תופעה: מרצים מזייפים קרדיט על מאמרים
ד"ר יעל אדלשטיין ממכללת ת"א-יפו, טוענת: פוטרתי כי סירבתי להחתים על מאמריי חוקרים שלא השתתפו בהם. גורמים באקדמיה: "תופעה נפוצה ומכוערת"
עד עתה שגשגה השיטה בזכות העלמת עין הדדית של כלל המעורבים, אולם כעת תובעת ד"ר יעל אדלשטיין, חוקרת בתחום הביו-אתיקה מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, 317,500 שקלים בטענה שפוטרה מהמכללה לאחר שסירבה לצרף למחקריה שמות של עמיתים שלא לקחו בהם חלק.
על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עורך דינה דוד צ'יסמדיה, הפיטורים התבצעו לאחר שאדלשטיין סירבה לשתף פעולה עם דרישה שאותה הגדירה כ"לא חוקית בעליל, שהינה בגדר שחיתות", אשר לטענתה הועלתה על ידי דיקנית בית הספר לסיעוד.
"במהלך אחת הישיבות, שהוגדרה כישיבת ועדת מחקר, הועלתה הצעה על ידי הדיקנית לפיה כל מרצה יבצע מחקר משלו ומרצים אחרים יחתמו את שמם עליו, ולהפך", נכתב בתביעה. "יובהר כי אין המדובר בעבודה משותפת של מרצים לביצוע המחקר, אלא במצב שבו מרצה אחד יכתוב את המאמר, וישתף בפרסום שלו מספר מרצים נוספים שאינם קשורים בדרך זו או אחרת לעבודת המחקר".
בהמשך כתב התביעה צוין: "התובעת הזדעזעה לנוכח ההצעה. . . בחרה להביע את התקוממותה בנדון וסירבה לשתף פעולה". לדבריה של אדלשטיין, בתגובה להתנגדותה לדרישה אמרה לה הדיקנית: "הדבר מקובל במנהל הסיעוד של משרד הבריאות ולא ברורה לי ההתנגדות שלך", והוסיפה: "את קמצנית, אז אני אעשה מחקר ואכניס אותך בפרסום שלי, למרות שלא תכניסי אותי בפרסום שלך".
מאותו רגע, לטענתה של אדלשטיין, אף שפנתה בעניין גם לנשיא המכללה והביעה בפניו את מורת רוחה מן ההצעה, החל נגדה ציד מכשפות עד לפיטוריה בחודש יוני האחרון. בכתב התביעה מציינת אדלשטיין כי בידיה ראיות התומכות בטענותיה.
"אנחנו מדברים כאן על מקצוע שעוסק בחיי אדם (סיעוד), ולכן אם אני לא אסמוך על יושרה של סטודנט אהיה חייבת לסלק אותו מהחוג. אבל אם ראשי המערכת מתנהגים כך, אז לאן נגיע? "תוהה אדלשטיין. "לא ייתכן שניצור דור חדש של אחים ואחיות שזה מה שהם ילמדו מאיתנו. אם הראש רקוב, אז מה יהיה בשטח?"
כאמור, לא מדובר במקרה חריג אלא בתופעה נרחבת. "ככה בנוי העולם האקדמי", אומר ד"ר יורם הרפז, מרצה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל ועורך כתב העת "הד החינוך". "זה נורא מקובל, למשל במעבדות של מדעי הטבע. לרוב מי שעומד בראש המעבדה הוא חוקר בעל שם, והוא חתום באופן אוטומטי על כל המאמרים שאחרים שעובדים בה מפרסמים. באותו אופן יש המון דוקטורנטים באוניברסיטה שמפרסמים מחקר והמנחה שלהם, הפרופסור, חותם את שמו על המחקר, אף שהוא לא היה שותף לתהליך".
לדעתו של הרפז "זו שיטה של בעלי עמדות לנצל את מעמדם, ובמקרים שהפרופסור כלל לא היה מעורב בתהליך, זה הופך לניצול אקדמי בוטה ומכוער של הדוקטורנט שהגה את הרעיון וטרח עליו ימים ולילות". עם זאת, הוא מציין כי במקרים מסוימים הדוקטורנטים הצעירים דווקא שמחים על כך שליד שמם הלא מוכר יופיע שם של איש אקדמיה בכיר ומפורסם בתחומו.
מיטל (שם בדוי), אחות באחד מבתי החולים במרכז הארץ, מספרת: "שכיח שמנהלות בתי ספר לסיעוד'תופסות טרמפ' על מחקרים שכותבות מורות בבית הספר. לא מדובר כאן רק ביוקרה, אלא גם בטובות הנאה של ממש שכרוכות בכך, כיוון שבזכות היותן חתומות על הפרסומים הן נוסעות לכנסים ברחבי העולם - כמובן לשם הטיול".
עוד היא מספרת: "לא מזמן שמעתי וידוי של רופאה שלא היה לה זמן לעבודת המחקר שלה, ולכן היא נתנה לבני משפחתה למלא את השאלונים. על בסיס מחקר כזה קובעים אלו תרופות הן יעילות ואלו לא. כשהממצאים מזויפים, זה כבר מעבר לעניין לא מוסרי ומטריד - זה כבר דבר שהוא מסכן חיים".
מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו נמסר בתגובה לפניית nrg מעריב: "העסקתה של ד"ר אדלשטיין במכללה נסתיימה מטעמים ענייניים בלבד, וצר לנו על שדרכה להתמודד עם הנושא היא הטחת אשמות סרק במכללה, לרבות בנושא המחקרים. העובדות כהווייתן מפורטות בכתב ההגנה שהגישה המכללה לבית הדין לעבודה. הדברים יידונו ויתבררו בבית הדין".
בכתב ההגנה שהגישה המכללה נכתב: "בניסיון להסיט את הדיון מהתנהלותה הבלתי הולמת, בדתה התובעת תיאוריית קונספירציה משוללת יסוד, לפיה פיטוריה כלל אינם קשורים לעובדות החמורות שפורטו, אלא למניע נסתר ולאור היותה'חושפת שחיתויות'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם