשף כי 94 הסדרי חוב עם טייקונים עלו למשק כסף רב, והזהיר מפני סכנת התמוטטות של הבנקים עקב מתן אשראי ללא פיקוח מספק
עוד בדוח המבקר:
-המבקר: מים מינרליים עולים לנו פי אלף מליצרנים
-המבקר: הטבות מס במיליארדים - ללא פיקוח
מבקר המדינה מזהיר בדו"ח מפגיעה קשה לכספי הפנסיה, לבנקים ולמשק כולו עקב אשראי "מוגזם וריכוזי" לטייקונים ולאותם מלווים בכספים.
מבקר המדינה מפרט את ההיסטוריה של המשבר הנוכחי ומפרט את היקפה: "חברות רבות שהנפיקו בשנות הגאות התקשו מאוד להחזיר את החוב או למחזרו בעקבות המשבר הפיננסי העולמי. לאחרונה חלה עלייה חדה במניין החברות שנכנסו להליכים של הסדר חוב, ובשנים 2008 עד 2011 בוצעו בישראל 94 הסדרי חוב ו'תספורות' בסכום עצום – 21.1 מיליארד שקלים, שמהם 88 אחוזים נעשו במסגרת הסדרי חוב גדולים.
"מבדיקת המבקר עולה כי עשר קבוצות הלווים הגדולות חייבות לשלושה הבנקים הגדולים כ-77 מיליארד שקל. "לנוכח חשיפה גבוהה זו על המפקח לדרוש מהבנקים הקצאת הון הולמת לצמצום הסיכונים", קובע המבקר.
כדי לטפל בתופעה מעין זו בעתיד, קבע שפירא, יש לנקוט בכמה דרכים: "לכן חשוב לקיים מנגנוני הגנה על אגרות חוב הנרכשות על ידי גופים מוסדיים באמצעות חסכונות הציבור", כתב שפירא, והתכוון לקרנות הפנסיה, לקופות הגמל ולביטוחי המנהלים. הוא הוסיף גם כי בעוד שכ-52 אחוזים מאגרות החוב הפרטיות ותעודות הסל מוחזקות במסלולי הפנסיה השונים ומסכנים את כספים הפנסיות, האוצר לא בדק את הביטחונות למחזיקי אגרות החוב ולא דאג להעלות את איכותם כדי למנוע פגיעה עתידית בחסכונות הפנסיה.
דרך נוספת לחסוך 'תספורות' מעין אלו בעתיד, הציע שפירא, היא להימנע ממתן אשראי ללווים גדולים ומסוכנים ולקיים מעקב שוטף אחר פעילותם. זאת, הזהיר שפירא, משום שקשיים בפירעון האשראי שניתן להם עלולים לגרום לקריסת בנקים ולפגיעה קשה במשק ובחסכונות הציבור לפנסיה.
"אני מתריע על הסיכונים למשק עקב ריכוזיות האשראי, החשיפה ללווים גדולים והיעדר הגנות וביטחונות מספקים למשקיעים באגרות החוב הקונצרניות", כתב המבקר. "ריכוזיות האשראי קיימת בעיקר בכמה קבוצות עסקיות גדולות, וכשל של לווים גדולים עלול לפגוע באופן ממשי בשוק האשראי בכלל ובמשק בפרט".
ההתערבות הנדירה של מבקר המדינה בעבודת הפיקוח על הבנקים מעידה על דאגה רבה מצדו. "אני מתערב בשיקול הדעת של הפיקוח", הוא הבהיר, "אולם אני מוצא לנכון להצביע כי למרות פעולות הפיקוח, לווים גדולים רבים עדיין לווים כמעט מכל הבנקים - ובסכומים גבוהים מאוד.
"אני מצפה", הוסיף המבקר, "שבנק ישראל ואגף שוק ההון באוצר ינקטו בצעדי פיקוח נוספים כדי להפחית את הסיכונים. יש להגן יותר על ציבור המשקיעים והחוסכים, כי חלק מנותני האשראי הם גופים מוסדיים (בדומה לקרנות פנסיה – י"ג), המנהלים את כספי החיסכון הפנסיוני של רוב ציבור המדינה, המיועדים להבטיח את עתידם כשיפרשו לגמלאות.
"לכן הפיקוח חייב לפעול לצמצום הסיכון. דרושה תוכנית להפחתת הריכוזיות, שתאזן בין צמצום הסיכונים לבנקים לבין מניעת מחנק האשראי במשק. הצלחת תוכנית זו תלויה בשיתוף הפעולה של כל המפקחים – בנק ישראל, האוצר והרשות לניירות ערך. יש להיערך בהקדם להתמודדות עם כשל של לווים גדולים, שעלול להידרדר לכשל מערכתי במשק כולו".
המבקר קובל כי "למרות הסיכון לחדלות פירעון של קבוצות גדולות (במינוף גבוה – י"ג), הפיקוח לא מגביל את חובם לבנקים: לווים גדולים החסומים בבנק אחד יכולים לקבל אשראי עצום בבנקים אחרים או לגייס אגרות חוב בשוק ההון ולסכן את יציבות הבנקים ואת כל המשק. לכן האוצר ובנק ישראל חייבים לנקוט צעדי הסדרה ופיקוח נוספים לצמצום הסיכונים. הפיקוח על הבנקים צריך להטיל מגבלות על לווים גדולים, כפי שקבע בנוגע להלוואות לרכישת דירות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם