התוכנית הרוסית: חידוש הברית ההיסטורית עם מצרים
אחרי ששיחקה תפקיד מכריע בסוגייה הסורית, סימנה מוסקבה את היעד הבא במזרח התיכון – חידוש הסיוע הכלכלי והצבאי לקהיר, שהופסק על ידי וושינגטון. במקביל, שר החוץ המצרי אמר לרשת CNN: "במקרה הצורך נחפש מקורות אחרים לסיוע"
במקביל, שר החוץ המצרי נביל פהימי אמר לרשת CNN אמר כי בעקבות השעיית הסיוע הצבאי מוושינגטון, מצרים "תמצא מקורות אחרים" אם צורכי הביטחון הלאומי שלה לא ייענו. פהימי אמר כי אם קהיר לא יכולה לסמוך על אספקה רציפה של ציוד לצורך לחימה נגד טרור מארצות הברית, כנראה "שיש לפקפק באמינות" של אמריקה. "וזה ישפיע על האינטרסים שלה, כמו גם על אלה שלנו", הבהיר.
כזכור, וושינגטון הודיעה על הקפאת הסיוע הצבאי למצרים בשל חוסר שביעות רצונה מהמהלכים של השלטון הצבאי נגד האחים המוסלמים. מהלכים אלה נתפסים על ידי ממשל אובמה כסותרים את יסודות הדמוקרטיה שהוא מקווה שתקום במצרים. בנוסף, ההצלחה הרוסית בסוריה, שם הפכה היוזמה של הקרמלין להסדר בין ארה"ב ומשטר אסד בסוגיית הנשק הכימי, העלתה את קרנה של מוסקבה באזור על חשבונה של וושינגטון ועודדה את הרוסים לחתור ביתר שאת לשיקום מעמדם ההיסטורי במזרח התיכון.
מצרים, המדינה המערבית הגדולה והחשובה ביותר, היא היעד הטבעי עבור רוסיה. "יחסי ארצות הברית ומצרים נמצאים בטלטלה עמוקה העלולה לפגוע בכל המזרח התיכון", אמר שלשום השר פהימי לעיתון המצרי "אל-אהרם". מבחינת הרוסים מדובר כאמור בהזדמנות.
בתחילת נובמבר צפוי להגיע לקהיר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, ויתכן שאחריו יגיע גם הנשיא פוטין לבירה המצרית. סרגיי ורשינין, מנהל אגף המזרח התיכון במשרד החוץ הרוסי, התייחס בפגישות שקיים השבוע בישראל להקפאת הסיוע האמריקאי למצרים, והביע חשש עמוק מכך שאם המצרים לא יקבלו את הכסף ממקורות חלופיים המצב הכלכלי הרעוע במדינה יתדרדר עוד יותר ויגרום לאי יציבות.
הוא אישר לבני שיחו הישראלים כי שר החוץ לברוב אכן יגיע לקהיר בקרוב, ואף דיבר על כך שרוסיה מתכוונת לחדש ולשדרג את שיתופי הפעולה שלה עם מצרים. עם זאת הדגיש ורשינין כי מוסקבה מבינה שלא תוכל לשחזר את עוצמת התמיכה שהעניקה בזמנו ברית המועצות למצרים. "לא נחזור לימים שבהם בנינו את סכר אסואן", אמר בשיחות שקיים עם עמיתיו הישראלים.
כזכור, בשנות ה-50' פנה נשיא מצרים דאז גמאל עבד אל נאצר לממשל האמריקאי וביקש סיוע בבניית סכר עצום באסואן. משסורב פנה למנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב, שהיה נלהב מההזדמנות לצבור השפעה באפריקה ובמזרח התיכון במסגרת המלחמה הקרה. ברית המועצות שלחה לאסואן ציוד מכני כבד וצוותים טכניים, ואף מימנה עבור המצרים שליש מבניית הסכר. כך החל הרומן המדיני בין המצרים לסובייטים, שבהמשך הדרך העתירו עליהם משלוחי נשק רבים ומגוונים.
שיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק בין הצדדים נמשך עד לתקופה שלאחר מלחמת יום כיפור, אז ביצעה מצרים תפנית והפכה לבעלת בריתה של ארה"ב. כיום רוסיה אינה מסוגלת להשוות את הסיוע בסך כמיליארד דולר שהעבירה ארה"ב מדי שנה למצרים, אך כפי שהוכח בסוריה, גם לתמיכתה המדינית של מוסקבה יכולה להיות השפעה מכרעת. במהלך שיחותיו בישראל התייחס ורשינין גם לנושא הסורי.
להערכתו, כלל לא בטוח שהאמריקאים יצליחו להביא לוועידה המתוכננת בז'נבה את נציגי האופוזיציה הסורית המסוכסכת, במטרה לשאת ולתת עם נציגיו של אסד על הסדר שיביא לסיום שפיכות הדמים במדינה. הוא אף העריך כי המועד המתוכנן לוועידה, בתחילת נובמבר, יידחה. בשאלת גורלו האישי של אסד הפתיע ורשינין כשאמר בגלוי שסוגיה זו איננה בגדר קו אדום עבור הרוסים, ואינה מהווה את העיקר מבחינתם. דבריו באו ככל הנראה על רקע העמדה הרוסית לפיה אין ליזום התערבות זרה בסכסוכים פנימיים, ואין לנסות להכתיב בהם מדיניות מבחוץ על מנת שלא לערער עוד יותר את המצב.
הוא הוסיף כי רוסיה אופטימית למדי באשר לעמידתו של אסד בהתחייבותו לפרק את הנשק הכימי שברשותו. אף על פי שבירושלים קיים חשש מסוים מחזרתה של רוסיה לזירה במלוא הקיטור, הרוסים הבהירו שלפחות תחום אחד ביחסים עם ישראל לא ייפגע - שיתוף הפעולה הכלכלי, שלו הם מייחסים חשיבות עליונה. פוטין עצמו העלה עניין זה בפגישתו עם נתניהו בסוצ'י בערב חג השבועות האחרון, וראש הממשלה צפוי לפתוח ועידה כלכלית משותפת לשתי המדינות שתיערך בדצמבר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם