רק 11 אחוז מהלומדים באקדמיה הם ערבים
80 אחוז מהערבים בישראל יוותרו על האקדמיה ושליש מהם ייסעו ללמוד בחו"ל. הסיבות: שפה, אי עמידה בדרישות הסף והפסיכומטרי
על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, בשנת הלימודים תשע"ג, מתוך 257,145 סטודנטים בישראל, רק 29,314 היו ערבים.

שיעורם של הסטודנטים הערבים בקרב הלומדים לתואר ראשון בתשע"ג הגיע ל-12.4 אחוז; מבין הלומדים לתואר שני עמד שיעורם על תשעה אחוזים ומבין הלומדים לתואר שלישי הסתכם שיעורם ב-4.8 אחוזים בלבד. ייצוגם בקרב הסגל האקדמי זעום עוד יותר, ועל פי ההערכות הוא עומד על בין שניים לשלושה אחוזים בלבד.
התחומים המבוקשים ביותר על ידי הסטודנטים הערבים הם רפואה, מקצועות העזר הרפואיים (בעיקר רוקחות, סיעוד ואופטומטריה) וחינוך והוראה. מנגד, בתחומי ההייטק, מדעי הטבע, מנהל עסקים, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית הם כמעט נעדרים לחלוטין.
בתוכנית החומש שהציגה המועצה להשכלה גבוהה בשנת תשע"א הוצב יעד מרכזי: הגברת נגישותן של האוכלוסיות הערביות והחרדיות למערכת ההשכלה הגבוהה. 500 מיליון שקל הוקצו לשם כך - מתוכם 300 מיליון שקל למגזר הערבי - ובחודש מרס האחרון השיקה המל"ג את התוכנית הרב-שנתית בנושא.

ואכן, בעיות אינן חסרות: צעיר ערבי המבקש להיכנס בשערי האקדמיה נאלץ להתמודד עם שורה ארוכה של חסמים, כאשר תנאי הפתיחה שלו גרועים משל עמיתו היהודי: שיעורי הנשירה של תלמידים ערבים ממערכת החינוך גבוהים במידה רבה מאלה של תלמידים יהודים. לפי נתוני למ"ס, במעבר משנה"ל תשס"ט לתש"ע עמד שיעור הנושרים בכיתה ט' על 15.7 אחוז בחינוך הערבי לעומת 5.3 אחוזים בחינוך העברי.
על פי נתוני משרד החינוך, הישגיהם של התלמידים הערבים בבחינות המיצ"ב לשנת תשע"ב היו נמוכים משל עמיתיהם היהודים בשיעור שנע בין 31 ל-63 אחוז בסולם המיצ"ב הרב-שנתי, ושיעור הזכאות לבגרות בקרב ערביי ישראל (ללא מזרח ירושלים) עמד באותה שנה על 42.4 אחוז מכלל קבוצת הגיל, ועל 52.4 אחוז מקרב הלומדים. זאת בעוד במגזר היהודי עמד שיעור הזכאות לבגרות על 66.6 אחוז ו-71.2 אחוז בהתאמה.
כמו כן, שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות כפול במגזר היהודי מזה שבמגזר הערבי. מכשול משמעותי נוסף הוא המבחן הפסיכומטרי. מנתוני שנת 2011 של המרכז הארצי למדידה והערכה עולה כי קיים פער של כ-100 נקודות לטובת נבחנים בעברית לעומת הנבחנים בערבית.
בעוד במגזר היהודי כמחצית מבני 24-18 מתחילים ללמוד באקדמיה, בקרב המגזר הערבי, רק אחד מכל חמישה עושה זאת.
גם לאחר שמצליח הצעיר הערבי לצלוח את המשוכות ולהיקלט באקדמיה, מלחמת ההישרדות נמשכת. "במערכת החינוך הערבית יש מעט מאוד שימוש בעברית, וכשסטודנט נכנס למוסד אקדמי ישראלי, הוא צריך לדעת ארבע שפות: עברית, אנגלית, ערבית ספרותית וערבית מדוברת, וזה מאוד קשה", מסבירה מרב שביב, סמנכ"לית לתכנון ומדיניות בוות"ת ויו"ר הצוות המקצועי שהוקם לעניין.
15.5 אחוז מהסטודנטים הערבים לא מצליחים לסיים את שנתם הראשונה באקדמיה (זאת לעומת 11 אחוז במגזר היהודי), ואחוז הסטודנטים הערבים שמסיימים את לימודי התואר נמוך יותר מאחוז היהודים, כאשר גם בקרב המסיימים - משך הזמן לסיום הלימודים הוא ארוך יותר בצורה משמעותית עבור סטודנטים ערבים.
לצד אלה המתמודדים עם הקשיים הכרוכים בהשתלבותם במערכת ההשכלה הישראלית, צעירים ערבים רבים יוצאים ללמוד בחו"ל. "מדובר בתופעה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות", אומר ד"ר קוסאי חאג' יחיא, מרצה בכיר במכללה האקדמית בית ברל.
לדבריו, כ-5,000 סטודנטים ערבים לומדים בירדן, כ-3,000 לומדים ברשות הפלסטינית, כ-1,500 במולדובה, ועוד מאות בגרמניה, אוקראינה, איטליה והונגריה. "בסך הכל מדובר ביותר מ-10,000 ערבים אזרחי ישראל שבוחרים לצאת לחו"ל, שזה כשליש מכל הסטודנטים הערבים שהם אזרחי ישראל".
רף הקבלה הגבוה במוסדות ההשכלה הישראליים והחיוב בבחינה הפסיכומטרית המאיימת הם שבעיקר מאלצים את הצעירים הערבים לצאת ללימודים בחו"ל.
"יש תחושות קשות של אפליה. אדם שיוצא ללמוד רפואה בירדן צריך לשלם כ-70,000 שקל לשנה עבור לימודים ומחיה. גם מי שנשאר בארץ ובוחר ללמוד, למשל, רוקחות באוניברסיטת אל-נג' אח בשכם, צריך לשלם בין 40 ל-50 אלף שקל בשנה. אף אחד לא שמח לעשות את זה".
לדברי יחיא, מחקר שערך בעבר גילה כי 95 אחוז מהסטודנטים שיוצאים ללמוד בחו"ל היו מעדיפים להישאר בארץ. "צריך לבטל את הפסיכומטרי שמפלה בעיקר ערבים ותושבי פריפריה, ואז רבים יעדיפו להישאר בארץ".
אמנם ביטול הפסיכומטרי עדיין לא נראה באופק, אולם שורה של תוכניות המופעלות כיום על ידי המל"ג עשויות להביא בעתיד להתקדמות. "התוכניות של המל"ג מטפלות בסטודנטים שכבר הגיעו להשכלה הגבוהה, אבל צריך לטפל גם בשלב קודם", אומר רסול סעדה, ראש המדור לקידום הסטודנטים הערבים בהתאחדות הסטודנטים הארצית.
"צריך לעשות טיפול שורש במערכת החינוך הערבית שסבלה מאפליה של 60 שנים. צריך לקבל החלטה פוליטית שאומרת: אנחנו רוצים לטפל במערכת החינוך הערבית לא כדי להעלות את אחוז הזכאות לבגרות אלא כדי שישתלבו באקדמיה".