האיחוד מגבש דרך לעקיפת הסנקציות על מוסדות ביו"ש
באירופה מעוניינים לראות את ישראל לוקחת חלק בפרויקט המדעי הענק "הורייזון 2020", והחלו להציע פתרונות שיאפשרו לשני הצדדים לשתף פעולה אחד הרעיונות: גופים ישראליים המעוניינים במימון יקימו חברות בנות שיפעלו רק בתחומי הקו הירוק
עוד ב-nrg חדשות
הרשות מסרבת לשליטה ישראלית בגבול עם ירדן
דיווח: "טורקיה הסגירה לטהראן זהות מרגלים למען ישראל"
האם ישראל בדרך למהפכת קנביס רפואי?
קתרין אשטון. מתקרבים לישראל צילום: איי.אף.פי
אירופה אינה יכולה לבטל את הסנקציות, ולכן שני הצדדים מחפשים פתרונות יצירתיים שיאפשרו להם "ללכת עם ולהרגיש בלי" - זאת אומרת, להותיר את הסנקציות על כנן אולם לעקוף אותן בדרכים שונות. הרעיון הראשון, שהועלה על ידי הצד הישראלי, נועד לספק פתרון לדרישה האירופית מכל גוף שמעוניין במענק מימון להצהיר שאינו פועל מעבר לקו הירוק ולהבטיח שהכסף שיתקבל ישמש לפעילות אך ורק בתחומי הקו הירוק.
במשרד החוץ הציעו כי הנציבות האירופית תקבע את מיקומו של גוף המבקש מענק בהתאם למיקוד של מקום פעילותו המרכזי. פקיד בכיר בירושלים הסביר שההצעה הזו מעבירה את נטל ההוכחה לאירופים. כך, במקום שהגוף הישראלי יידרש באופן אקטיבי להוכיח שאינו פעיל מעבר לקווי'67, האירופים הם אלו שיידרשו לבדוק זאת.
הצעה שנייה, שהתקבלה מהצד האירופי, נוגעת למימון גופים ישראליים שלהם פעילות מוגבלת ועקיפה בלבד מעבר לקו הירוק - למשל, בנקים שמפעילים סניפים במזרח ירושלים, חברות דלק שמפעילות תחנות ביו"ש, קופות חולים, רשתות שיווק, רשות הדואר, מרכזים אקדמיים ועוד. לפי ההנחיות הקיימות, גופים כאלה לא יהיו זכאים למימון אם הם "הלקוח הסופי" של הכסף. האירופים מציעים שהגופים הללו יקימו חברות בנות לצורך הפרויקט שלשמו מבוקש המימון, וכך תעקף הבעיה. למרות הרצון ההדדי לפתור את הבעיות, עדיין קיימים חילוקי דעות.
האירופים טוענים ששיטת המיקודים שמציעה ישראל לא באמת מבטיחה שמבקש המימון פועל רק בתחומי הקו הירוק, ואילו ישראל טוענת שרעיון החברות הבנות אינו ישים עבור חברות קטנות, שיתקשו להוציאו לפועל. למרות זאת, העובדה ששני הצדדים משתפים פעולה ומעוניינים בפתרון הבעיה לפני שהנחיות האיחוד ייכנסו לתוקף בינואר 2014, מותירה מקום לאופטימיות.
הזרז העיקרי להסכם בין הצדדים הוא, כאמור, פרויקט "הורייזון 2020". האירופים מעוניינים מאוד לראות את ישראל לוקחת חלק בפרויקט המדעי בשל יכולותיה המוכחות בתחום. אם שיתוף הפעולה ייצא לפועל תעביר ישראל יותר מ-600 מיליון אירו לטובת פרויקטים של האיחוד במהלך שבע השנים הבאות, אך בתמורה תקבל כמיליארד אירו לטובת פרויקטים מדעיים וטכנולוגיים בארץ.
בדיונים שהתקיימו במשרד החוץ ובלשכת רה"מ לאחר פרסום הנחיות הנציבות האירופית, שררה תמימות דעים כי ישראל לא תוכל לחתום על הסכמים חדשים עם האיחוד על בסיס הנחיות אלה. מנגד, בישראל הכירו בכך שלא ניתן יהיה להביא לביטול רשמי וגורף שלהן, ושבכל מקרה אסור להחרים בגינן את המשך שיתוף הפעולה עם האיחוד. לכן הוחלט לחפש פתרונות יצירתיים למצב, ובירושלים מעודדים מכך שגם האירופים הגיעו למסקנה דומה.
אחד הסימנים לכך ששיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד צפוי להימשך הוא ביקורו המתוכנן בארץ ביום ראשון הקרוב של נציב האיחוד לענייני תעשייה ויזמות, אנטוניו טייאני, אשר מכהן גם כסגן נשיא הנציבות האירופית. טייאני יגיע לישראל כשהוא מלווה ב-65 נציגים של חברות וארגוני תעשייה אירופים, במטרה לעודד שיתוף פעולה עסקי בין הצדדים. במהלך ביקורו ייפגש טייאני עם נשיא המדינה שמעון פרס ועם השרים סילבן שלום, עוזי לנדאו ונפתלי בנט.
"לא יעיל במקרה הטוב ובמקרה הרע יזיק"
בתוך כך, חבר הקונגרס האמריקאני דאג למבורן פנה בשבועות האחרונים לאשטון בבקשה להקפיא את ההנחיות לחרם על ישראל. במסר שהפנה אליה ציין כי החרם, שיש ספק רב אם הוא חוקי ומוסרי, לא יהיה יעיל במקרה הטוב ובמקרה הרע יזיק.
לדבריו החרם יגרום לרשות הפלסטינית להירתע מכניסה למשא ומתן על הסדר קבע, והוסיף כי אם הפלסטינים יוכלו לקבל את מבוקשם מגופים בינלאומיים, לא יהיה להם אינטרס להמשיך בשיחות.
למבורן, שביקר בישראל וסייר עם מועצה אזורית שומרון, הוסיף "כמה אנשים באירופה ובכלל ברחבי העולם יודעים שאותו "קו ירוק" מפורסם אינו גבול חוקי אלא קו שביתת נשק ששורטט לאחר מלחמת העצמאות שבה ישראל נלחמה בחמישה צבאות פלישה ערבים? לישראל יש טענות חוקיות, מוסריות וביטחוניות על השטח הזה".
בהכנת הידיעה השתתף אסף גבור
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם