אחרי חודשיים וחצי: המו"מ עם הפלסטינים הגיע למבוי סתום

לבני לוחצת לויתור בסוגיית בקעת הירדן, נתניהו לא מתפשר, ואף מסרב להצבת כוחות בינלאומיים במעברים. גורם מדיני: "הגענו לנקודת מחלוקת ללא פתרון. בינתיים רק שילמנו, שחררנו אסירים, לא קיבלנו דבר בתמורה וכנראה שלא נקבל"

שלום ירושלמי | 20/10/2013 0:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אפשר להבין את השרה ציפי לבני, שמנהלת את המו"מ עם הפלסטינים. לבני רואה מצד אחד את הקשיים - היא מבינה שהכל תקוע ברגע זה על נושא מעברי הגבול עם ירדן, עוד לפני הדיון על נושאי הליבה המהותיים: ירושלים, הפליטים, חלוקת הריבונות ומפת ההתנחלויות. מצד שני, לבני חסרת כוח פוליטי.

היא בטלה בשישים, או נכון יותר לומר: בטלה בששת המנדטים שיש לה בקואליציה ובממשלה.
נתניהו ואבו מאזן
נתניהו ואבו מאזן צילום: ארכיון
אלה הם לא הימים שבהם הייתה ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת חוץ משפיעה בממשלת אולמרט, והיא גם לא עומדת בראש מפלגה שמונה 28 מנדטים.

בסוף השבוע קראה לבני למפלגת העבודה להיכנס לממשלה כדי לקדם את התהליך המדיני. היא יודעת שתוספת של 15 מנדטים משמאל יכולה לשפוך קצת אור על התמונה המדינית המשחירה. יש לי תחושה שזו קריאת חירום.

לבני מדברת בהיסוס על התקדמות במו"מ, אבל האמת שונה. נתניהו לא יכול לוותר על מעברי הגבול בבקעת הירדן. הוא מדבר על כך בכל הזדמנות. מבחינתו, לא יכולה להיות פשרה בעניין הזה. הוא לא מוכן שהפלסטינים ישלטו על המעברים, ומתנגד בתוקף לכוחות בינלאומיים. מבחינת הפלסטינים מדובר במדינה כלואה.

המו"מ החל רק החל לפני חודשיים וחצי, וזהו מכשול בלתי עביר ראשון. ישראל הגיעה לנהר, תרתי משמע, אך אינה יכולה לחצות אותו, וכולם עומדים להסתובב לאחור וללכת הביתה ברעש גדול. אפילו הדרישה של ראש הממשלה מהפלסטינים שיכירו במדינת הלאום היהודית אינה תנאי התחלתי מהסוג הזה. הפלסטינים, מבחינת נתניהו, יכולים להכיר בישראל כמדינה יהודית גם ביום האחרון של המו"מ.
צילום: איי.אף.פי
נציגי המו''מ בוושינגטון צילום: איי.אף.פי

כאמור, נתניהו מתנגד גם להצבת כוחות בינלאומיים במעברים. התפיסה שלו קובעת כי "ישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה". בשבוע שעבר דיווחנו כאן כי ישראל הציעה לחכור את השטח מהפלסטינים, אך סורבה. חנן עשראווי, חברת הוועד המרכזי של פת"ח, כינתה את האפשרות הזו "הגדרה מחדש של הכיבוש". הפלסטינים עשויים להתפשר, עם זאת, על כוחות בינלאומיים במעברים. ביוזמת ז'נבה שלה הסכימו מדובר על "כוח זר שיפקח על מעברי הגבול".

דווקא ירדן היא המתנגדת החריפה ביותר לשליטה פלסטינית בגבול. הירדנים חוששים שהפלסטינים יפתחו את הגבולות לרווחה, ויפילו את המלך עבדאללה. החוקר דן דיקר מפרסם היום מאמר ב"ג'רוזלם פוסט", שבו הוא כותב: "הירדנים נמצאים במקום רגיש. הם תומכים בהקמת מדינה פלסטינית, אבל ערים לסכנות שכרוכות בה. הם ראו מה קרה בעזה אחרי שעזבנו את ציר פילדלפי. הם לא רוצים 'סאב-וויי' של טרור גם בבקעה".

בשבוע שעבר ניצל נתניהו שתי במות חשובות כדי להעביר לפלסטינים את המסרים שלו, פעם אחת בפתיחת מושב הכנסת, ופעם שנייה בנאום לזכר רבין. בכל נאום כזה נתניהו פוזל גם לפוליטיקה הפנימית. הוא יודע היטב מה מחכה לו בליכוד אם יוותר בנושאי ביטחון. הוא מבין היטב לאן הולך המו"מ, ועכשיו הוא מתחיל לחפש את דרכו בחזרה לליכוד המיליטנטי. גורם מדיני בכיר אמר לי אתמול: "הגענו על ההתחלה לנקודת מחלוקת שאין לה פתרון. אי אפשר לומר שלא ידענו במה מדובר. בינתיים רק שילמנו, שחררנו אסירים, לא קיבלנו דבר בתמורה וכנראה שגם לא נקבל". עצוב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...